תגובה לפרסום ריבית אפריל. כלל פיננסים.

למרות הצורך בקירור המחירים המבעבעים (במיוחד בדיור), העלאת ריבית שלישית ברציפות של חצי אחוז בזמן שבארה"ב אין עדיין סימני ריבית באופק וכשהשקל הופך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם היא לא פשוטה בכלל. היא באיזה שהוא מקום הודאה של בנק ישראל כי נשבר וכי הדורסים יכולים להתנפל על השקל, נגמר עידן היצוא.
המשק הישראלי הולך לשנות את פניו ולהפוך מכלכלת יצוא לכלכלת צריכה, זהו מחיר שמירת יציבות המחירים.

תמיד ידעתי שיבוא היום שבו צריך להיפרד, אבל זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שמחניק קצת בגרון.

מה צריכה להיות הריבית בסוף השנה ומה צריך להיות קצב ההעלאות עד אז:
אם מסכימים שהריבית הריאלית בסוף השנה צריכה כבר להיות חיובית, כלומר הנומינאלית 3.5%-3.75%, איך צריך להביא אותה לשם? האם בהעלאה כל חודש (אז נגיע בכלל לריבית סוף שנה של 4.75%), האם בהעלאות של 0.5% פעם בחודשים (נגיע בסוף שנה לכ- 4.75%) או שצריך להעלות אותה לפי הזדמנויות בשוק (כלומר, אחרי מדד גבוה כן, אחרי מדד נמוך לא או אולי אחרי החלשות של השקל כן, אחרי התחזקות לא).
אנו מאמינים כי קצב ההעלאות יחזור להיות שילוב של העלאה מתונה (25 נ.ב) של פעם בחודשיים עם משחק קל לפי ההתפתחויות והפרסומים הכלכליים, בעיקר של המדד וחוזק השקל. סביר שלאורך התקופה ימשיך בנק ישראל להתפשר על אינפלציה מעל לגבול העליון של יעד המחירים, את הדין וחשבון על הגדלת הראש הזאת של אינפלציה מעל היעד הוא יצטרך לתת לבוס שלו, הממשלה. עם ההעלאה עכשיו של החצי אחוז יהיה לו קל יותר.

שהכלכלה תראה את הקלפים שלה קודם:
מצד שני, בנק ישראל גם יוכל להגיד להגנתו כי לא עמד ביעד האינפלציה כי העדיף לקחת הימור מחושב, לנסות להחזיק עוד קצת את הקלפים ביד, להגדיל את ההימור, ולראות קודם את הקלפים של הכלכלה. אולי מחירי הסחורות או הדיור יחזרו לרדת בגלל גורמים אחרים ואז יצליח להרוויח ביג- טיים הן יציבות מחירים והן את הצלת סקטור היצוא. כשראה שההימור גדל מידי יצא מהמשחק.

בין הגורמים העיקריים להערכתנו להעלאת הריבית היום:


אינפלציה 12 חודשים לאחור מעל ליעד, 2 מדדי מחירים אחרונים גבוהים מכל תחזיות האנליסטים (בהובלת סעיף הדיור) וצפי אינפלציה גבוה מהיעד ל-9 השנים הקרובות.
אי אפקטיביות של תוכניות המאקרו יציבותיים לקירור המחירים וחוסר ההצלחה בהחלשת השקל בדרכים אחרות.
נתונים כלכליים חזקים מאד על המשק הישראלי, בראשם אבטלה בשפל של 6.1% וצמיחה של 5.4% במחצית השנייה של 2010.
ירידת אי הוודאות מכיוון אירופה ויפן (פורטוגל אומנם התדרדרה, אך ספרד ואיטליה השתפרו).
לחצים של שוק ההון שגילם העלאה (לבנק ישראל קשה מאד להילחם נגד השוק).
הערכות כי באירופה יחלו לראשונה מזה שלוש שנים לעלות בחודש הבא את הריבית (מרמת שפל של 1%).

אנו מעריכים שבהחלטת הריבית הבאה, לחודש מאי, שתתקבל ב-21/4/11, יותיר בנק ישראל את הריבית על כנה (3%), במטרה להמשיך את מתווה העלאות הריבית המסודר, לאחר שכבר נקט כאמור בשלוש העלאות ריבית רצופות. לא ניתן להמשיך בהעלאה כל חודש מבלי להביא לזעזוע גדול מהרצוי בתמהיל הכלכלה הישראלית. מה גם שהעלאה כזאת תביא את הריבית בסוף השנה לערך הרבה יותר גבוה מזה שבנק ישראל מוכן ביחס לריבית האמריקאית.
מדד מרץ, שצפוי להיות להערכתנו מתון יחסית (0.2%), יעזור לתמוך בהפסקה קטנה במתווה ההעלאות למרות שהעלאת הריבית מאירופה, אם אכן תתממש, תלחץ להעלאה נוספת.