מהי הדרך העדיפה להיחשף למגזר הנפט? אלטשולר שחם.

מאז תחילת 2009, עם גילוי מאגר הגז הגדול "תמר" מול חופי חיפה, מסונוורים משקיעים ישראלים רבים מחלום הפיכת המשאב היקר למזומנים, ובעקבות זאת הם מקווים לזינוק במחיר מנית הגז או הנפט שהם מחזיקים. אולם, לפי המצב הנוכחי, החלומות עדיין רחוקים מהמציאות.

בפועל, בגזרת הגז אכן יש התקדמות חיובית. בשנתיים האחרונות התגלו מספר מצבורים גדולים נוספים, ונחתמו חוזי אספקה ארוכי טווח. מנגד, במגזר הנפט התמונה שונה. למרות שראינו מספר חביות נפט שנשאבו מלב האדמה, עדיין לא השתכנענו שמאגרי הנפט בארץ אכן מסוגלים להניב כמויות משמעותיות מהזהב השחור על מנת להצדיק את התמחור הנוכחי של מניות הנפט הישראליות. לאור זאת, לדעתנו, מי שרוצה להיחשף לסקטור הנפט כבר היום וליהנות מעליית המחירים ארוכת הטווח שלו, עדיף שיבחר במניות מעבר לים.

בכל מקרה, לפני שאתם רצים לקנות נפט, כדאי לנסות ולהבין לאן הולך מחיר הנפט. בניגוד למגמת העלייה בשנתיים האחרונות, בשבועיים האחרונים ראינו דווקא ירידה במחיר הנפט. האם זו חניית ביניים לפני המשך העליות?

מצד אחד, ארגון מפיקות הנפט, אופ"ק, מווסת את היקף ייצור הנפט על מנת לשמר את עליית המחיר ההדרגתית שלו. בנוסף, מלחמת האזרחים בלוב משתקת את ייצוא הנפט המשמעותי מהמדינה, אשר סיפקה מדי יום ביומו כ- 1.5 מיליון חביות נפט באיכות גבוהה. אמנם, יש הערכות שהמהלך הזה ידרבן את סעודיה לעמוד במילתה ולהגדיל את ייצוא הנפט ליותר מ- 10 מיליון חביות כדי לספק את המחסור בנפט שנוצר בשל שיתוק הייצוא מלוב. עם זאת, לא בטוח שהאינטרס הכלל עולמי זהה לזה של סעודיה או של מי מהמפיקות האחרות, ולכן לא בטוח שהן תספקנה את החסר.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שמעוניינת לדחוף את המחיר למטה בשביל לסייע להתאוששות הכלכלית בעולם, כנראה יודעת את זה. בשלב הראשון הוחלט על הזרמת 60 מיליון חביות מהמלאי האסטרטגי של ארה"ב לשוק הנפט כדי למנוע את ייקור הנפט בשבועות הקרובים. בינתיים זה מצליח, ומחיר הנפט דורך במקום. בטווח הארוך יותר, לא בטוח שהמהלך הזה יועיל, ויש סיכוי שנראה את מחיר הנפט חוזר למגמת עליות. עם זאת, יש היגיון בטענה שהנפט לא יעלה לרמה גבוהה מידי כל עוד לא נראה התאוששות משמעותית יותר של הכלכלה העולמית.

יקרה מה שיקרה, השאלה היא מהי הדרך היעילה ביותר להיחשף לתחום הנפט. אחת הדרכים הפופולאריות, היא באמצעות רכישת תעודות סל העוקבות אחר מחיר הנפט. אולם, בניגוד לתעודות העוקבות אחר המדדים המרכזיים, שעושות עבודת מעקב טובה לדעתנו, התעודות העוקבות אחר מחירי סחורות נכשלות בדרך כלל במשימה.

הסיבה העיקרית לכך נעוצה במנגנון בו עוקבת התעודה אחר מחיר הנפט. מבלי להיכנס לכל הפרטים, בשביל לעקוב אחר המחיר, התעודה רוכשת חוזים עתידיים על מחיר הנפט לטווחי זמן שונים. הבעיה, היא שהחוזים לטווח ארוך יקרים יותר מאלו של הטווח הקצר (תופעה הנקראת "קונטנגו"), בשל גורמים כמו תמחור ריבית ועלות אחזקה ואחסון גדולים יותר עד למועד האספקה. כתוצאה מכך, כשהתעודה מוכרת חוזים שמתקרבים לפקיעה ורוכשת במקומם חוזים לטווח רחוק יותר, היא למעשה מפסידה כסף, ולכן מציגה ביצועי חסר בהשוואה לעליית מחיר הנפט עצמו.

בחלק מהסחורות ניתן לפתור את הבעיה הזו על ידי החזקת הסחורה עצמה, וחלק ממנפיקי התעודות אכן עושים את זה. למשל, ישנן תעודת סל העוקבות אחר מחיר הזהב תוך שהן מתכסות על ידי רכישת מטילי זהב אמיתיים המאוחסנים בכספות. במקרה של הנפט קצת מורכב ויקר יותר לאחסן כמויות גדולות שלו.

הפיתרון, הוא השקעה במניות של חברות מהתחום. בדרך זו ניתן ליהנות מהצמיחה שלהן בעקבות הגידול בצריכת הנפט בעולם, ולהיות מוגנים בצורה מסוימת במקרה שתהיה ירידה במחיר הנפט. דוגמאות לחברות כאלו יש לא מעט, למשל ענקיות מפיקות נפט ענקיות כמו אקסון מובייל, שברון, קונקו פיליפס וחברת טוטאל (TOT). כולן מציגות צמיחה מרשימה לאורך השנים אך ממשיכות להיסחר בתמחור זול יחסית. בהנחה שלא נראה שינוי דרמטי כלפי מטה במחירי הנפט, רכישת מניות של החברות האלו מהווה לדעתנו אפשרות השקעה אטרקטיבית לטווח הארוך.