כצפוי ריבית בנק ישראל הועלתה ב-25 נקודות ל-2.5%. פסגות.

כצפוי (ע"י כל החזאים כולם) ריבית בנק ישראל הועלתה ב-25 נקודות ל-2.5%

אין בהודעה שום דבר מענין או מחדש.

תחזיות השוק, החזאים ובנק ישראל:
ממוצע חזאים נגזר מהשוק פסגות
אינפלציה 12 חודשים קדימה 3% (כמו בחודש שעבר) 3.5% (לעומת 3.2% בחודש שעבר) כ-3% פלוס מינוס אנחנו קרובים יותר לחזאים מאשר לשוק.
ציפיות הגבוהות מהגבול העליון של יעד האינפלציה, כמו היום, הינן ארוע נדיר יחסית. בהנחה שכך יימשך גם בחודשים הבאים, יתקשה בנק ישראל להתעלם מכך. בעבר, התעלם הבנק מאיתות שכזה מהשוק, רק כאשר העריך שהשוק טועה (גם זה קורה).
ריבית בנק ישראל בינואר 2011 3.6% 3.5% 3.5-3.75%
שזה 4-5 העלאות בתוך 10 חודשים

בשנה האחרונה הקפיד בנק ישראל לפרסם בצורה שקופה וראויה לציון את תחזיתו לאינפלציה ולריבית, דבר שלא נעשה בשנים עברו. לא קמצנו במחמאות על השינוי הזה במדיניותם. אלא שהחודש הזה הם לקחו צעד אחד אחורה. בנק ישראל חוזר על תחזיות מחודש שעבר: אינפלציה של 2.6% בשנת 2011 וריבית של 3.3% ברבעון האחרון של השנה, ואומר שבגלל הפיחות ועליית מחירי הסחורות, התחזית עודכנה לאזור הגבול העליון של יעד האינפלציה – מבלי לציין כמה. לגבי הריבית הם מעדכנים שהיא תועלה "בקצב מהיר מעט יותר מהתחזית הקודמת". לא ברור למה איבדו בבנק את הבטחון.

הניתוח של בנק ישראל
• האצה בפעילות הכלכלית, דרך הביקושים המקומיים. (תזכורת: עם פרסום נתוני הרבעון הרביעי ציינו שהגידול העלוב ביצוא במחצית השניה של השנה בהחלט יטריד אם לא נראה התאוששות ברבעון הראשון. הצריכה הציבורית, הפרטית וההשקעות, לעומת זאת, מאוד חזקות).
• המדד בינואר היה גבוה גם כאשר מנטרלים ממנו את הפעולות של הממשלה.
• האינפלציה, בראיה של 12 חודשים לאחור, היא 3.6% וצפויה להישאר מעל הגבול העליון של היעד עד סמוך לסוף השנה. (תזכורת: על פי התחזית שלנו, היא גם תגיע ל-4% בראיה של 12 חודשים לאחור בחודשים הקרובים. לאו דווקא בגלל מדדים חריגים בגובהם, אלא בגלל יציאת מדדים שליליים מהחישוב והחלפתם במדדים נורמליים עד נורמליים פלוס).
• נתוני המיסים בינואר היו חזקים מהצפי.
• מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל מול הדולר בשיעור דומה לזה שבו התחזקו מטבעות אחרים. (תזכורת: וזאת למרות שבנק ישראל הודיע על שלל צעדים רגולטוריים בתקופה הזו שתכליתם מניעת התחזקות השקל, ולמרות שמשרד האוצר עזר לו עם ביטול הפטור ממס לזרים, ולמרות ארועי מצרים שלא תרמו לשקל בריאות).
• בינואר נרשמה ירידה של 14.5% בהיקף המשכנתאות החדשות שניתנו. זאת לאחר עליה בת 9% בדצמבר. (בקיצור, הנתונים החודשיים מאוד תנודתיים וחסרי חשיבות).
• מחיר הדירות (שאינן במדד) ממשיך לעלות, קצב של 1.3% בחודש בחודשיים האחרונים, ושל 17.5% ב-12 החודשים האחרונים. סעיף הדיור במדד (כלומר, שכר דירה) עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-5.9%.
• נתוני מקרו בעולם הובילו להעלאת תחזיות צמיחה והקדמת תחזיות העלאת ריבית.

הגורמים להחלטה על פי בנק ישראל
זה פרק קבוע בהודעות הריבית, ובניגוד למה שניתן היה לחשוב, הוא הפרק הכי פחות מעניין בה (ביחד עם פרק הניתוח של בנק ישראל, שרק מתאר לנו דברים שכבר ראינו בעצמנו). הנקודות חוזרות על עצמן בין אם הריבית מועלית ובין אם לאו. בכל זאת:
• האינפלציה ב-12 החודשים שחלפו היא מעל היעד. הציפיות עלו וגם הן מעל היעד.
• הצמיחה בישראל ובעולם עלתה.
• העליה המואצת במחירי הדירות נמשכה.
• העלאות ריבית בעולם; הקדמת התחזיות להעלאת ריבית ראשונה בארה"ב.

תחזית
כאמור, אנחנו מניחים 4-5 העלאות ריבית עד ינואר 2012 (שזה חודש המדד שצמוד להחלטת הריבית עבור מרץ. קצת מבלבל, אבל תפנו בתלונות לבנק ישראל). עד מרץ 2012 – תוסיפו עוד חצי העלאה עד העלאה אחת.
ההחלטה מתקבלת מידי חודש בחודשו בהתאם למדד בפועל, לציפיות האינפלציוניות, לריביות ולציפיות להעלאת ריבית בעולם ולשער החליפין. לא בהכרח בסדר הזה, ולא בהכרח בסדר קבוע. החודש, למשל, ברור שנתוני המקרו בעולם ובארץ הם שהיטו את הכף, בין השאר דרך ההשפעה שלהם על ציפיות הריבית בעולם. בחודש הבא, שער החליפין עשוי להיות הגורם שימנע או יאפשר העלאת ריבית נוספת. מי יודע. הפואנטה היא שגם בבנק ישראל לא יודעים כרגע אם יעלו את הריבית בחודש הבא או ינוחו. ברירת המחדל, לאחר שתי העלאות רצופות, היא לחכות חודש, אבל כאמור זה תלוי בהתפתחויות ספציפיות.

נחזור על תחזית אחרת שלנו: זה שמחירי סחורות המזון יודעים רק לעלות כבר שמונה חודשים (ב-100% בממוצע בתקופה זו), לא אומר שזה מה שיקרה להם גם בשמונת החודשים הבאים. אנחנו מעריכים שמחירי הסחורות – מתישהו – יתקנו כלפי מטה בצורה חדה, בדיוק כמו שקרה ב-2008. בהתאם לכך, אנחנו מעריכים שגם הציפיות האינפלציוניות וציפיות הריבית, עוד יעברו תהפוכות בהמשך שנה זו. מה שכן, סעיף המזון בישראל צריך עוד לסגור פערים.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות