סקירת שוק ההון בארץ: האבטלה בשפל והמחאה בשיא – האמנם? מיטב

מאקרו:
> ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי בחודש אוגוסט.
> הפעם, בניגוד לחודשים האחרונים, הגורמים המקומיים (ולא רק החיצוניים) תמכו בהותרת הריבית על כינה.
> הרפורמות החדשות שנעשו בדיור בעקבות המחאה לא צפויים להביא לשינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 חודשים הקרובים.
אגרות חוב:
> המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל השבוע במגמה מעורבת תוך מחזורי מסחר נמוכים.
> על רקע פרסום הריבית, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב הממשלתיות עלו בכל הטווחים.
> באפיק הקונצרני נרשמה תרדמת במסחר בשבוע האחרון.


ריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי

השבוע, ביום שני, בחרו בבנק ישראל להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 3.25% בהתאם להערכתנו. הגורמים שהכריעו להחלטה זו הם:
(1) האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים מוסיפה להיות גבוהה, 4.2%. אולם, בניכוי גורמי עונתיות, שיעור עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים תואם את טווח יעד האינפלציה. בצפיות לאינפלציה של החזאים, נשמרה יציבות על רמה נמוכה במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה ובצפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון נרשמה יציבות על הגבול העליון של היעד. תחזיות האינפלציה של החזאים ואלו של שוק ההון מלוות בהערכה שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית אם כי בקצב איטי יותר מהקצב שהיה במחצית הראשונה של השנה

(2) מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש מחזקים את ההערכה שהצמיחה בפעילות הכלכלית התמתנה ברבע השני של השנה כתוצאה מהתמתנות ייצוא הסחורות. בנוסף, ההתפתחויות במשברי החוב, חולשת המשק האמריקאי וסיכונים גיאו פוליטיים מגבירים את חוסר הוודאות בנוגע לקצב הצמיחה במשק.

(3) הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה; ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-13.7%, נמוך במעט מהקצב בחודש הקודם. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה ועדיין מוקדם לראות בנתונים הזמינים באופן ברור את השפעתם על מחירי הדירות.

(4) ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך לתקופה ממושכת. החשש מפני התמתנות בצמיחה בארה"ב והחרפת משברי החוב אף הובילו לצפיות להאטה בקצב העלאות הריבית ובארה"ב ובאירופה.

נראה כי הפעם ההחלטה שעמדה בפני הנגיד לגבי גובה הריבית לא הייתה קשה, מכיוון שהפעם, בניגוד לחודשים האחרונים, גם הגורמים המקומיים (ולא רק החיצוניים) תמכו בהותרת הריבית על כינה.
בנוסף, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את הערכותיה וכעת היא צופה כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה לעמוד על 2.9%, תוך העלאת הריבית לרמה ממוצעת של 3.4% ברבע השלישי השנה ולכ-4% בעוד שנה.

לאור הודעת בנק ישראל, בנוסף להתמתנות הלחצים האינפלציוניים, המצב הגאו-פוליטי, ופרסומם של מספר אינדיקטורים פושרים למצב המשק, ניתן לצפות כי בבנק ישראל ימתינו חודש נוסף והריבית תיוותר ללא שינוי בחודש ספטמבר – בנוסף, כיוון ההתפתחות של משבר החוב בארה"ב יהווה גורם מכריע לגבי ההחלטה.

במבט לחודשים הקרובים. להערכתנו, הריבית הבנק המרכזי תוסיף ותעלה, כאשר, עוצמת השינוי ואף העיתוי יהיו תלויים בהתפתחויות השוטפות בתחום האינפלציה, הדיור, שער החליפין, וההתפתחויות מעבר לים.

יתר על כן, ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, הן מבית ובמיוחד מחוץ המצביעות על כל שעוצמת הפעילות הכלכלית נחלשת לא תאפשר העלאת ריבית בצורה אגרסיבית. אי לכך, אנו צופים כי ריבית בנק ישראל תגיע לרמה של 3.75% בסוף השנה, לכדי 4.0% בעוד 12 חודשים ועד 4.25% בסוף 2012 (לעומת הערכה קודמת של 4.5% בסוף 2012).

