קיצוצים בארה"ב? מאילו חברות כדאי להיזהר? אלטשולר שחם.

בעשור האחרון עברה ארה"ב מעודף תקציבי גדול שהשאיר הנשיא לשעבר ביל קלינטון לגירעון כבד, בעיקר בעקבות הורדות מיסים גדולות שקבע הנשיא לשעבר גורג' בוש, ובשל הוצאות כבדות על המלחמה בעיראק ובאפגניסטן. המשבר הפיננסי של 2008, שחייב את ממשל אובמה לחלץ בנקים רבים ולתמרץ את הכלכלה באמצעות תוכנית הטבות מרחיקת לכת, הרחיב את הגירעון של אמריקה לממדים עצומים.

בימים אלו, מצבה הפיננסי של ארה"ב גרוע מאי פעם – חובותיה כבר עומדים על למעלה מ- 14 טריליון דולר, והגירעון ממשיך להתרחב בטריליון וחצי דולרים נוספים בכל בשנה (אגב, טריליון הם 1 ואחריו 12 אפסים…). חוב זה מהווה יותר מ- 60% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב.

חלק מועט יחסית מהחברות האמריקניות ידעו לקרוא את התמונה נכון והרחיבו את פעילותן גם אל מחוץ לארה"ב, למשל לשווקים מתעוררים כמו סין והודו. כתוצאה מכך, הן הצליחו לשמור על צמיחה למרות הדריכה של הכלכלה האמריקנית במקום. מנגד, אופי הפעילות של חברות רבות אחרות לא אפשר להן מהלך שכזה, הצמיחה שלהן למעשה נעצרה, וחלקן אף חוו ירידה ברווחים. אי לכך, אם לא יינקטו צעדי קיצוץ משמעותיים כבר עכשיו, הצמיחה של הכלכלה האמריקנית תיעצר וחובותיה יהיו גבוהים יותר מיכולת הייצור שלה, מצד דומה למה שקרה למדינות אירופאיות כמו יוון או אירלנד.

השאלה, היא היכן מקצצים, איזה סכום ולאורך כמה זמן. הרפובליקנים, שהשתלטו על הקונגרס לאחרונה, מעוניינים בקיצוצים נרחבים הכוללים העלאות מיסים, שינויים בתוכניות רווחה, ביטול רפורמת הבריאות של אובמה ועוד. המדובר בקיצוץ של כמעט 4.5 טריליון דולר בתקציב הפדראלי בעשור הקרוב. מנגד, הדמוקרטים בראשותו של אובמה, מוכנים אמנם לבצע קיצוצים ארוכי טווח בהוצאות, אולם הם מדברים על קיצוץ כולל של 4 טריליון דולר בלבד בתקציב הממשלתי ועל פני תקופה ארוכה יותר, 12 שנה.

המדובר בפער די גדול בין שני הפלגים. זאת ככל הנראה הסיבה מדוע הורידה לאחרונה סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס לראשונה בהיסטוריה את תחזית האשראי של ארה"ב מ"יציבה" ל"שלילית". גם להם אין ספק שארה"ב תקצץ, אולם, להערכתם לא נראה הסכמה בין שני הפלגים השונים על טיפול יעיל בגירעון התקציבי בשנתיים הקרובות. יש היגיון בהערכה שלהם, משום שהבחירות הבאות יתרחשו רק ב- 2013, ואובמה לא יהיה מעוניין לבצע קיצוצים מרחיקי לכת כבר עתה, ובוודאי שלא לוותר על רפורמת הבריאות הסמי-ציבורית הנחשבת לאחד מהמהלכים הסוציאליסטיים המרכזיים שלו בקדנציה הנוכחית.
בכל מקרה, בין אם זה יקרה היום או בעוד שנה-שנתיים, ארה"ב תצטרך לקצץ בבשר החי בשביל לשרוד ולשמור על מעמדה כמעצמה המובילה בעולם גם בעתיד. כשזה יקרה, תגיע לסיומה תוכנית ההטבות של הממשל ויחלו קיצוצים של מאות מיליארדי דולרים בשנה בתוכניות בריאות, פרויקטי תשתיות, במענקים לכוחות ביטחון ומשטרה ועוד, שמשמעותם פגיעה בכלכלה האמריקנית.

לאחרונה, חברות אמריקניות רבות מציגות רווחיות מרשימה בעיקר בעקבות ההתייעלות שלהן והפיטורים הנרחבים. אולם, השיפור בפעילות הכלכלית לאחר המשבר נשען ברובו על חבילת ההטבות של הממשל, וכשהיא תסתיים ויתחילו הקיצוצים, הצמיחה והרווחיות של חברות רבות במשק עשויות להיפגע. עיקר הקיצוצים יהיו בתקציבים ציבוריים בתחומים כמו פיתוח, תשתיות וביטחון, ולכן הנפגעות העיקריות עשויות להיות חברות הנשענות על פרויקטים ממשלתיים, כמו חברות הפועלות בתחומים צבאיים, יצרניות נשק וכדומה. לאור זאת, גם אם החברות האלו נסחרות עם מכפילים נוכחיים סבירים, צריך לקחת בחשבון שהם לא בהכרח מגלמים את הירידה ברווחיות. במילים אחרות, לדעתנו, השקעה בחברות מסקטורים אלו כדאית רק אם יש להן חלופות הכנסה נוספות פרט לחוזים המבוססים על תקציבים ממשלתיים.