צונאמי ביפן - העסקים כרגיל. כלל פיננסים.

בישראל צפוי כעת מחיר הדלק לעלות בשיעור מתון יותר בחודש אפריל, בניגוד להערכות הקודמות, ויקל גם על בנק ישראל להותיר את ריבית אפריל על כנה. מדד פברואר, שיפורסם ע"י למ"ס ביום שלישי, עשוי להיות זה שיכריע את גורלה הסופי.

ירידות השערים הבוקר בת"א הן בעיקרן לא כתוצאה מהזעזוע ביפן אלא סגירת פער מהירידות ביום חמישי בוול-סטריט. ביפן אומנם נרשמו ירידות שערים ביום שישי, של 1.7%, אך הירידות הללו כנראה יישארו ברובן מקומיות.


אחרי ירידת מחיר הנפט הגורם הבא בחשיבותו הוא הין:
אומנם כשיש בלגאן בעולם הין בד"כ מתחזק, כשהוא משמש כחוף מבטחים. אלא שנדמה היה שחוף המבטחים הזה הוצף בצונאמי. שיגרור את הממשל להוצאות שיקום גדולות, לבריחת משקיעים ולהותרת הריבית נמוכה לאורך זמן רב. בניגוד לכך, המטבע דווקא התחזק, זאת לאחר שהמשקיעים הבינו שיפן ביטחה את עצמה מכל עבר באמצעות חברות זרות ושהיא עומדת לקבל בשל כך הון זר רב.
אל הנזק הישיר מהאסון, הן ברכוש והן בנפט, והנזק העקיף בהפרעות באספקת החשמל ובפגיעה במורל תצטרף כעת גם הפגיעה של מטבע חזק.


באופן כללי, כלכלות מפותחות מסוגלות להתמודד עם אסונות טבע בצורה טובה ממדינות מתפתחות. במקרה של יפן:
האזור בו נרשמו רוב הנזקים הוא מחוז מיאגי המהווה רק 1.7% מהתמ"ג של יפן. הערכות הן כי הצמיחה היפנית תפגע בשיעור מתון של 0.2% בלבד. פגיעה גדולה יותר עשויה להיות דווקא מירידה בצריכה המקומית ביפן, אם אי הוודאות ואווירת האסון שפוקדת את המדינה תוריד מביטחון הצרכנים.
נמל התעופה בטוקיו שנסגר כבר הספיק להיפתח מחדש, תקשורת האינטרנט המשיכה לתפקד, יצור החשמל מגוון ומפוזר. להמחשה בין 20%-30% מיצור החשמל ביפן מבוצע ע"י אנרגיה גרעינית. ליפן 54 כורים גרעיניים ורק 10 מהם הושבתו. כלומר, סך הפגיעה מקיפה רק כ-4% מסך משק החשמל.
חברות גלובאליות רבות הפועלות ביפן, כדוגמת סוני, הונדה וטויוטה, אומנם סגרו חלק ממפעליהן, אך כנראה שרובם המוחלט יחזור לפעול בתוך ימים בודדים, זמן שעדיין לא יגרום לנזק לפעילות הכלכלית השוטפת.

כמו כן, הממשלה היפנית עצמה נהגה באחריות כשהפרישה כל שנה לקרן שמיועדת למימון אסונות. נכון להיום נמצאים בקרן סכום בשווי 2.41 מיליארד דולר ובתקציב של שנה הבאה כבר מוקצה לה סכום נוסף של 4.21 מיליארד דולר. זהו אומנם סכום קטן ביחס לנזקים, אך עדיין סכום זמין באופן מיידי כטיפול חירום.
בהמשך יצטרך המשק היפני למצוא מקורות נוספים. להמחשה, ברעידת האדמה בקובה ב-1995 נאמד הנזק לסקטור הפרטי והציבורי ב-156 מיליארד דולר. אומנם כעת מדובר בנכסים יקרים יותר, אך בשונה מקובה, הפגיעה ביפן לא הייתה במרכז הכלכלי.

החוב ביפן גם ככה עצום - דבר נוסף שצריך להדאיג את יפן כעת הוא פרמיית הסיכון שידרשו המשקיעים על אגרות החוב שלה. מצד אחד יש ליפן מזל שדירוג האשראי שלה גבוה ביותר ולכן תוכל לגייס בקלות יחסית סכום נוסף. מצד שני החוב שלה הוא הגדול בעולם המערבי ביחס לתוצר (כ-200%) ולכן עליית תשואות עשויה להיות פצצה כלכלית. להערכתנו סביר שחברות הדירוג ישקלו להפחית את דירוג האשראי שלה. הבנק המרכזי ביפן יאלץ לאותת שידחה לזמן רב, ואולי אף שנים, את העלאת הריבית (מ-0.1% כיום), בדומה לצעדים שנקט החודש הבנק המרכזי בניו-זילנד, ובנוסף יפעל להגדלת הנזילות במערכת הבנקאית כדי למנוע מצוקת אשראי שתוסיף על הנזקים ולפאניקה.

מול הנזקים הגדולים של האסון יעמדו ההוצאות הגדולות לשיקום, הוצאות שיניעו את הכלכלה המקומית ואת הביקושים העולמיים ובכך ימתנו חלק מהפגיעה הכלכלית.

מבחינת המשקיעים בעולם העסקים היום (ומחר) הם עסקים כרגיל, ההשפעה תהיה בעיקר סקטוריאלית על חברות ביטוח, השפעת הוזלת הנפט על התעשייה ובעיות זמניות באספקה של מוצרים. בעולם גלובאלי המוצרים התחליפים רבים ומגוונים וזעזוע מקומי מתקשה מאד לזעזע את הכלכלה.