סקירת שוק ההון בארץ: אירופה מגדילה את את הפער ... מיטב.

סקירת שוק ההון בארץ: אירופה מגדילה את את הפער כיעד יצוא מועדף. מיטב.

מאקרו:
> המשקל של אירופה ביצוא הישראלי גדל במחצית הראשונה של 2011 לעומת 2010.
> הנדידה החיובית של היצוא למדינות המזרח נעצרה בשנה הנוכחית. חלקן של סין ויפן ממשיך לגדול, אך היצוא להודו נחלש.
> המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני עלה ב-0.2%.

אגרות חוב:
> המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל השבוע במגמה מעורבת.
> הסדרי החוב משפיעים לרעה על מחירי איגרות החוב של בעלי השליטה הנמצאים בכותרות.
> על רקע פרסום המדד ביום שישי האחרון, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב הממשלתיות ירדו בטווחים הקצרים, ועלו בטווחים הארוכים.



מאקרו


סחר חוץ לפי מדינות – המשקל של אירופה גדל, אסיה בסטגנציה
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודש יוני ב-4.0 מיליארד דולר. החלק של האיחוד האירופי היווה 33%, היצוא לארצות הברית עמד על 26%, היצוא לארצות אסיה הינו 18% מסך היצוא ו-23% הנותרים מיוצא ליתר ארצות העולם.

מנגד, יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודש הנדון ב-5.1 מיליארד דולר. 34% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 22% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-32% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם.

לגבי התפתחות יצוא הסחורות לפי ארצות, המשקל של אירופה ביצוא הישראלי גדל במחצית הראשונה של 2011 לעומת 2010, בעוד שהמשקל של ארה"ב, ויתר מדינות העולם קטן. נתון זה מפתיע על רקע החרפת משבר החובות האירופאי.

עם זאת, באופן פחות מפתיע, משקל המדינות הבעייתיות באירופה - מדינות ה-PIIGS קטן בחודש יוני בהשוואה לחודש המקביל בשנת 2010 (למעט פורטוגל שהיצוא אליה זניח). איטליה שהיוותה כ-2.9% מסך היצוא מהווה בחודש המדובר כ-2.5%. משקלה של ספרד ירד גם כן ל-2.5% לאחר שהיוותה כ-3.2% בחודש יוני בשנה הקודמת.

באשר לארה"ב. המגמה של הקיטון בחלקה של ארה"ב ביצוא הישראלי נמשכה. בשנת 2000 כבשה ארה"ב את המקום הראשון ביעדי היצוא של ישראל, עד שנת 2009, ומאז חל קיטון מתמיד בחלקה היחסי ביצוא.

נתון שלילי למשק הישראלי, נמצא בנתוני היצוא למדינות המזרח. נראה כי הנדידה של היצוא למדינות המזרח (מגמה שהורגשה בשנת 2010) נעצרה בשנה הנוכחית. אמנם, חלקן של סין ויפן ממשיך לגדול, אך היצוא להודו נחלש בחודש האחרון בהשוואה ליוני אשתקד, וגם במחצית הראשונה של השנה בהשוואה למחצית הראשונה של 2010.

לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, באיחוד האירופי צפויה צמיחה של 1.7% בשנת 2011, לעומת התרחבות של 8.4% במדינות אסיה המתפתחות. כך שלמרות החולשה הזמנית ביצוא לאסיה, האזור עדיין מהווה יעד אטרקטיבי בעל פוטנציאל.

אינדיקטורים למשק הישראלי
השבוע פורסמו מספר אינדיקטורים כלכליים מרכזיים למשק. נראה, כי בהתאם לסקר ציפיות התעשיינים שפורסם בשבוע הקודם, ההאטה שנרשמה בתעשייה ברבע השני נפסקה, וצפויה האצה מחודשת בתעשייה ברבע השלישי (סקר התעשיינים).
בין האינדיקטורים שפורסמו נזכיר את:

(1) המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני עלה ב-0.2%, ומתחילת השנה התרחב בשיעור שנתי של 5.5%. נראה כי המשק מאבד מן המומנטום החיובי הואיל וכבר 4 חודשים רצופים שהמדד המשולב עולה בשיעור ממוצע של 0.2%

(2) הייצור התעשייתי לחודש מאי גדל ב-2.4% (מנוכה עונתיות), אחרי שהתכווץ ב-1.9% באפריל. ב-12 חודשים האחרונים נותר מדד הייצור התעשייתי ללא שינוי.

(3) מדד המפעלים הקטנים והבינוניים, שנערך על-ידי התאחדות התעשיינים, מצביע על צפי לעלייה מזערית בפעילות התעשייתית של המפעלים הקטנים ברבע השלישי של השנה.

(4) מספר משרות השכיר בתעשייה גדל ב-0.5% (מנוכה עונתיות). ב-12 החודשים האחרונים גדלו משרות השכיר בתעשייה ב-1.0%. שעות העבודה למשרת שכיר בתעשייה רשמו התרחבות גם כן, בגובה של 2.0%.