אבטלה יורדת והשכר עולה... מדוע יש מחאה?

בשבוע האחרון פורסם כי שיעור האבטלה החודשי במשק לחודש מאי ירד לכדי 5.7%. לכל הדעות, מדובר בנתון מאוד חיובי למשק המקומי. בנוסף, בתחילת החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי השכר הממוצע למשרת שכיר המשיך לעלות לפי נתוני המגמה במחירים שוטפים. בחודשים פברואר-אפריל 2011 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-5.0% (חישוב שנתי), בהמשך לעלייה של 5.2% (שנתי) בחודשים נובמבר 2010 - ינואר 2011.

אם כך, עולה השאלה, מדוע הזעקה הציבורית על המצב הרע במשק כאשר השכר ממשיך לעלות והאבטלה יורדת.


בדקנו את השינוי בשכר הממוצע לשכיר, לבין הוצאות צריכה יומיות כמו מחירי המזון, הדלק, והדיור, משלהי 2007 ועד לאפריל 2011. ובכן, בתקופה זו עלה השכר הממוצע לשכיר, לעובד ישראלי בפחות מ-6% (עלייה נומינלית). עם זאת, מדד המחירים לצרכן התייקר באותה התקופה בשיעור כפול של 12%. יתר על כן, מחירי המזון התייקרו בתקופה הנדונה בכ-16% ומחירי שכר הדירה עלו ב-28%. מחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית התייקרו ב-13% ומחירי הבנזין האמירו 19%. כל זאת, כאשר מחירי הבתים עלו ב-57%.

כלומר, עלות המחייה במוצרים המרכזיים התייקרה לעובדים הישראלים בשיעור משמעותי, מעבר לעליית השכר.

לפיכך, ניתן להחלטת הבין את המחאה הציבורית אשר פרצה בימים האחרונים כאשר מרכזה נמצא במחנה האוהלים בשדרות רוטשילד בתל-אביב.

הצעדים שעליהם הכריז ראש הממשלה בהחלט עשויים לעזור להפחית את מחירי הדיור במדינה, אך יש לקחת בחשבון שני דברים:
(1) לפי אינדיקטורים שונים לפעילות בענף נראה כי השוק כבר הגיע לרמות השיא ומכאן הכיוון הוא לבלימה. די אם נתבונן באינדיקטורים כגון התחלות הבנייה אשר הגיעו לכדי 40 אלף (במונחים שנתיים) או העלייה הנמשכת בפרק הזמן הנדרש לדירה להימכר. לפיכך, אין צורך ממשי במסיבת העיתונאים בכדי לצנן את השוק המתקרר ממילא. הצעדים הנוספים יכולים רק לגזור קופון פוליטי בדמות: "עשי נו והצלחנו".
(2) יש לזכור כי בבנק ישראל (שהוא הגורם היחיד לצרת הנדל"ן) לא רוצים לראות את מחירי הנדל"ן יורדים ממש. לכן, מעניין יהיה לראות מה יקרא את יתרחש תיקון בענף. אנו מכירים מספר בנקים בעולם אשר הפחיתו את הריבית כאשר מחירי הדירות צנחו..נקווה שכאן לא יקרה אירוע דומה.
(3) יום למחרת אישור הצעדים מרחיבי ההיצע לא צפוי לקרות דבר למחירי הדירות או שכר הדירה. נזכיר כי שכר הדירה הוא הרלוונטי למדד המחירים לצרכן והוא אף צפוי לעלות בחודשים הקרובים. זאת, מפאת שיעורו הנמוך ביחס למחיר הדירה וההתייקרות הנרשמת בהחזרי המשכנתאות המחייבת את בעלי הבתים המשכירים להעלות את שכר הדירה.
שוק האג"ח

המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל בעצלתיים השבוע במגמה מעורבת.
על רקע הותרת הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי (בהתאם לקונצנזוס, הרחבה בפרק המאקרו), דיוני תקרת הגרעון בארה"ב, ותכניות ההצלה במדינות האירופאיות. האיגרות הממשלתיות, רשמו השבוע רווחי הון בטווחים הקצרים, והפסדי הון בטווחים הארוכים, הן באפיק הצמוד, והן באפיק השקלי. בסיכום השבועי, המדד הממשלתי השקלי והמדד הממשלתי הצמוד נותרו ללא שינוי.

שינויים אלה, הביאו את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב הממשלתיות לעלות ב-6 נ"ב בטווח של שנתיים ולהגיע לרמה של 2.98%. הציפיות לעשר שנים עלו בצנעה ב-4 נ"ב לרמה של 2.83%.

שימו לב כי החל מיום ראשון הקרוב, (תחילת חודש אוגוסט) תתווסף האיגרת הצמודה "גליל 5903" למדד הצמוד 10-5.

בהקשר זה, השבוע פרסמה היחידה לניהול החוב הממשלתי את תחזית גיוס החוב לחודש אוגוסט 2011. היקף הגיוס יעמוד על 3 מיליארד ש"ח, כאשר 0.9 מיליארד ש"ח נוספים יונפקו באיגרת ממשלתי קצרה (1/12) וסה"כ 3.9 מיליארד ש"ח. בשורה התחתונה, אין הפתעה.

נציין, כי החודש יגיע לפדיון סך של כ-7.9 מיליארד ש"ח. כלומר האוצר יפדה נטו בחודש אוגוסט סך של כ-4 מיליארד ש"ח.

תופעה מעניינת שהתרחשה בשנה האחרונה לגבי הנפקות אג"ח ממשלתיות היינה התרחבות יחס הכיסוי בהנפקות (היחס שבין הביקוש להיצע). לראיה, בחודש יולי של השנה, היחס כיסוי לאג"ח ממשלתית הנפדית בעוד כ-0.5 שנה עמד על 5.6 בעוד שיחס הכיסוי של איגרת בעלת אופק פדיון דומה בחודש המקביל אשתקד, עמד על 4.5.
תופעה זו התרחשה גם באיגרות בעלי מועד פדיון ארוכים יותר.

המסחר באיגרות החוב הקונצרניות, בדומה לאיגרות הממשלתיות, התנהל על מי מנוחות עם מחזורי מסחר נמוכים.
מדד התל-בונד 20 השיל מערכו השבוע כ-0.03% בדומה לתל-בונד 40, אשר מחק כ-0.02% מערכו. התל-בונד השקלי רשם רווח הון של 0.2%. המרווחים בין מדדי התל-בונד לאלו הממשלתיות התרחב השבוע.

אנו ממשיכים לנקוט בעמדה לפיה יש להתמקד במח"מ סיננטי בינוני (עם נטייה למח"מ ארוך לאלו שלהם רגישות נמוכה לתנודתיות), תוך שילוב בין אג"ח קונצרניות צמודות למדד שלהן מח"מ ארוך לבין איגרות חוב ממשלתיות עם מח"מ קצר.

נסב את תשומת ליבכם למרווח שנוצר בין אגרת החוב סינטתית צמודה של נכסים ובניין (המורכבת מסדרה 2 וסדרה 3) לבין אגרת החוב של נכסים ובניין סדרה 5 (אגרת שקלית בעלת מח"מ 2.18 ותשואה לפדיון של 5.74%). המרווח בין האגרות הינו 254 נ"ב כאשר בשבוע שעבר עמד מרווח זה על 275 נ"ב. כלומר עם תחזית אינפלציה של 3.1% ב-12 החודשים הקרובים, נעדיף צירוף של האיגרות הצמודות של נכסים ובניין על פני האיגרת השקלית (מרווחים נוספים ניתן לראות בעמוד הבא).