סיבוב על לוב ועליית מחיר הנפט. כלל פיננסים.

לוב, לוב, עם כל הכבוד למדינה הצעירה, ה"רעננה" והמודרנית הזאת שהודיעה אתמול כי תפסיק "בגלל כוח עליון" את אספקת הנפט שלה לעולם, תפוקה העומדת על 1.8 מיליון חביות ביום, מתוך צריכה יומית עולמית של 84 מיליון חביות, היא לא הגורם העיקרי לזינוק מחיר הנפט בעולם ב-14% בתוך 5 ימים. מחירי הנפט עולים בגלל משהו הרבה יותר גדול, מהחשש שלוב היא רק סימן לפוטנציאל הפגיעה בהספקת הנפט העולמית ממדינות כמו איראן וערב הסעודית. ובדגש על חסימת אספקת הנפט דרך המפרץ הפרסי ודרך מצר הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי, שדרך שניהם עוברות 17 מיליון חביות ביום.


למה סביר שהחשש מוגזם ושמחיר הנפט יחזור לרדת בקרוב

אין אינטרס לפגוע ממושכות בהספקת הנפט
"אף פעם לא תהיה שואה גרעינית, יותר מדי נדל"ן מעורב בזה" אמר פעם פרנק זאפה בתיאורו את כוחו העצום של הכסף, שערכו כנראה רב יותר מערך החיים. כדרכו של עולם כנראה שלא משנה מי יתפוס לבסוף את השלטון, דמוקרטיה או דיקטטורה, אספקת הנפט תמשך. תשאלו את וונצואלה ואירן שאהבתן לכסף חזקה מסלידתן מהמערב.
אפילו במצרים, בה הופל משטרו של חוסני מובארק, המשיכה תעלת סואץ לתפקד ולהעביר סחורות, וגם אספקת הגז לירדן וישראל לא נסגרה באופן מכוון, אלא כפעולה של ארבעה טרוריסטים.
לוב אומנם הפסיקה בהוראת הנשיא המטורלל שלהם את אספקת הנפט, אך זהו איננו מצב של שיווי משקל. אם קדאפי ייפול סביר ביותר שהספקת הנפט תחודש ואם הוא יישאר סביר שהספקת הנפט תחודש, אחרת לא יהיה לו כסף למשול. גם אם הספקת הנפט לא תחודש, זה לא אומר שהמחיר לא ירד:

הפרעות באספקה בעבר לא שינו יותר את המחיר לזמן ארוך
מפיקות הנפט בעולם אינן מפיקות אותו בתפוקה מקסימאלית. במיוחד לא מדינות קרטל הנפט אופ"ק שמקבלות כל אחת הקצאה שתביא את סך רווחי החברות בקרטל למקסימום. אומנם בפועל הקרטל לא יציב, ומדינות רבות מתפתות להפיק יותר נפט משהוקצה להן, אך רוב ההקצאה היא עדיין חלק מקביעת הקרטל. כל אחת מחברות הקרטל תשמח מאד לקבל את ההקצאה של לוב במידה וזו לא תחדש במהרה את אספקת הנפט. אתמול כבר הודיע שר הנפט של סעודיה, אל נעימי, כי לערב הסעודית פוטנציאל מיידי של הגדלת תפוקת הנפט ב-4 מיליון חביות ביום, אם רק הקרטל יאשר לה, ולכל היצרניות ביחד פוטנציאל הגדלת תפוקה של 6 מיליון חביות ליום.
רבים מאמינים כי היצע הנפט מוגבל ומכאן שמחיר הנפט יזנק, אך מכיוון שרזרבות הנפט בעולם עצומות ההיצע למעשה איננו הבעיה, הבעיה האמיתית היא מחיר הפקת הנפט. לטענת סוכנות האנרגיה הבינלאומית לעלות הפקת הנפט השפעה גדולה יותר על מחירו מרזרבות הנפט. כלומר, במחיר הנוכחי יתכן שאין בעיה ואולי אף כדאי להפיק עוד, השאלה אם כך היא כמה נפט ניתן להפיק בכל מחיר כדי שיהיה כלכלי. גם אם לא ניתן להפיק כרגע עוד נפט במחיר הנוכחי, עדיין זה לא אומר שמחיר הנפט יעלה בצורה חדה:

