המשקיע הישראלי "אוהב להיות בבית". פסגות.

העדפתם של המשקיעים הישראליים את השוק המקומי בולטת בהשוואה למדינות אחרות. ממה נובעת העדפה זו? מדוע צריך המשקיע הישראלי לפזר את השקעותיו לחו"ל? ולמה דווקא בימים אלו?

שוק ההון המקומי, החברות המקומיות ונטייתם הפסיכולוגית להשקיע בסביבה קרובה ומוכרת.
בארץ, ההטיה לשוק המקומי גבוהה בהשוואה למדינות אחרות. לפי נתוני בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית, הקצאת הנכסים של המשקיעים הישראלים בשוקי חו"ל מסתכמת בכ-10% בלבד, בהשוואה לכ-20% מהנכסים המושקעים מחוץ למדינה ע"י תושבי ארה"ב, יותר מ-35% מהנכסים המושקעים ע"י התושבים מחוץ לבריטניה וכ-43% השקעות חוץ בגרמניה.

משקל החשיפה המנייתית לחו"ל מתוך תיק הנכסים של הציבור (באחוזים)
[attachment=0:mzag4mge]psagot.jpg[/attachment:mzag4mge]




*נתונים: קרן המטבע הבינ"ל


מדוע חשובה החשיפה לחו"ל?
כאמור, אפקט ההעדפה לשוק המקומי הוא מאפיין המשותף למדינות רבות ולא רק לישראל. יחד עם זאת, לא לכל המדינות יש את המאפיינים הייחודיים הקיימים במדינת ישראל. אין זה סוד כי ישראל חשופה לסיכון גיאופוליטי מקומי, הנגזר מהאיום הביטחוני התדיר על מדינת ישראל. לאור סיכון משמעותי זה, הפיזור והקצאת ההשקעות לשוקי חו"ל צריכים להיות גבוהים יותר בהשוואה למדינות אחרות, ולא כה נמוכים כפי שמצטייר כיום מסקירת נתוני תיק נכסי הציבור*.

בנוסף, בעת השקעה בישראל נוצר לעיתים סיכון כפול. מחד, השוק המקומי לא יכול לחמוק ממשברים המשפיעים על הכלכלה העולמית, ומאידך, משברים מקומיים לא תמיד משפיעים על יעדי ההשקעה הגלובליים. כלומר, המשקיע בישראל חשוף פעמיים - הן לסיכון המקומי והן לסיכון הגלובלי ואילו המשקיע בחו"ל חשוף בדרך-כלל לסיכון הגלובלי בלבד.
לצד פיזור הסיכון, לחשיפה לחו"ל יתרונות נוספים כדוגמת אפשרות החשיפה לסקטורים כלכליים שאינם קיימים בישראל. לצד סקטורים בעייתיים שנפגעו במשבר כמו כלי רכב ותעופה, קיימים סקטורים דפנסיביים שהכללתם בתיק ההשקעות מקטינה את תנודתיות התיק, ביניהם ניתן למנות את סקטור האנרגיה, חומרי גלם, תשתיות ושירותי בריאות.

היום יותר מתמיד...
ההשקעה בחו"ל הפכה למעשית בשנת 2003**, לאחר שמדיניות המיסוי הנוגעת להשקעה מחוץ לישראל הושוותה להשקעה בשוק ההון בישראל. באותו זמן, התמחור בשווקים המפותחים היה גבוה יחסית לאור הגאות האדירה במחירי הנכסים בשנות ה-90, והמשקיעים המקומיים היו שמרניים בנוגע להרפתקאות פיננסיות מעבר לים. בדיעבד, החלטה זו הוכיחה עצמה כנכונה, שכן החשיפה לחו"ל בכלל ולמוצרים פיננסים "רעילים" בפרט בזמן משבר הסאב-פריים הייתה נמוכה יחסית וסייעה לישראל לצלוח את המשבר.
כיום, המצב המאקרו-כלכלי הנוכחי של ישראל מעודד בהשוואה למדינות רבות ברחבי העולם. נתוני צמיחת התוצר בישראל טובים, השפעות המשבר הכלכלי העולמי על הכלכלה היו מינוריות ביחס למדינות מערביות אחרות וגם המטבע הישראלי מראה סימני חוזקה בכלל ובעת האחרונה בפרט.
דווקא לאור מאפיינים אלו, על מנהלי ההשקעות לבחון היטב את התמחור הנוכחי של השוק ולהשוות אותו לשווקים אחרים ברחבי העולם. להערכתנו, חלק מהשווקים המפותחים מציעים הזדמנויות מעניינות בשוקי המניות והאג"ח, ולכן משקיעים המעוניינים לצמצמם סיכונים על-ידי פיזור השקעותיהם בחו"ל צריכים לשקול בחיוב לעשות כן דווקא בימים אלו.
במהלך שמונה השנים האחרונות צברו המשקיעים המוסדיים בישראל ניסיון וידע בשווקים הגלובליים. כיום, כאשר התמחור נוח יחסית ומנהלי ההשקעות מנוסים יותר, השקעה בחו"ל נראית מתאימה יותר מתמיד.

עולם "שטוח" = ניהול תיק השקעות גלובלי
ראייה גלובלית היא הכרח למנהלי כספים מוסדיים. השווקים מציעים הזדמנויות מגוונות אשר מתחלפות באופן תכוף ואחת מבין מטרות מנהלי הכספים המקצועיים היא לזהות את המגמה - אילו כלכלות מתפתחות, אילו שווקים צומחים ולנתב לשם חלק מהשקעתם.
נכון לשנת 2011, לפי דיווחי הגופים המוסדיים המנהלים קופות גמל ניכרת תחילת עלייה בחשיפה לחו"ל. מתוך הרכיב המנייתי בקופות הכלליות, עומד ממוצע החשיפה לחו"ל על כ-32%, נתון שמצביע על חשיפה של 12%-15% לחו"ל מתוך כלל התיק. להערכתנו, שיעור זה יעלה משמעותית בשנים הקרובות בשל הגדלת רכיב ההשקעה בחו"ל הן באפיקים הסולידיים והן באפיקים המנייתים.


חגי בדש, מנכ"ל פסגות קופות גמל ופנסיה- פסגות בית השקעות