סקירת שוק ההון בעולם: השוק האירופי מתכופף.מיטב.

מאקרו, אגרות חוב וריביות
> כלכלני קרן המטבע הבינלאומית מעדכנים את תחזיות הצמיחה.
> באופן כללי, עדכון קל כלפי מטה, ואפילו מפתיע לטובה לעומת הפסימיות השוררת בשווקים. אירופה (גרמניה וצרפת) מפתיעה לטובה.
> באיחוד האירופי כבר לא חושבים שתספורת היא מילת גנאי. פשוט קוראים לזה השתתפות של הסקטור הפרטי בסיכון היווני.
> השבוע נמשכו רווחי ההון בשוק ה-UST.


עדכון תחזיות צמיחה בקרן המטבע הבינלאומית
קרן המטבע הבינלאומית מפרסמת אחת לרבעון את תחזיות הצמיחה של לכלכלה העולמית, לגושי הכלכלה ולמדינות עצמן.

השבוע, פורסם עדכון להערכות שניתנו בחודש אפריל. באופן כללי, כלכלני הקרן עדכנו קלות כלפי מטה את תחזיות הצמיחה. עם זאת, לעומת הפסימיות המאפיינת לאחרונה את השווקים, תחזיות אלו דווקא יוצקות מידה של אופטימיות.
כך, לעומת תחזית לצמיחה עולמית בשנת 2011 בשיעור של 4.4%, כעת צופים בקרן כי העולם יצמח בשיעור של 4.3%. ביחס ל-2012 לא נעשה כל שינוי ובקרן עדיין צופים צמיחה של 4.5%.

בצד השלילי תחזיות הצמיחה (אותן מדינות שנרשמה בהן הפחתה של התחזית, לעומת אפריל), נציין את יפן. תחזית הצמיחה ליפן נחתכה חדות מ-1.6% לכדי 0.7%- (התכווצות של הכלכלה). גם ביחס למשק האמריקאי, נעשה עדכון כלפי מטה ובקרן צופים צמיחה של 2.5% בלבד השנה ו-2.7% בשנה הבאה. זאת, בהשוואה ל2.8% ו-2.9%, בהתאמה, בחודש אפריל.

בצד החיובי ראוי לציין את גוש האירו בכלל ובפרט את גרמניה וצרפת. השנה צפוי הגוש להתרחב ב-2.0%, בהשוואה לתחזית הקודמת אשר עמדה על 1.6%. התפתחות חיובית זו נובעת משיפור בהערכה כלפי גרמניה הצפויה לצמוח השנה בשיעור של 3.2%! (עדכון, כלפי מעלה, של 0.7%). צרפת, צפויה לצמוח השנה ב-2.1%. יתר על כן, חדשות חיוביות מגיעות גם מהשווקים המתעוררים ממרכז ומזרח אירופה, אשר כלכלני הקרן העלו את תחזית הצמיחה שלהם ב-1.6%, לכדי 5.3%.
עדכון חיובי נוסף, הרלוונטי גם למשק הישראלי הוא שיפור, של תחזית הסחר העולמי. כעת צופים בקרן כי היקף הסחר יתרחב השנה ב-8.2%, לעומת 7.4 בהערכה הקודמת.

מהדוח עולה, כי כלכלני הקרן מעריכים שההתמתנות בפעילות העולמית היא זמנית. יתר על כן, הם חרדים מעלייה מחודשת ברמת הסיכון הגלובלית תוך כדי כך שהצמיחה הגלובלית היא אינה מאוזנת, לפיה, חלק ניכר מהשווקים המפותחים סובלים מתת-צמיחה ומחולשה.


המנגינה באיחוד האירופי משתנה
באופן פורמאלי, עד עתה, הגישה השלטת באיחוד האירופי הייתה נגד כל תספורת, מכל סוג. לשם המחשה, ב-7 לפברואר התבטא נגיד ה-ECB, טרישה, באומרו כי תספורת לא מקובלת.

ב-ECB נקטו בגישה לפיה מנסים לשמור על יציבות, כמעט בכל מחיר. כל זאת, בכדי למנוע מצב של הידבקות בין המדינות. ולכן, אך זה טבעי שתספורת לא הולכת יד ביד עם הרצון לשמר על רגיעה.

