סקירה עולמית. כלל פיננסים.

שמעתי על מקרים של רפובליקנים שפוצצו את הטלפון שלהם על הקיר כדי שזה יפסיק לצייץ, היו מקרים אחרים על רפובליקנים שהטביעו את הטלפון שלהם, אחרים העדיפו לקפוץ מהגג בעצמם, אבל אובאמה הצליח, הפתרון לבעיית תקרת החוב נראה כעת קרוב מתמיד (ראו הרחבה), אבל לשוק המניות זה לא הספיק (ראו הרחבה) והמשקיעים בורחים לאג"ח הטובה בעולם (ראו הרחבה).

נהניתם להשתעשע עם הרעיון שדרוג החוב של ארה"ב ירד?
כאילו אין צרות בעולם המשקיעים החליטו להם להשתעשע ברעיון האבסורדי שבאמת מישהו ייתן לדרוג האג"ח של ארה"ב להגיע לדיפולט. תגידו אתם ירדתם מהפסים? אתם בכלל מבינים מה זה דיפולט של ארה"ב? עזבו, חבל על האלקטרונים במסך כדי לתאר את המשמעויות. נכון לידיעות מהבוקר נראה שהרפובליקנים והדמוקרטיים בכל זאת מצליחים לנסח איזשהו מתווה כללי להסכמה בניהם על העלאת תקרת החוב וקיצוץ של טריליון עכשיו ועוד 1.8 טריליון בהמשך. עדיין לא ברור מה בדיוק ואיך יאשרו את זה. בכל מקרה, עוד ביום שישי הודיעה סוכנות הדירוג מודיס' כי גם אם לא יצליחו להגיע להסכמה היא לא תפגע בדירוג המושלם AAA כל עוד הממשל ימשיך לשרת את החוב שלו (כלומר, יאלץ לפגוע במישהו אחר, כמו החיילים...). יאללה, החיילים לא באמת צריכים את הכסף, הם באפגניסטן, מה יש לקנות באפגניסטן? עכשיו תחשבו על המצב הבא, לוחם טאליבן שמושקע באג"ח אמריקאי מגיע לדואר בקאבול כדי לקחת את התשלום המגיע לו על האג"ח (קופון). יחד איתו בתור עומד חייל קומנדו של המרינס שבא למשוך את משכורתו החודשית. מפה לשם הם מדברים על הקרבות וצוחקים, עד שהם מגלים שהממשל האמריקאי שלח כסף רק ללוחם הטאליבן. איזה לא נעים?...

Treasuries, probably the best AAA bond in the world
תמיד יש פעם ראשונה לספקות לגבי החזר האג"ח האמריקאי. המשקיעים לקחו (בעל כורחם) את האג"ח האמריקאית AAA שלהם לנסיעת מבחן בשטח קשה ליד מצוק העתקים והם פשוט נהנו, הרבה אדרנלין: האג"ח האמריקאית ל-10 שנים חיממה מנוע לפני העיקול ואיך שהתקרבה לסיומו החלה להאיץ בשלושת ימי המסחר האחרונים לקצב עליה שנתי של 1583%! פעם ראיתם אג"ח AAA שיכולה להאיץ למהירות כזאת? מתחילת החודש זינקה האג"ח ב-3.3% והשאירה אבק לאג"ח הממשלתיות האחרות. התשואה עליה ירדה בחמשת ימי המסחר האחרונים מרמה של 3% ל-2.8%. הסברתי בסקירה בשבוע שעבר כי דווקא לסיפור של תקרת החוב יש פוטנציאל להביא לדחיית העלאות הריבית בארה"ב, להגבלת הגרעון ובכך הוא דווקא תומך באג"ח הממשלתי האמריקאי. הערכנו גם כי הסיכוי שהחוב לא ישולם שואף לאפס ולכן הסיכון שכרוך בבעיה לא באמת קיים.

בין אג"ח קונצרני לממשלתי
100% מאגרות החוב שהונפקו ביוון, ספרד ופורטוגל נסחרות בתוך ה-CDS הממשלתי ולא מעבר לו. בעבר האמינו כי ההבדל בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני הוא שאג"ח ממשלתית נמצאת בהיררכיה גבוהה יותר מאג"ח קונצרני משום שמדינה תמיד תוכל לשלם את חובה ע"י הטלת מס נוסף על הפירמות. אלא שכיום, לאור הניסיונות האחרונים של מדינות שהעדיפו להדפיס כסף, לארגן מחדש את החוב או אפילו להגיע לחדלות פירעון ורק לא להעלות מיסים, התפיסה הזאת, בדבר עליונותו של החוב הממשלתי, נשחקה מאד. כעת התפיסה המקובלת יותר היא כי החזר החוב של אג"ח קונצרני תלוי במאזן ההון של החברה ואילו החזר החוב של אג"ח ממשלתי תלוי רק ברצון של הממשלה לשלם אותו. זהו שינוי תפישתי גדול מאד. בשונה מהתפיסה הקודמת, בתפיסה החדשה אין, אפריורית, עדיפות לאחת מאגרות החוב. מה שהופך את האג"ח הקונצרניות לכלי השקעה כדאי לצורך פיזור סיכונים. למעשה, הסיכון שאומד מאחורי האג"ח הממשלתי בישראל כיום גדול מהסיכון של תקרת החוב האמריקאית לאג"ח האמריקאי:

