חג שבועות-חג ביכורים? האמנם?

בס"ד-חג שבועות-חג ביכורים?

אני יודע, שדבריי הולכים לנפץ מיתוס ישן, מיתוס שגדלו עליו רבים, עוד מימי הגן, למנגינות השיר: סלינו על כתפינו..

אם כן, מה יש להביא לבית המקדש בחג השבועות?

לסקרנים שמביניכם אומר כאן ועכשיו: בשבועות- לא מביאים ביכורים משבעת המינים

הייתכן?

שלושה קראה התורה ביכורים:
א. עומר-"ואם תקריב מנחת ביכורים לה', אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב מנחת ביכורייך" (ויקרא ב, יד).
ב. שתי הלחם-" ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שתי עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה ביכורים לה' (ויקרא כג יז)
ג. שבעת המינים-"ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקייך" (שמות כג, יט; לד , כו)

וכעת נסביר:
העומר- מובא בט"ז בניסן במקדש, ומתיר את החדש במדינה (משנה מנחות י, ב-ו), והוא בא מן השעורים המובחרים של ארץ ישראל (שם ח, א)

שתי הלחם- היו מובאים במקדש בחג השבועות, ומתירים את החדש במקדש (משנה מנחות י,ו)

אם כן, מדוע חג השבועות נקרא חג הביכורים?

נזכור, כי חג השבועות נקרא לפי חז"ל: עצרת (משנה ראש השנה, א, ב)
"בחג הקציר ביכורי מעשיך" ( שמות לד,כב), "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים (שמות לד, כב). "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" (במדבר כח,כו).

רש"י על התורה מפרש בכל המקרים: שהכוונה היא לשתי הלחם.

שבעת המינים, היו באים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. מעצרת עד חנוכה. תקופה בת חצי שנה, העונה החקלאית של שבעת המינים. בתקופת חג השבועות יש בשדות חיטים ושעורים, בקיץ גדלים גפן ותאנה ורימון, ומתשרי עד חנוכה, התמר והזית.

התוספות ורש"י למדו , בגמרא (בכורות כו ע"ב) כי הביכורים ניתנים לאחר יום החמישים. הינו, הביכורים המובאים משבעת המינים, לא מובאים בעצרת אלא ביום שלאחריו, ורק שתי הלחם היו מובאים בעצרת."וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" (במדבר כח,כו).

מפרש רש"י:" וביום הביכורים- חג השבועות קרוי ביכורי קציר חיטים על שם שתי הלחם, שהם ראשונים למנחת חטים הבאים מן החדש".

בגמרא (ראש השנה טז ע"א), מובא:"מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת?"

מפני שעצרת זמן פירות אילן הוא. אמר הקב"ה הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות אילן

ר' אבודרהם, מקשה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות שבאילן?!

שכל אותן האחרים הוא הקרבן ממין המתברך, אבל שתי הלחם אינם ממין אילן?!!
מתרצת הגמרא (ברכות, מ ע"א) חיטה מן אילן הוא. עץ שאכל ממנו אדם הראשון חיטה היתה.

ויש מתרצים תירוץ אחר, כי שתי הלחם הם ביכורים שעל שמם נקרא עצרת יום הביכורים, ואמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם הזה, ממין המובחר והטוב מכך מיני צמחים לצורך חי אדם שיתברכו לכם שאר כל מיני האילן שהביאו מהם ביכורים!

לסיכום: רש"י כתב שעצרת זמן הבאת ביכורים, והדבר נכון באופן מדוייק, ביחס לשתי הלחם, ונכון באופן כללי גם לביכורי שבעת המינים. רש"י לא התכווין ללמוד מפסוק זה, שמביאים ביכורי שבעת המינים ביום זה דווקא. כוונתו לאומר, שמים זה ואילך ניתן ברמה העקרונית להביא ביכורים.
ולכן, חג השבועות נקרא אם כן, יום הביכורים, לא בשל ביכורי שבעת המינים, אלא בשל שתי הלחם, הקרבים ביום הזה. כפי שפורש לעיל.


חג שבועות שמח,
אודי כהן
מנהל פורום יהדות ותלמיד המכון הגבוה לתורה
אונברסיטת בר-אילן

יש לציין כי קיצרתי את הדברים, שכן יש מחלוקת ראשונים בדבר.

רמב"ם הלכות ביכורים פ"ב ה"ו: "אין מביאין בכורים קודם לעצרת. שנאמר וחג הקציר בכורי מעשיך, ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן".

נחלקו בדברי הרמב"ם מלשונו "עד שתבוא עצרת".

וכן:

יעויין בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א בסופו, בעניני קדשים וטהרות סימן א שפסק כדעת רש"י ותוספות שלא מביאים בעצרת.

חג שמח!

תודה רבה.
חג שמח.