עם זאת, כלל לא ברור כי עדיין יש חזית אחידה לדבר. לפי השבוע האחרון נראה כי יש נפתחו סדקים רחבים למדי, בכל האמור לכל האמור למחויבות המשקיעים הפרטיים ביחס לאיגרות-החוב שקנו.

לדוגמא, שר האוצר הגרמני, Wolfgang Schaeuble, אמר לפני מספר ימים כי על הסקטור העסקי האירופי לקחת חלק מנטל החובות של המדינות והגופים הנמצאים בקשיים. ייתכן ודברים אלו היו הראשונים לשבור טאבו באיחוד ופתחו תיבה שלא ברור מה יש בתוכה.

אליו הצטרפה גם נשיאת גרמניה, אנג'לה מרקל, אשר טענה על כי המשקיעים לקחת חלק בחילוצה של יוון. עם זאת, בכדי להרגיע, היא הוסיפה כי ברצונה לראות את השתתפות של המשקיעים הפרטיים על בסיס התנדבותי. לדעתה, על מהלך זה להתבצע במשותף עם הבנק המרכזי האירופי, תוך כדי חשיבה על מניעת זעזוע בשווקים.

האירים, אשר עלולים להיות הבאים בתור ליפול לבור עמוק, אחר יוון, לא מחכים ליום הדין וכבר פתחו בשבוע שחלף חזית מול האחוד האירופי. שר האוצר של ממשלת אירלנד, Michael Noonan, טען כי על המשקיעים באיגרות החוב של המוסדות Anglo Irish Bank, Irish Nationwide Building Society לקחת חלק אמיתי בסיכון, היינו לשאת בהפסד או בתספורת.

אם לא די בצרות שעל האיחוד האירופי להתמודד עם הטרגדיה היוונית, גם האירית שואגת.
מעל לכל, נראה כי אירלנד מנסה לשפר את תנאי החילוץ שלה, או את תנאי המשחק, כאשר עיני העולם בכלל ושל האיחוד האירופי בפרט נשואות אל יוון וצרותיה. דברים אלו עשויים להתקבל בהקשבה, במיוחד שגם הגרמנים חושבים בצורה דומה.

רק לפני כחודש, אמר הנגיד האירי כי אף בנק מסחרי לא זקוק להזרקה נוספת של הון. ייתכן והדבר כבר לא כך.

עם זאת, ברור לכל כי האירים לא מעוניינים "לשבור את הכלים". קול רציונאלי אחד הגיע מאירלנד השבוע כאשר סגן ראש הממשלה, Eamon Gilmore, אמר כי הממשל האירי לא יכול לפעול בצורה חד- צדדית בכדי להשיג את מטרותיו גם אם הן לחלוק את ההפסדים עם המשקיעים. גילמור, מתכוון לפתוח בדו-שיח עם ה-ECB בנושא.

נזכיר כי, עד עתה שלוש המדינות, אירלנד, יוון ופורטוגל קיבלו חבילת סיוע בהיקף של 273 מיליארד אירו (385 מיליארד דולר) אשר אמור היה לתמוך בהן ביעד, להפחית את הגירעון התקציבי והחוב הציבורי. חלק מסכום זה אף הופנה לחיזוק הבנקים האירים: Anglo Irish ו-Irish Nationwide.

בסיכום שבועי נרשמו רווחי הון קלים בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי, ירידה של 2 נ"ב בתשואה לפדיון באיגרת ל-2 ול-10 שנים, לכדי 0.375% ו-2.944%, בהתאמה.

בשוק האירופי, מחירה של האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נותר ללא שינוי (תשואה לפדיון של 2.957%). התשואה לפדיון על האג"ח המקבילה הספרדית עלה ב-10 נ"ב לכדי 5.556%. התשואה לפדיון על האג"ח ל-10 שנים של פורטוגל עלה ב-45 נ"ב לכדי 10.312%. מנגד, איגרות החוב של יוון רשמה רווח הון תוך ירידה של 8 נ"ב לכדי 16.251%.