(5) מדד הפדיון לכל ענפי המשק לחודש מאי גדל ב-2.0% (מנוכה עונתיות) לאחר שהתכווץ ב-1.6% בחודש אפריל. מדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים גדל ב-1.8%.

(6) שיעור הגידול ביצוא השירותים לחודש מאי בהשוואה לחודש אפריל הינו 15.6% (שינוי חודשי מנוכה עונתיות), בחודש אפריל נרשמה צניחה חדה של 21.5% ביצוא השירותים לעומת חודש מארס.

אין ספק כי נתונים אלה, מפיחים אופטימיות בכל האמור לגבי המשק המקומי לאחר נתוני הסחר חוץ, והנתונים הפחות חיוביים שפורסמו בחודש הקודם. כך, שאנו ממשיכים להחזיק בדעה כי עיקר החשש לגבי המשך הצמיחה בארץ נובע מגורמים אקסוגניים כמו משבר החובות האירופאי, או המצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון.

שוק האג"ח

המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל השבוע במגמה מעורבת.
החשש חזר לשוק הקונצרני. הפעם, הסיבה הינה מקומית. הכותרות בדבר הסדרי החוב בחברת טאו של אילן בן דוב הביאה להפסדי הון גם באיגרות החוב של החברות האחרות אשר בבעלותו (סקיילקס, סאני), למרות שלא פורסמו הודעות מהותיות מצד חברות אלה בתקופה האחרונה. אגב, מניית פרטנר ירדה בכ-4% בשבוע האחרון. גם בחברות אשר בבעלותו של יצחק תשובה התרחשה מגמה דומה. הסדר החוב בחברת דלק נדל"ן הביא גם לסנטימנט שלילי באיגרות החוב של קבוצת דלק – למרות שזו (קבוצת דלק) פועלת בתחומים שונים כגון: אנרגיה, רכב, ופיננסים כאשר חברת דלק נדל"ן פועלת בשטח הנדל"ן.

מבחינה עסקית גרידא, לא הייתה סיבה לירידות המחירים המשמעותיות באיגרות החוב האחרות של בעל השליטה, אך נראה כי השוק מעניק משקל שלילי, ובצדק לבעל השליטה בחברה ולאיגרות החוב שמכר לשוק.

נזכיר, כי אין זה הפעם הראשונה השנה כי התפתחויות שלילית בפירמה נקשרות לבעל השליטה, ומביאות לפגיעה רוחבית במחירי איגרות החוב אשר בבעלותו. בחודש מאי, פורסם כי חברה הפרטית בבעלותו של מוטי זיסר - לא עמדה בהחזר קרן של 100 מיליון שקל לבנק הפועלים. כתגובה, וללא שום פרסום ידיעה נוספת בנוגע למצב הפיננסי של החברות הציבוריות שהוא בעל שליטה בהן (אלביט הדמיה, פלאזה) נפלו בחדות מחירי המניות ואיגרות החוב של חברות ציבוריות אלה – לדוגמא, סדרות איגרות החוב השונות של חברת אלביט הדמיה, נפלו בשיעורים חדים שבין 4.6% ל־11.8% ביום פרסום הידיעה.

על רקע דברים אלה. נרשם בשבוע האחרון מעבר של משקיעים לאיגרות חוב בטוחות יותר, כך שמדד התל-בונד 20 רשם השבוע רווח הון של כ-0.04% בעוד שהתל-בונד 40, מחק כ-0.43% מערכו. המרווחים בין מדדי התל-בונד לאלו הממשלתיות התרחב השבוע.

האיגרות הממשלתיות ממשיכות המגמה החיובית.
האיגרות הממשלתיות, רשמו השבוע רווחי הון הן באפיק הצמוד, והן באפיק השקלי, על רקע פרסום מדד המחירים ביום שישי האחרון, דיוני תקרת הגרעון בארה"ב, ותכניות ההצלה במדינות האירופאיות – בעיקר יוון.

האיגרות השקליות עלו בממוצע השבוע ב-0.2% כאשר האיגרות הארוכות היו עדיפות על הקצרות. האיגרות הצמודות רשמו רווח הון ממוצע של 0.6%, כאשר גם באפיק זה, עיקר הרווח התרכז באפיקים הארוכים.

רווחי ההון אלה, הביאו את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב הממשלתיות לרדת ב-13 נ"ב בטווח של שנתיים. הציפיות לעשר שנים עלו בצנעה ב-3 נ"ב לרמה של 2.79%. השבוע, כל עקום הציפיות נכנס לתוך יעד האינפלציה הממשלתי (3%-1%).

שימו לב כי החל מתחילת חודש אוגוסט תתווסף האיגרת הצמודה "גליל 5903" למדד הצמוד 10-5.

אנו ממשיכים לנקוט בעמדה לפיה יש להתמקד במח"מ סיננטי בינוני (עם נטייה למח"מ ארוך לאלו שלהם רגישות נמוכה לתנודתיות), תוך שילוב בין אג"ח קונצרניות צמודות למדד שלהן מח"מ ארוך לבין איגרות חוב ממשלתיות עם מח"מ קצר.