מיני דרמות בחזית היפנית והלובית, שקט בשאר החזיתות. פסגות.

ארבע חזיתות נמצאות במעקב בחודשים האחרונים, כשמידי פעם הן מחליפות ביניהן מקום בראשות רשימת הנושאים המשפיעים על השווקים: יפן (כניסה חדשה למצעד בשבוע וחצי האחרון), המהומות במדינות הנפט (7.5 שבועות של שכרון חושים), אינדיקטורים בארה"ב (חזקים יחסית כבר חודשים מספר, עם הפוגות של שבוע-שבועיים מידי פעם), אירופה (משברונים חוזרים מידי כמה חודשים בשנה האחרונה).

בסוף שבוע זה איבדה יפן לראשונה את הבכורה בשבוע וחצי האחרון להתפתחות שנתפסה כמשמחת בלוב, עד שהסתבר שלא היתה לכך הצדקה.

יפן
עדיין לא ברור לחלוטין מה עם הכורים והקרינה, אבל נראה שלפחות הדיבורים על זה נרגעו.
בסוף השבוע נרשמה התפתחות היסטורית: ארגון מדינות ה-7G התערב באופן מתוזמר לטובת היין – כלומר, לרעתו – והוביל להחלשות של כ-3% מול הדולר. עד לאותה התערבות היה היין בשיא של למעלה מ-50 שנים מול הדולר. הסברנו למה הין התחזק במייל של יום חמישי: ציפיות להחזרת כספי מדינה, חברות ביטוח, חברות תעשייתיות, אזרחים ליפן עבור מאמץ השיקום, גרמו מיידית – בתוך כשעה מהרעש – להתחזקות משמעותית של הין מול מרבית המטבעות – סה"כ 5% בתוך חמישה ימי מסחר.

הפעם האחרונה בה התערבו מדינות ה-7G ביחד לטובת (או לרעת) מטבע כלשהו, היתה ב-2000, כשהאירו היה פחות מ-80 סנט לדולר. התערבות של מספר בנקים מרכזיים עובדת טוב יותר מאשר של בנק מרכזי אחד, אבל גם היא לא תוכל לעבוד אם כוחות השוק הם אילו המנחים את ההתחזקות או ההחלשות.

במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר הערכנו ש"יפן בדרך להתערב בשוק המט"ח שלה. יתירה מזאת, לא מן הנמנע שההתערבות הפעם לא תהיה רק של הבנק המרכזי היפני, אלא שהאירופאים והאמריקאים ימכרו גם הם יינים".

אפשר לראות בהתערבות לרעת היין (ולטובת היפנים), סיוע הומניטרי של שש המדינות המתועשות (השביעית היא יפן), שמסייעות ליפנים המסכנים על חשבון הצמיחה שלהן. אנחנו חושבים שאף אחד לא עושה פה טובה לאף אחד אחר. המדינות מנסות לפחת את היין בגלל החשש שלהן להשלכות על השווקים אם לא יעשו כן. באותו מאמר שפרסמנו, הסברנו ש"היין מתחזק עכשיו גם בגלל יציאה מהקארי-טרייד על הין. זה הולך כך: הלוואות ביינים יפניים והשקעה במטבעות או בנכסים נושאי תשואה גבוהה יותר, היה אחד הטריידים הפופולאריים בשנים האחרונות. ברגע שהין מראה סימני התחזקות כל כך משמעותיים, וכשיש תחזיות שהוא ימשיך להתחזק, הטרייד הזה הופך למאוד לא מוצלח. היציאה ממנו מייצרת ביקוש ליין = התחזקות היין."

אם נסתכל עכשיו על אותו תיאור בעיניים של שוקי ההון העולמיים, אפשר יהיה להבין מדוע היה כל כך חשוב לאמריקאים ולבריטים, לצרפתים ולאיטלקים, לגרמנים ולקנדים, לעזור ליפנים.
התחזקות של היין => סגירת פוזיציות של לונג על נכסים מסוכנים ושורט על יין => מוריד חדות את מחיריהם של אותם נכסים מסוכנים => חשש לנפילה בשווקים.
אם אפשר לשכנע את המשקיעים שהעולם לא יתן ליין להתחזק הרבה מעבר לרמתו הנוכחית, אפשר יהיה להציל את הפוזיציות המסוכנות מהנזלה, והעולם יחסוך לעצמו התממשות של אי אילו אחוזים באפיקי ההשקעה המסוכנים יותר. מ.ש.ל.

המהלך התקבל בעליצות רבה בשוקי המניות ובראשם שוק המניות היפני, כמו גם בשווקים של נכסי סיכון אחרים.

