עולמית יומית. כלל פיננסים.

על רקע נתון התעסוקה הרע מארה"ב מיום שישי הנושא החם היום בכלכלה עולמית הוא שוב תקרת החוב האמריקאי.

נושא זה מקבל תשומת לב כפולה בהמתנה לפגישה המתוכננת היום, יום ראשון, בין הנשיא אובאמה לבין המנהיגים הרפובליקאים. אגב, פגישות בימי ראשון, יום שבתון שם, נדירות מאד. נתון המועסקים ביום שישי התפוצץ להרבה משקיעים בפרצוף, גם בגלל שיום קודם התפרסם סקר המשרות של ADP שהציג תמונה אחרת, חיובית לגמרי (157 אלף לעומת צפי לעליה של 70 אלף), ותמך ביום חמישי בעליות שערים חדות. סקר ADP אומנם אינו כולל את כל שוק העבודה אך הוא בהחלט כולל את רובו. הנתון הרשמי של BLS מקיף 140 מיליון עובדים בזמן שהסקר של ADP מקיף 108 מיליון עובדים. למשקיעים אין הרבה זמן להתבוסס בפצעים של יום שישי וכבר מרימים עיניים בציפייה לפרסום תוצאות מבחני הלחץ שנערכו החל מחודש מרץ לבנקים האירופאים, ביום שישי הקרוב. היורו נשחט לו בינתיים (ראו הרחבה). מי שעוד מרכז היום עניין רב זוהי סין שפרסמה נתון על עליה גדולה מהצפוי בעודף המסחרי שלה, בעיקר בשל התמתנות בקצב היבוא, מה שממשיך להעיד על כמויות הכסף העצומות ששוטפות את המדינה וממשיכות ללחוץ על המחירים כלפי מעלה. נזכיר כי בסוף השבוע שעבר היא ניסתה שוב לקרר מעט את המחירים ע"י העלאת ריבית, כשכל העלאה כזאת עושה התקף לב למשקיעים.

שוק העבודה האמריקאי – גרוע מזה כבר לא יכול להיות
נתון המשרות החדשות במשק האמריקאי, שפורסם ביום שישי האחרון, לא היה רק נתון מאכזב, אלא פשוט נתון רע! בחודש יוני התווספו למשק האמריקאי רק 15,000 משרות, המספר הנמוך ביותר מזה 9 חודשים, מה שהביא את שיעור האבטלה שם לעלות בחודש יוני לרמה הגבוהה ביותר מתחילת השנה לרמה של 9.2%. למה החברות עצרו את גיוסיי העובדים בחודש יוני? אחד ההסברים המקובלים לכך מתייחס לאי הוודאות ששררה במהלך חודש יוני בנוגע לאי ההסכמה בין הדמוקרטים והרפובליקאים בקונגרס לגבי פריצת תקרת החוב האמריקאי (ראו הרחבה). חשש החברות הוא שפריצת תקרת החוב תגרור העלאות מיסים, מה שיפגע בעסקיהן. אי הוודאות המדוברת באה לידי ביטוי גם בשוק ההון כאשר מדד מניות ה-s&p500 ירד בחודש יוני מרמה ממוצעת של 1339 נקודות בחודש מאי לרמה ממוצעת של 1291.5, כ-3.5%. בהתייחסו לנתוני שוק העבודה האמריקאי אמר הנשיא אובאמה ביום שישי כי הקונגרס יכול בקלות לדאוג לייצור מקומות עבודה חדשים, זאת ע"י הארכת קיצוצי מיסים, העסקת עובדי תשתיות, אישור הסכמי סחר ופישוט פרוצדורות לאישור פטנטים. למעשה אובאמה מאשים את הרפובליקאים בנתון התעסוקה הגרוע, בכך שלא הסכימו לפרוץ את תקרת התקציב:

אחר כך גלשה תקרת החוב לרצפה – והאג"ח?
תקרת החוב האמריקאי עומדת על 14.3 טריליון דולר וחובות הממשל כבר מגרדים אותה. הקרבה לקצה גבול החובות מציתה שוב את המלחמה האידיאולוגית/כלכלית בין הדמוקרטים, שמאמינים כי הגדלת החוב הכרחית לחילוץ המשק האמריקאי מהדשדוש הכלכלי, לבין הרפובליקאים, המאמינים שהגדלת החוב תביא לצרות גדולות יותר בעתיד. פרקטית, לארה"ב אין בעיה לפרוץ את תקרת החוב, להגדיל את החובות ועדיין להמשיך ליהנות מדרוג האשראי המושלם - AAA, עדיין לשלם ריביות מצחיקות (אג"ח אמריקאית לשנה משלמת רק 0.16%) ועדיין להיתפס כחוף מבטחים עולמי. כלומר, גם אם תקרת החוב תיפרץ והחוב יגדל משמעותית אין שום בעיה לראות את התשואות ל-10 שנים בארה"ב יורדות מרמה של 3.03% לרמות בקידומת 2%. כיוון שהשאלה היא לא מה גובה החוב ולא מה גובה החוב ביחס לתמ"ג (יחס החוב צפוי עפ"י הערכות קרן המטבע להסתכם השנה ב-72%), אלא בעיקר מה נטל החוב על התקציב. בארה"ב נטל החוב נמוך ועומד על כ-6%, מה שמרגיע את המשקיעים בנוגע ליכולת הפירעון שלה. כלומר, מבחינת סיכון החוב משקיעי האג"ח יכולים לישון בשקט. מי שצריך להיות מוטרד מהסוגיה הם, כאמור, בעיקר בעלי המניות שמפחדים שהם יהיו אלה שישלמו, במיסים, את ההוצאות במידה ותקרת החוב לא תעלה משמעותית. עם זאת, החשש מפגיעה בחברות עשויה להותיר את הריבית נמוכה למשך זמן ממושך יותר, מה שתומך במחירי האג"ח ולכן, גם האג"ח מושפעות מהמהלך, אך כאמור, בצורה עקיפה.

אם לא היו עושים תוכנית דבילית של 814 מיליארד דולר היה להם כסף
הרפובליקאים מאד כועסים. מאד כועסים על ה-814 מיליארד דולר ששפכו הדמוקרטיים בתוכנית התמריצים הכלכלית ב-2010 וטוענים שנתוני האבטלה הגרועים מוכיחים שהכסף ירד לטמיון. מבחינתם זוהי הוכחה שהדרך להבראת הכלכלה צריכה לעבור דרך קיצוצים והורדות מיסים אגרסיביות, עידוד יזמות, פעילות כלכלית, עבודה וצריכה. לעומתם, מבחינת הדמוקרטיים, הנתון הגרוע מוכיח שיש צורך בתוכנית תמריצים נוספת. דובר הרפובליקאים, ג'ון בוהנר מאוהיו, היה עדין יותר ואמר שתוכנית התמריצים "השגויה" יחד עם החמרת הרגולציה על עסקים והגדלת החוב הממשלתי הם שממשיכים לעכב את התאוששות שוק העבודה. היום זהו יום מפתח לנושא תקרת החוב כאשר שוב יפגשו היום נציגים רפובליקאים עם אובאמה (שעה שש שעון ארה"ב) לנסות ולהגיע להסכמה בנוגע להעלאת התקרה. אני מהמר שזה יקרה, בעיקר בשל הזהרות סוכנויות הדירוג שגם חדלות פירעון טכנית תגרור הורדת דירוג משמעותית לארה"ב.

מט"ח – מסכן היורו, לא היה לו סיכוי מולם
גם הנתונים הרעים מארה"ב וגם העלאת הריבית בגוש האירו בשבוע שעבר לא הספיקו כדי לתמוך ביורו שנפל מול רוב המטבעות בעולם. הורדת הדירוג הקטלנית לפורטוגל בשבוע שעבר ע"י סוכנות הדירוג מודיס' בארבע רמות לדרוג "זבל" והערכות כי מבחני הלחץ באירופה יזעזעו את הבנקים שם הבריחו משקיעים בעיקר לפרנק השוויצרי ולמטבעות אסיאתיים.

האירוע של השבוע - מה שלא ייפתר בלחץ ייפתר בעוד מבחן לחץ
ביום שישי הקרוב, ה-15 ליולי, יפורסמו תוצאות מבחני הלחץ שנערכו ע"י הרשות האירופית לפיקוח על הבנקים (EBA) לבדיקת רמת עמידותם הפיננסית של בנקים לתרחישים שונים בעיקר בנודע לשווי של אג"ח מדינות. אירוע זה הולך אומנם להשפיע בעיקר על המסחר בשבוע הבא, אבל בטח נרגיש גם השבוע את המתח שבהמתנה לפרסום. תוצאות המבחנים ישמשו את הרגולטורים כדי לקבוע את רמת גיוסי ההון שנדרש כל בנק לבצע ובנוסף יאפשרו את הורדת אי הוודאות מצד המשקיעים. עם זאת, הבנקים טוענים כי התרחישים שנבדקו עליהם חמורים משסוכם איתם מלכתחילה ומוגזמים. טרם הפרסום, הערכות הן שיותר מעשרה בנקים צפויים להיכשל במבחנים, רובם בספרד, גרמניה ויוון. נזכיר כי ביולי שנה שעברה כבר נערך סבב של מבחני עמידות לבנקים הגדולים, אך אלה ספגו ביקורת על כך שלא היו מחמירים מספיק, ולא זיהו למשל את מצבם החמור של הבנקים האיריים. על מבחני הלחץ נרחיב בהמשך השבוע, אבל באופן כללי אנחנו מאמינים שהרשויות לא יעזו לפרסם תוצאות מבחנים שיביאו להיסטריה כזאת שתקשה על הבנקים לגייס כסף בשוק ההון. אלא אם הם מזוכיסטים.

בנק ישראל: יתכן שמחירי הדירות נמוכים מידי ב-3%
מחקר שפורסם היום מטעם בנק ישראל בנושא "שוק הדיור בישראל 2008-2010: האם התנפחה בועה במחירי הדירות" מתייחס לקצב עליות המחירים המהיר (קצב שנתי ממוצע של כ-12%) בתקופה המדוברת, לעומת ההתפתחות בגורמי היסוד של השוק. עפ"י המדידות השונות שבוצעו, טווח הערכות הוא שמחירי הדירות בישראל נמצאים בין 3% מתחת למחיר הפונדמנטאלי לבין 10% מעליו. לכן, ככלל, (מסקנת החוקרים) "אנו לא מוצאים עדות לבועה במחירי הדירות (עד אוגוסט 2010)". אנחנו נוסיף ונאמר כי לאחר אוגוסט 2010 אומנם המשיכו מחירי הדירות לטפס עד אפריל 2011 ב-8% נוספים, כלומר המשיכו בקצב עליות דומה יחסית, אך במקביל השתפרו משמעותית גם נתוני השוק. המחקר תומך בהערכתנו כי הסיכוי שקיימת בועת מחירי דירות בישראל נמוכה, ושהמחירים הגבוהים כיום הם בעיקר תוצאה של סביבת הריבית הנמוכה כיום, אך בעיקר בתקופות הקודמות, ולא של הערכת סיכון מעוותת.