חשיבותו של שער הריבית במשק. תטא1.
מטרותיו העיקריות של בנק ישראל מתרכזות: בשמירה על יציבות המחירים במשק. עידוד התעסוקה והצמיחה הכלכלית, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
המדיניות המוניטרית היא מדיניות מאקרו כלכלית המשפיעה ישירות על כמות הכסף במשק והיא מהווה אחד ממכשירי המדיניות הכלכלית-ממלכתית של הממשלה, שהפעלתה מופקדת בידי הבנק המרכזי.
הכלי המרכזי שמופעל במדיניות המוניטרית הוא קביעת שער הריבית במשק.
באמצעות השליטה על שיעור הריבית, בנק ישראל פועל להשפיע להשגת יעדים כלכליים רחבים בהם הבטחת יציבות הפעילות הכלכלית והמשך צמיחה,ריסון האינפלציה (עלית המחירים) והסדרת הפעילות בשוק ההון החשובה לחיסכון ולהשקעות הציבור.
תורת הכמות של הכסף מסבירה את הקשר בין כמות הכסף לרמת המחירים. ישנם 3 מניעים עיקריים לכך: 1 - מניע העסקאות-קשור לתפקידו של הכסף המשמש כאמצעי חליפין.
כל אדם מעוניין להחזיק ברשותו מלאי מסוים של כספים בכדי שיוכל לבצע עסקאות עתידיות מתוכננות שעבורן יוכל לשלם, כך בתמורה לכספו הוא יקבל שירות או מוצר שהוא צורך.
2-מניע הביטחון- קשור בתפקידו של הכסף המהווה נכס. ערכו של הכסף כנכס, מתבטא ברמת הנזילות שלו ויכולת השימוש המיידי בו (בזמן הווה) לביצוע תשלומים,קניות, וכד' .בתנאי אינפלציה תהיה נטייה להחזיק בנכסים פחות נזילים ופחות פגיעים מכסף.
3-מניע ספקולטיבי-בעיקר של יחידות עסקיות למשל, האפשרות לבצע עסקאות מזדמנות לא מתוכננות ע"י החזקה זמינה של מלאי נכסים נזילים הניתנים לשימוש בכל עת.גודל יתרות המזומנים יושפע גם הוא מתחום יציבות המחירים. החזקת כסף נזיל בתנאי אינפלציה עלולה להסב הפסד גדול למחזיק מכל רווח שהוא עשוי להפיק מעסקאות מזדמנות.
שיעור הריבית מהווה את מחירו של הכסף. והוא בא לידי ביטוי בערך "העדפת הזמן".
יש יתרון באפשרות השימוש בהכנסה לצריכה או להשקעה בזמן הווה על-פני דחיית השימוש לזמן עתידי. המוותר על שימוש מיידי בהכנסתו, יבקש פיצוי בדמות החזר גדול יותר מזה שעליו ויתר.
למעשה ההפרש שבין הסכום שנמסר בהווה לבין הסכום שיתקבל בעתיד הוא הריבית.
שער הריבית במשק נקבע ברמה שבה הכמות המבוקשת של הון השקעות משתווה לכמות המוצעת של הון שעליה החוסכים מוכנים לוותר בהווה.
עקומות הביקוש וההיצע של הון במשק הן בעלות אותה הצורה של עקומות כאלה בשוק הסחורות
עקומת הביקוש יורדת משמאל לימין (-מפני שהכמות המבוקשת להון גדלה ככל שמחירו יורד)
ואילו עקומת ההיצע עולה משמאל לימין מפני שככל שיגדל שיעור התשואה המובטחת לחוסך,כן תגדל נכונותו לדחות את השימוש המיידי בהכנסה ולחסוך.
בתקופה שבה האינפלציה עולה, תיושם מדיניות מוניטרית מצמצמת שתפעל להעלות את הריבית ובכך להעלות את שווי הכסף ובמקביל להקטין את כמותו למשל על ידי הנפקת איגרת חוב של בנק ישראל בדמות מלווה קצר מועד -המק"מ,
בעוד שבתקופות של שפל ומיתון, ינקוט הבנק במדיניות מוניטרית מרחיבה, שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו - על ידי הורדת הריבית וקניית מק"מ מהציבור (או אי הנפקתו).
הבסיס לפעולות אלה הוא ההנחה כי תוספת כסף למשק מגדילה את היקף הצריכה של הציבור המביאה להגדלת הביקוש המצרפי והתוצר
הלאומי
גולמי, וכן לצמצום ממדי האבטלה.
ע"פ ציטוטים מפרסום בנק ישראל לעיתונות השבוע : "עולה כי החלטת הנגיד להעלות את שער הריבית לחודש אפריל 2011 בחצי אחוז לרמה של 3% היא עקבית ,עם תהליך החזרת הריבית לסביבת ריבית "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד הממשלתי ולתמוך בהמשך הצמיחה הכלכלית,תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
מדדי המחירים לצרכן שהתפרסמו בחודשים האחרונים היו גבוהים מהתחזית. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים עומדת על 4.2%, מעל היעד.
תחזיות האינפלציה של בנק ישראל, החזאים, ושוק ההון ממשיכות להיות גבוהות. לפי תחזיות אלה, האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים צפויה להישאר מעל היעד במהלך שנת 2011 ולהיכנס ליעד בתחילת 2012. בנוסף, ציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים משנה ,כפי שהן נגזרות משוק ההון, עדיין גבוהות מהגבול העליון של יעד האינפלציה.
תחזיות האינפלציה של החזאים מגלמות גם עליה בריבית בנק ישראל לחודש אפריל.
קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה."
אריה וולף
תטא 1 השקעות וניירות ערך בע"מ