נציין שוב מה שצריך להיות ברור בכל מהלך של התערבות: זה יכול לעבוד רק אם התנאים הבסיסיים תומכים בכך. אם יש גורמים בסיסיים להתחזקות הין (או השקל, למשל), ההתערבות עלולה אפילו להזיק, אם המשקיעים ייראו שכלום לא עוזר וההתחזקות נמשכת.
במקרה של יפן, זה דווקא יכול לעבוד. אנחנו צופים שהעודף של היפנים במאזן התשלומים שלהם, יהפוך לגרעון ברבעונים הקרובים.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מההזרמות של היפנים. עד כה הזרים הבנק אוף ג'פן סכום שאם נשווה אותו לסדרי גודל אמריקאים, שווה ל-1.5 טריליון דולר. כלומר פי 2.5 מה-2QE של האמריקאים. המהלך הזה מושך לכיוון של התחזקות היין.

מרוויחים ומפסידים מהאסון היפני
לא נעשה פה ניתוח של החברות הזרות שמרוויחות מכך שהמתחרים מתחת למים. גם לא של המגזרים – היפנים המקומיים והזרים – שיהנו מעבודות השיקום הנרחבות שיימשכו, על פי ההערכות, חמש שנים. מה שצריך להיות ברור, זה שיפן – ממדינות היצוא החזקות בעולם - תפנה בשנים הקרובות את כל מרצה לצרכים פנימיים. כל חברה וכל מדינה שמתחרה ביצוא היפני, תרוויח. סין, למשל. מדינות או חברות אחרות שיצאו ליפן, ייפגעו. בארץ, כבר הובעה דאגה מצד יצואני היהלומים.

במדינות ערב
מעבר להתערבות ביין היפני שהעלתה את השווקים ביום שישי, היו גם חדשות מלוב, שלפחות בהתחלה נשמעו טובות: קדאפי הכריז על הפסקת אש. הידיעה הראשונה התקבלה בשמחה רבה, אך עם חלוף שעות המסחר, ירדה ההתלהבות. בשבת כבר פורסם שהאש נמשכת כסדרה. לא הפסקה ולא נעליים. ביום ראשון אפילו נרשמה הסלמה, כאשר נאט"ו עבר מאיומים לשמירה על אזור ללא טיסה, להתקפה על מעוזיו של קדאפי.
ואם גם בכך לא די, בתימן ובסוריה הוחרפו המהומות.

בסעודיה ממשיכים בקו שעבד עד עכשיו: חלוקת כסף להמונים. ביום שישי, במקביל לדיווחים על הרוגים בלוב, בתימן ובסוריה, ובעוד טנקים משייטים להם ברחובות בחריין, הודיע המלך על חלוקת שני חודשי משכורת לאנשי צבא, עובדי מדינה וסטודנטים.

בשבועיים האחרונים נראה שהנפט מרגיש נוח במחירים של מעל ל-100$ לחבית. הסיפור היפני להערכתנו צריך להעלות את המחיר, לא להורידו. ובכל זאת, איננו שותפים לדעה שהעולם נפרד לעד מחבית נפט בחיר של 80-85 דולר.

באירופה
אחרי שכלכלנים העריכו שאחת מתוצאות הלוואי של הרעש ביפן תהיה דחיית העלאת הריבית שהבטיח טרישה באפריל, הבהיר טרישה שמבחינתו כלום לא השתנה. זה ייגמר בבכי. של הפורטוגלים, בראש ובראשונה.
בינתיים, מדברים באירופה על עוד סדרה של מבחני לחץ לבנקים. אלו אותם מבחני לחץ שבסיבוב הקודם כמעט כולם עברו. כולל הבנקים האירים שהלאמתם נדרשה חודשים ספורים לאחר הדיווח שאין להם בעיה. כולל הבנקים האזוריים הספרדיים, הקאחות, שגם הם עברו בד"כ את המבחן. נראה מה יהיה שיעור ההצלחה הפעם.

ארה"ב
אחרי שבועיים של אינדיקטורים חלשים מעט יחסית, בסוף השבוע חזרו אינדיקטורים חזקים. אפילו חזקים מאוד. סקר הייצור של הפד של פילדלפיה רשם שיא של 27(!) שנים, וגם מדד המשתנים המובילים היה חזק.
העובדה שהפד אישר לבנקים שקיבלו סיוע מהמדינה להגדיל את חלוקת הדיבידנד הובילה לעליית מגזר הבנקים שם.

שורה תחתונה:
ברבור שחור אחד אחרי השני פוגע לא רק בביקוש העולמי (יפן), אלא גם בהיצע העולמי (נפט). כל זה, כאשר שני ברבורים לבנים מעלים סימן שאלה באשר ליכולתן של מספר מדינות בגוש האירו לצאת מהמיתון החוזר אליו נכנסו, ובאשר ליכולתן של כמה מהמדינות הללו לעמוד בהחזר החובות שלהן. ובכל זאת, השווקים מתקשים לייצר "תיקון" של 10% במניות. אפשרות אחת היא שהתיקון עוד יגיע – הרי תיקונים שכאלו הם ענין שבשגרה גם בתקופות פחות דרמטיות. אפשרות שניה היא שהרדיפה אחר תשואות בעולם של ריביות נמוכות, יידחה את התיקון לתקופה מאוחרת יותר. הבעיה היא שבמקרים כאלו הוא נוטה להיות חריף יותר.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות