תקרת החוב והורדת דירוג לארה"ב, השפעת המחאות על הכלכלה. פסגות

.הסיפור העיקרי בסופ"ש בשווקים היה כמובן אי ההגעה להסכם בנוגע לתקרת החוב. עם זאת, תוך כדי כתיבת שורות אלו מגיעות מבלומברג ידיעות כי ייתכן ואובמה הגיע להסכמות עם הרפובליקנים על מתווה לתוכנית פעולה כך שייתכן שרוב מה שרשום בהמשך כבר לא רלוונטי. מה שכן, כיוון שחלק מקוראינו אוהבים להשתעשע בשאלה "מה היה קורה אם?" וכיוון שבינתיים אלו רק שמועות, לא מחקנו את מה שנכתב.

לגבי התוכנית החדשה (ממה שפורסם עד כה בבלומברג)

* הסכמה להעלות את תקרת החוב (עדיין לא ברור בכמה)
* בתמורה להפחתה של 1 טריליון דולר מהגרעון ע"י קיצוץ הוצאות (לא ברור עדיין על פני כמה שנים)
* בנוסף, תוקם ועדה מיוחדת שתחפש דרכים להקטין את הגרעון ב-1.8 טריליון נוספים. אם הועדה לא תוקם ותחל לפעול עד נובמבר יהיה קיצוץ רוחבי נוסף בהוצאות (מעבר לטריליון ההתחלתיים אבל לא ברור של כמה)
* אין בתוכנית כרגע העלאת מיסים מה שעלול לטרפד את התוכנית בגלל חוסר תמיכה של הדמוקרטים בסנאט.

תקרת החוב והורדת דירוג לארה"ב (כיצד לייצר משבר מכלום?)

באופן לא מפתיע השווקים לא אוהבים את אי הוודאות ואת העובדה שהפוליטיקאים מתעסקים בלטייב את עמדותיהם לקראת הבחירות בשנה הבאה במקום להגיע לפשרה. ההתנהלות הזו של מקבלי ההחלטות האמריקאים מייצרת משבר משום דבר ומותירה את המשקיעים פעורי פה לנוכח חוסר האחריות המשווע. מירוץ ה"צ'יקן" (כל מי שראה סרט אמריקאי בשנות ה-80 יודע שהכוונה היא לתחרות בין שתי מכוניות, הנוסעות לכיוון צוק או אחת מול השנייה כאשר מי שבורח אחרון לפני הנפילה/התנגשות הוא המנצח) בין הדמוקרטים לרפובליקנים נמשך גם במהלך סוף השבוע, כאשר שני הצדדים הגישו הצעות שהיה ברור שידחו ע"י הצד השני כך ששום התקדמות לא הושגה.
למרות כל זאת חשוב לציין כי גם במידה ולא תתקבל הסכמה עד יום שלישי אין זה אומר שארה"ב הולכת לדיפולט. ישנם מספר גורמים המאפשרים לאוצר האמריקאי להמשיך ולמשוך את הזמן.
* ההכנסות ממיסים היו גבוהות מהצפוי ומספקות לאוצר עוד כשבוע.
* הקופון המשמעותי הבא לתשלום הוא ב-15 לחודש ונראה כי האוצר יעדיף לשלם אותו ולעצור תשלומים אחרים. משמעות הדבר היא מעבר אפשרי של הממשל האמריקאי למתכונת שבת, כלומר סגירה של משרדים ושירותים שאינם הכרחיים לפעילות הכללית של המדינה. צעד כזה מטריד מאוד את השווקים כי הוא עלול לפגוע בצמיחה במשק, במיוחד בפירמות שנהנות מתקציבים ממשלתיים, ולהעלות את שיעור האבטלה.

בדרך להורדת דירוג
גם אם תתקבל הסכמה על העלאת תקרת החוב עד יום שלישי, ההרגשה היא שאין הנהגה מספיק חזקה בארה"ב וכי הקיצוצים בגרעון לא יהיו גבוהים כנדרש. מכך אנו למדים שיהיה קשה לכלכלה הגדולה בעולם להתחמק מהורדת הדירוג עליה איימה S&P לפני כשבועיים וחצי. מצד שני, אם יש מדינה שבה הורדת דירוג עשויה לגרור דווקא ירידות בתשואות או לפחות אי שינוי הרי שזו ארה"ב. ההשפעה השלילית של הורדת הדירוג על האג"ח הממשלתיות תמותן כנראה על ידי ההשפעה החיובית של הציפיות להאטה בצמיחה ולהותרת הריבית הנמוכה לזמן ממושך יותר. הטענות כי מכירות כפויות של קרנות ו-ETF המחויבים להחזיק אג"ח המדורג AAA בלבד ישפיעו על השוק נראות לנו לא מספיק מבוססות. היחס בין קרנות אלו לשאר הקרנות ומנהלי הנכסים בעולם אשר מחזיקים אג"ח אמריקאי מתוך אמונה שעדיין אין מוצר השקעה בטוח יותר הוא כנראה קטן מאוד.