"יש רזרבות גדולות לזמני משבר"
נוביו טנאקה, בכיר בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, הסביר שלסוכנות רזרבות נפט אסטרטגיות של 1.6 מיליארד חביות, שמיועדות להחלקת אספקת הנפט בעולם במקרה של זעזוע. כך היא עשתה ב-1991 במלחמת המפרץ וב-2005 בהוריקן קטרינה.
נזכיר כי ההוריקן קטרינה פגעה בזמנו במתקני זיקוק הנפט באזור לואיזיאנה המספקים 24% מצריכת הנפט בארצות הברית. כמו כן דרך נמלי לואיזיאנה, גם יובאו 11% מצריכת הנפט האמריקאית. הסופה החלה להתהוות ב-23 באוגוסט 2005, עת מחיר הנפט עמד על 66 דולר, בימים הראשונים המשיך מחיר הנפט לטפס אך בחודשים שלאחר פגיעת הסופה נפל מחיר הנפט אפילו יותר עד ל-56 דולר לחבית.
גם במלחמת המפרץ מחיר הנפט זינק, אך חזר בחזרה למטה תוך פחות משנה.

מפיקות הנפט האחרות לא יכולות לתת לנפט לזנק כמו שבנק ישראל לא יכול לתת לשקל לזנק
למרות שעל פניו נראה שמפיקות הנפט האחרות מרוצות מעליית מחירו בפועל עלייה משמעותית במחיר הנפט גורמת להן גם לנזקים. לדוגמה עולה הכדאיות של מדינות נוספות לחפש נפט בעומקים עמוקים יותר, עולה הכדאיות של התייעלות אנרגטית, עולה הכדאיות של מחקר ומעבר לאנרגיה חלופית, ובאופן כללי יורד הביקוש לנפט, גם בגלל פגיעה כללית בצמיחה העולמית. רבים אוהבים לתת כלל אצבע של 100 דולר לחבית כמחיר שממנו הפגיעה גדולה מהתועלת.


השפעת עליית מחיר הנפט על הכלכלה וההשקעות

הפגיעה בצמיחה העולמית
לפני שנדבר על מחיר הנפט נדבר על המתח באוויר. אי הוודאות שיוצרות המהומות בעולם הערבי מרתיעות חברות מלסגור עסקאות, פוגעות בתיירות העולמית, גוררות פרמיות סיכון גבוהות יותר שמייקרות את האשראי ועוד. כל אלה מקשים על הצמיחה ובמיוחד בטווח הקצר.
גם לעליית מחיר הנפט יש כמובן השפעה גדולה על הכלכלה העולמית. מחקר משותף של קרן המטבע, ארגון האנרגיה העולמי וה OECD בנושא השפעות מחיר הנפט על צמיחה מצא כי גמישות התמ"ג העולמי לנפט נמצא בין -0.02 ל- 0.06. כלומר על עלייה של אחוז במחיר הנפט הצמיחה העולמית יורדת ב-0.02%-0.06%. המדינות שבעיקר נפגעות מעליית מחירי הנפט הן המדינות המייבאות את רוב צריכת הנפט שלהן, אלה נמצאות במיוחד באירופה, ארה"ב למשל תפגע הרבה פחות.

השפעה על מדד המחירים לצרכן
הזינוק החד שנרשם כאמור בימים האחרונים במחיר חבית הנפט יגרור אחריו כמובן גם לעלייה חדה במחיר הבנזין, אלא אם עד לסוף החודש נראה מהפך ומחיר הנפט יצליח לתקן מטה או שהשקל ירשום התחזקות חדה. נכון להיום צפוי מחיר אוקטן 95 להתייקר בכ-20 אגורות במרץ. העלייה במחיר הדלק תביא לעלייה בסעיף אחזקת הרכב המדד המחירים לצרכן ובשל משקלו הגדול יחסית במדד עשוי להוסיף עד עשירית האחוז למדד חודש מרץ. שוק ההון לא נשאר מאחור ועבר לגלם אינפלציה גבוהה יותר בחודשים הקרובים. כך שמי שלא צפה את הזינוק במחירי הנפט מראש נזכר מאוחר מידי.

גם בנק ישראל יכול להוזיל את הדלק
הממשלה עשתה את שלה והורידה החודש בחזרה את מס הבלו על הדלק, הורדת מיסים נוספת עלולה להגדיל את חשש המשקיעים לכך שהממשלה לא תוכל לעמוד בהחזרי החובות העצומים שלה עד לתרחיש הגרוע ביותר של פגיעה בדירוג האשראי, ובמיוחד כשגם הסיכון האזורי עלה. לפני הורדת מיסים נוספת הממשלה צריכה להצליח להביא להתייעלות או הפרטה איכותית של נכסיה, דבר שיהיה לה קשה לעשות. מי שעוד יכול לדחוף להוזלת הדלק הוא בנק ישראל, דרך חיזוק השקל, רבים שכחו שבנק ישראל הוא גם כתובת לנושא מחירים.