אירועי סוף השבוע ותשואת החסר בשוק המקומי. פסגות.

אירועי סוף השבוע לא השאירו חותם משמעותי על השווקים, רובם היו מעורבים עד חלשים, בכל זאת נציין כמה מהם בשל חשיבותם במבט קדימה.
עדכון נתוני הצמיחה בארה"ב לרבעון הראשון (קריאה שנייה) היו נמוכים מהתחזיות המוקדמות. בשוק ציפו לצמיחה בקצב שנתי של 2.2% לעומת 1.8% בפועל (1.8% הוא נתון זהה לזה שפורסם לפני כחודש) הנתון שבלט היה העדכון כלפי מטה ברכיב הצריכה הפרטית מ-2.7% ל-2.2%. הירידה הזו מיוחסת בעיקר לעלייה של מחירי האנרגיה והמזון שמתחילה להכביד על הכיס של הצרכן האמריקאי. נתון המלאים שעלה ביחס לנתון בפרסום הקודם קיזז את השפעת הירידה בצמיחת הצריכה הפרטית, אבל קשה לומר שניתן "לבנות עליו" בהמשך הדרך. רמת המלאי כיום דומה לזו שהייתה ערב המשבר אולם הביקושים נמוכים בהרבה. הווה אומר שקיים מלאי ממנו ניתן לצרוך, מה שיבוא לידי ביטוי בהאטה בייצור ובצמיחה. חוצמזה היה לנו נתון נוסף שהשוק קיבל בברכה ביום שישי, וזה מדד אמון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן שהפתיע לטובה ודחף את מדד ה-500P&S ב-0.5% כלפי מעלה.

מה שבהחלט משפיע על השוק בארה"ב בשבועות האחרונים זה החדשות מאירופה שרלוונטיות למשבר החוב בכלל וליון בפרט. ביום חמישי האחרון התבטא ראש פורום שרי האוצר של גוש היורו, ז'אן קלוד יונקר ואמר כי ייתכן שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) לא תעביר ליוון את הסכום הקרוב בחבילת החילוץ, אם יוון לא תעמוד ביעדי צמצום הגירעון בתקציב לשנת 2011. נסביר, חבילת החילוץ עליה הוסכם שיוון תקבל מהאיחוד האירופי וקרן המטבע מחייבת אותן להקצות את הסכומים לפי מפתח שנקבע מראש (שני שליש מול שליש, בהתאמה). הסכומים מועברים לפי יכולת העמידה ביעדים של ממשלת יוון ובמידה וזה לא קורה, הכסף לא מועבר. החשש שהובע מצד נציג האיחוד, מתייחס לתשלום חלקה של קרן המטבע בחודש יוני מתוך החבילה הכוללת בסך של 110 מיליארד אירו.
יתרה מזאת, יונקר הלך צעד אחד קדימה והוסיף הערכה, שאין לדעתו למדינות האיחוד את ההון הדרוש כדי לכסות את חלקה של הקרן, אם יחליטו להישאר לבד בתפקיד המבוגר האחראי ולשלם גם את חלקה. האירו נחלש מול הדולר ב-1% = דולר מתחזק = מדד ה-500P&S הגיב בירידה של 0.5%. הנושא של יוון ימשיך להיות מרכזי בתקופה הקרובה כשייתכן שהפעימה הקרובה או זו שאחריה בתשלום הסיוע למדינה יהיו הטריגר לכינונו של הסדר מקיף יותר מול יוון ואולי עוד מדינות שיכלול גם אלמנטים של תספורת. בהקשר הזה נציין שאחרי שאיטליה שחטפה הורדת תחזית דירוג בשבוע שעבר (דירוג נשאר על A+), המדינה התורנית השבוע הייתה בלגיה שספגה הורדת תחזית מ"יציב" ל"שלילי" מסוכנות פיץ' (דירוג נשאר על AA+).
בסיכום שבועי, למרות 3 ימי מסחר רצופים עם תשואה חיובית בשוק המניות האמריקאי (רביעי, חמישי ושישי) מדובר בשבוע הרביעי ברציפות שה-500P&S סוגר עם תשואה שלילית (מינוס 0.9%).

שוק האג"ח
במקביל למתרחש בשוקי המניות, שוק האג"ח האמריקאי מתמחר האטה רכה בקצב הצמיחה, עם תשואות לאג"ח לעשר שנים בסוף השבוע שכבר עומדות על 3.07%, רמת תשואות הנמוכה מתחילת 2011.
על עוצמת הביקושים לנכסים חסרי סיכון, ניתן ללמוד מתוצאות ההנפקות הממשלתיות שהיו השבוע לטווחים של שנתיים, חמש ושבע שנים שסגרו גיוס כולל של 99 מיליארד דולר ויחס כיסוי גבוה
(3.2-3.46).

ישראל
בתקופה האחרונה מה שמשפיע על השוק המקומי יותר מכל דבר אחר זאת העלייה בסנטימנט השלילי בשל סיבות גיאופוליטיות שגורמת לעצבנות יתר בשווקים. התשואות שרה"מ גרף בנאום בפרלמנט בארה"ב בתחילת השבוע לא תרמו לתשואות שרואה שוק המניות המקומי. לכך יש לחבר את השלכות הכרזה אפשרית על הקמת מדינה פלשתינית באו"ם בספטמבר (ולא, אין לנו הערכה להסתברות ההתממשות של תרחיש זה ובטח שלא להשפעה שלהן על השווקים).
כל זה הוביל את מדד ת"א 100 לרדת בכ-4% במהלך השבוע האחרון ולמינוס 8% מתחילת השנה. בהשוואה בינלאומית, מדובר בתשואת חסר משמעותית של שוק המניות אצלנו מול המקבילים בארה"ב וגרמניה שדווקא עלו מתחילת השנה (ב-5.8% ו-3.6%, בהתאמה). התשואה העודפת של ארה"ב וגרמניה מול השווקים המתפתחים, וכן, אנחנו משק מתפתח לפי תפיסת הסיכון של חלק לא מבוטל מהמשקיעים למרות שידרוגי ה- OECD ו- MSCI הייתה צפויה מבחינתנו כבר לפני יותר מחצי שנה. מה שיותר מעניין זה שגם מול חלק לא מבוטל משוקי האקוויטי במשקים המתעוררים ביצועי השוק המקומי חלשים יותר, ומלמדים אולי יותר מכל נתון אחר על עלייה ברורה בפרמיית הסיכון של ישראל. אפילו מול יפן שירדה ב-6.9% מתחילת השנה, אנחנו בתשואת חסר, ולנו לא היה צונמי.
על רקע כל האמור לעיל, עם כל הכבוד למאקרו ופוליטיקה, בהחלטות השקעה בשוקי המניות חובה לבחון גם את נושא התמחור. בדיקה מול אנשי מחקר המניות אצלנו מעלה כי תמחורו השוק המקומי, במונחי מכפיל הרווח ופרמטרים נוספים, סביר בהחלט.
לסיכום, בתקופה הקרובה התנודתיות תמשיך כנראה ללוות אותנו על רקע סיום תוכניות ה-QE2 בעוד כחודש, התפתחויות במשבר החוב האירופי ואירועי ספטמבר באו"ם.

גיל לאופר, כלכלן - פסגות בית השקעות