ההשפעה על השווקים

לפי השווקים, ניתן להבחין כי ההסתברות שארה"ב תגיע לדיפולט עלתה בימים האחרונים אך היא עדיין קרובה מאוד ל-0:
* ה-CDS לשנה נסחר נכון להיות ב-77 נ"ב לעומת 46 נ"ב לפני שבוע. לשם השוואה ה-CDS של גרמניה נסחר ב- 18 נ"ב וזה של איטליה ב-219 נ"ב.
* התשואות על אג"ח שנפדות בתקופה הקרובה עלו מאוד ובחלק מהמקרים הן אף גבוהות מהתשואות על אג"ח שנפדות מאוחר יותר השנה או בשנה הבאה. (ראה גרף למטה)

נידמה כי השווקים הרבה יותר מוטרדים מאי הוודאות ומהפגיעה של צעדי הפוליטיקאים בצמיחה במשק:

* S&P ירד ב-3.9% בשבוע האחרון, הנפט ב-4.2% וזאת בעונת דוחות שבה 76% מהחברות מפתיעות לטובה.
* תשואות ל-10 שנים ירדו ל-2.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז סוף 2010, אז יצאו הפד והאוצר בתוכניות תימרוץ חדשות, הפעם כנראה שלא.
* מדד הפחד (VIX) עלה ל-25.3
* הציפיות להעלאת ריבית בשווקים הולכות ונדחות.

נתוני הצמיחה
הנתונים שהתפרסמו ביום שישי לא ממש תמכו בשווקים שגם כך עצבניים כמו דייר אוהל ברוטשילד בחום של 13:00 בצהריים. מהנתונים עולה כי הצמיחה ברבעון השני עמדה על 1.3% בלבד (מונחים שנתיים) לעומת צפי של 1.8%. יתרה מכך, הצמיחה לרבעון הראשון עודכנה מ-1.9% באומדן הקודם ל-0.4% בלבד באומדן הנוכחי. עיקר העדכון אגב נבע ממעבר של גורמים תומכים כמו בניית מלאים או יצוא נטו לנתוני הרבעון השני. למרות שהנתונים עוד עשויים להתעדכן (בעיקר של הרבעון השני), נראה כי הצמיחה במחצית הראשונה של 2011 תוותר נמוכה מאוד כך שגם אם הקצב יואץ במחצית השנה השנייה (בעקבות ירידת מחירי הסחורות ו/או פתיחת חסמי היבוא מיפן), הצמיחה בשנת 2011 תהיה נמוכה מהתחזיות ותעמוד על כ-2.5% בלבד. לאור ההערכות כי מתישהו תתקבל תוכנית קיצוצים בארה"ב, הצמיחה בשנת 2012 אף תהיה נמוכה יותר ותעמוד על כ-2%.


השפעת המחאות השונות על הכלכלה והשווקים בישראל
מחר נקיים שיחת ועידה בנושא בה נרחיב על ההערכות שלנו, בכל זאת בנק':
* עיקר ההשפעה בינתיים היא על סביבת האינפלציה.
* אם המחאה תגרום לאוצר למנוע את העלאות מחירי הדלק והחשמל הצפויות לשבוע הבא הרי שמדובר בהשפעה ישירה על המדד.
* תרומת העלייה במחירי הדלק למדד: 0.1%
* תרומת עלייה צפויה של 12% במחירי החשמל למדד: 0.3%
* המחאה עד כה מקשה על יצרנים שונים בתחומי הצריכה הפרטית להעלות מחירים בחלק מהמוצרים אך לא בהכרח הדבר אומר כי רווחיותן תפגע. הדבר תלוי כמובן באורך המחאה ובעוצמתה בעתיד.
* אם יוחלט בממשלה לבטל את הפחתת מס החברות או אפילו להעלותו, ישפיע הדבר על רווחיות הפירמות
* לגבי ההשפעה הריאלית נראה כרגע שלא תהיה השפעה ממתנת, ההיפך הוא הנכון. גידול בהתחלות הבנייה יתרום לצמיחה למשק יותר מקיטון אפשרי בצריכה הפרטית.


אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו, פסגות בית השקעות

[attachment=0:4d1r9ggg]3107.jpg[/attachment:4d1r9ggg]