ישראל - דרישות המחאה ותשואות האג"ח הממשלתי
לאן הולך החלק הגדול ביותר של המיסים בישראל? להחזרי חובות! (ראו תרשים). האוצר פרסם בסוף השבוע שעבר אומדן לעלות דרישות המחאות והעריך אותן ב-60 מיליארד שקל. מדובר באומדן גס אך הוא קרוב יותר למציאות מכל אומדן אחר שקיים. אם האוצר ינסה לענות על דרישות המחאות ולא יצליח בשל לחצים פוליטיים לשנות סדרי עדיפויות בחלוקת התקציב (סביר פלוס פלוס) ויבחר לעלות מיסים ישירים לחמשת העשירונים העליונים (למי עוד אפשר) תידרש כל משפחה מאותם עשירונים להעביר לקופת המדינה בממוצע סכום של 50 אלף ₪. מכיוון שהציבור לא יהיה מוכן לשלם עוד מיסים גובר החשש שהאוצר יתפתה להגדיל את חובות המדינה, על חשבון משלמי המיסים העתידיים (כמובן). כאמור, כבר כיום נטל החובות של ישראל משתק לגמרי את התקציב עד כדי כך שהחזרי החובות פלוס ריבית מהווים כ-33% מסך תשלומי המיסים שאזרחי ישראל משלמים כבר היום (ראו תרשים). במידה ואכן ייפרץ התקציב עלול להיפגע מאד דרוג האשראי של ישראל ולא רק בשל עליית יחס החוב לתוצר אלא בעיקר בשל האיתות למשקיעים כי לממשלה אין כוח פוליטי לעמוד מאחורי יעדיה התקציביים. כל החלטה ממשלתית שתרמוז על הגדלת חובות תצדיק עליית הסיכון ודרישת ריבית גבוהה יותר מממשלת ישראל. נכון להיום אנו לא רואים את פרמיית הסיכון שדורשים משקיעים על האג"ח הישראלית עולה אך להערכתנו אם החשש יתחיל הוא עלול להתנפח מהר.
[attachment=1:gz7rubvy]clal.JPG[/attachment:gz7rubvy]
"צדק חזירי"
אם הגנה על עובדי הנמלים, הרכבות ועובדי המדינה זה צדק, אם מניעת פתיחת המשק לתחרות למשל בתחום החלב, זה צדק, אם הגנה על חברות ישראליות ואגב כך הפיכתן למונופולים זה צדק, אם כל האדמות בבעלות המדינה זה צדק, אם גזילת 70% מההכנסה של העובדים למיסים זה צדק, אם מתן קצבאות לחלק עצום מהאוכלוסייה ואגב כך עידוד אי תעסוקה זה צדק, אם סקטור עובדי מדינה גדול מהסקטור הפרטי זה צדק, אם מתן רישיונות לחיפוש גז בחינם זה צדק, אז ישראל היא מובילת "הצדק החברתי הסוציאליסטי בעולם המערבי".


אם פתיחת המשק לתחרות שתשבור מונופולים זה חזירי, אם תגמול העובדים על סיכון שהם לוקחים זה חזירי, אם בכלל תגמול הוגן על עבודה זה חזירי, אם החופש לבחור על מה להוציא את הכנסתך זה חזירי, אם הזכות לנטל מס מינימלי זה חזירי, אם חופש כלכלי זה חזירי, אם הקטנת הממשלה זה חזירי, אם פירוק החסמים הממשלתיים זה חזירי, אז המפגינים למעשה דורשים היום "צדק חזירי".

נתוני מאקרו מאכזבים – "מה שלא הורג את השוק מחשל אותו"
זה התחיל ביום רביעי בנתוני הזמנות מוצרי בני קיימא שירדו ב-2.1% למרות צפי לעלייה של 0.3%, אומנם ללא ציוד צבאי הירידה מתונה יותר (0.4%-). אבל זה לא הרגיע את המשקיעים שרגילים שבחודש האחרון של כל רבעון הנתון הזה בד"כ מפציץ. הנתונים הרעים המשיכו גם ביום חמישי עם דרישות שבועיות לדמי אבטלה שעלו מעט, אך בעיקר עם נתוני יום שישי של הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון שהתרחבה רק ב-1.3%, למרות צפי ל-1.8%, ומדד בטחון הצרכנים של אונ' מישיגן שירד מעט למרות צפי לעלייה ולמעשה מאותת שהצריכה, המרכיב העיקרי בתוצר האמריקאי, לא צפויה להשתפר משמעותית בקרוב. שוק המניות הגיב לנתונים הרעים של יום שישי בירידה מתונה יחסית של עד 0.8%, כשהשוק ממשיך לקבל תמיכה מעונת הדו"חות הטובה:

עונת הדו"חות הטובה ביותר מאז הרביע השלישי של 2006
מתוך 308 החברות ב-S&P500 שדווחו עד כה על תוצאותיהן לרבעון השני הפתיעו 241 (78%) לטובה על הציפיות המוקדמות. בין כלל החברות שדיווחו על תוצאותיהן עומד שיעור ההפתעה על 70% (ראו השוואה היסטורית בגרף). מכאן שלמרות הרבעון הקשה מבחינת נתוני המאקרו רווחיות החברות ממשיכה להיות גבוהה ותומכת בהשקעה במניות. אלא שהמשקיעים לא מוכנים להתעלם מנתוני המאקרו שממשיכים לאותת שיש בעיה. מדד הפחד, ה-VIX, טיפס ביום שישי ל-25.3 נרק', הרמה הגבוהה ביותר מאז הכה הצונאמי ביפן (בחודש מרץ האחרון). הרמה הגבוהה של ה-VIX עדיין איננה מאותת על פאניקה, אבל כן מאותת שהמסחר מתנהל בפחד.
[attachment=0:gz7rubvy]clal1.JPG[/attachment:gz7rubvy]