נתוני הצמיחה בישראל, מהלך האוצר... פסגות.

נתוני הצמיחה בישראל, מהלך האוצר ותקרת החוב האמריקאית. פסגות.

נתוני הצמיחה לרבעון הראשון
בגדול הנתונים טובים, לא מדהימים כמו ברבעון הקודם אבל אי אפשר להיות מדהים תמיד.
כרגיל נתייחס לא לנתונים הרבעוניים שמאופיינים בתנודתיות גבוהה אלא לשינוי במחצית השנה האחרונה מול קודמתה.
התוצר צמח במחצית השנה האחרונה (כלומר רבעון רביעי 2010+רבעון ראשון 2011) בקצב שנתי של 6.2%! זהו קצב מהיר מאוד אבל מושפע בעיקר מהנתון החזק של הרבעון הרביעי. גם בתוצר העסקי הקצב המהיר (7.1%) מושפע בעיקר מהרבעון הקודם.
עם זאת, הסעיפים שמשכו את הנתון כלפי מעלה ברבעון הנוכחי הם אותם סעיפים כמו ברבעון הקודם כך שלפחות מבחינת הרכב הצמיחה הנתונים עדיין מרשימים.

הצריכה הפרטית המשיכה לעלות בקצבים מהירים (6.2% בשני הרבעונים האחרונים), שוב בעיקר בזכות הקפיצה בצריכת מוצרים בני-קיימא (32.2% ברבעון הראשון) אשר מגיבה בד"כ בקיצוניות למצב במשק כלומר מתרחבת או מתכווצת בחדות.

גם ההשקעות במשק המשיכו לעלות בקצב מהיר, הן ההשקעות בבניה למגורים והן ההשקעות בענפי המשק השונים.

סעיף הייצוא הפתיע הרבעון לטובה, לאו דווקא בגלל קצב הגידול המהיר (16% לעומת 11.3% ברבעון הקודם) אלא בשל העובדה שגם בניכוי ייצוא היהלומים וחברות ההזנק הגידול נותר משמעותי (14.9% לעומת 2.5% בלבד ברבעון הקודם).
נטרול היצוא של היהלומים (וגם היבוא שלהם) נעשה משום שהערך המוסף הגלום ביצוא מוערך בכ-10%, בעוד שהיקף היצוא אבסולוטית הוא מאוד גבוה – 28 מיליארד ₪ בשנה שחלפה.

אם ברבעון הקודם רשמנו ש"הצריכה הציבורית עלתה מאוד חזק. מדי חזק." אז באופן טבעי התיקון הגיע וזו התכווצה ברבעון הראשון ב-5.7%. בהסתכלות על מחצית השנה האחרונה עלתה הצריכה הציבורית ב-3.2%.

העמודה האחרונה בלוח, כרגיל, מראה בכמה גבוה הרבעון הראשון של 2011, בהשוואה לשנת 2010 כולה. המספר מבטא את "השפעת הקצה", כלומר מה תהיה הצמיחה בכל סעיף, אם נניח שבמהלך שלושת הרבעונים הבאים של 2011 השינוי בכל סעיף יהיה 0%. כמו שניתן לראות, 3.5% צמיחה כבר מובטחים.
[attachment=0:mqqxvpp5]psagotskira.jpg[/attachment:mqqxvpp5]
ביטול הבלו על הדלק ל-2012
בגדול נהדר, גם מבחינת האינפלציה וגם מבחינת חלוקת נטל המיסים במשק.
ע"פ ההחלטה שהתקבלה היום בוועדת הכספים, בוטלה העלאת מס הבלו על הדלק ב-40 אג' שתוכננה לינואר 2012.
במקביל וכדי שלמהלך לא תהיה עלות מבחינת הכנסות המדינה (העלאת המס הייתה מוסיפה להכנסות המדינה 1.5 מיליארד ₪ בשנה), תוקפאנה שתי הפחתות מס ישיר שתוכננו ל-2012:
• ההפחתה המתוכננת למשתכרים מעל 21,240 ₪ בחודש
• הפחתת מס חברות מ-24% ל-23%
המהלך של האוצר מבורך. גם בגלל שהמס העקיף בישראל גבוה מדי והמס הישיר נמוך מדי וגם בגלל ההשפעה על הציפיות האינפלציוניות.
בהינתן מחירי נפט קבועים, העלאה של 40 אג' במס על הדלק הייתה אמורה להוסיף למדד הכללי עוד 0.2% בינואר 2012. ביטול ההעלאה מפחיתה את הציפיות באותם 0.2%. (בתחזית שהוצאנו היום ההפחתה לא נלקחה בחשבון מראש).
בגזרת המניות נמסר לנו ממחלקת המיקרו שלהקפאת הפחתת מס החברות אין השפעה משמעותית על החברות, גם בגלל שזו הקפאה לשנה אחת בלבד וגם בגלל שרוב החברות הגדולות בכלל לא מגיעות לשיעורי מס כאלו מלכתחילה.

תקרת החוב האמריקאית
ללא הפתעות מיוחדות יגיע היום סך החוב האמריקאי (עומד על 14.282 טריליון $) לתקרה הקבועה בחוק (14.294 טריליון דולר), מה שלמעשה מונע מהאוצר האמריקאי להנפיק חוב נוסף עד לקיטון החוב הקיים או העלאת התקרה בחוק. בעבר, בכל פעם שהאוצר הגיע למצב דומה, התקרה פשוט הועלתה ע"י הממשל תמורת התחייבויות פוליטיות כאלו ואחרות. גם כיום ההערכות הן שהתקרה תועלה ברגע שהדמוקרטים והרפובליקאים יצליחו להגיע להסכמות באשר לתוואי המדיניות הפיסקאלית העתידית.
לכן, החשש שארה"ב תקלע למצב של דיפולט (אם לא ניתן להנפיק אג"ח אז לא ניתן גם למחזר אג"ח קיימת) כבר השבוע הוא קצת מוגזם, מה גם שלאוצר האמריקאים יש עוד כמה טריקים חשבונאיים בשרוול שיאפשרו לו להמשיך במצב הקיים עד תחילת אוגוסט. עם זאת, ההשלכות של תסריט שבו ארה"ב אכן נאלצת לעשות דיפולט הן חמורות מכדי שנרצה לדמיין והופכות את משבר הסאב פריים של 2008 לזיכרון עמום בהיסטוריה הכלכלית. לכן, אין ספק שההגעה לתקרת החוב מגבירה את הלחץ על הממשל להגיע להסכמות כמה שיותר מהר ומדגישה בעיה אחרת שנכונה גם למשבר החובות באירופה: כאשר משבר חובות מגיע לרמת המדינה לפוליטיקה יש השפעה חזקה וזה בד"כ לא ממש עוזר.


גיל לאופר, כלכלן בכיר- פסגות בית השקעות
אורי גרינפלד, כלכלן בכיר- פסגות בית השקעות