האינפלציה באנגליה מטפסת. מיטב.

מאקרו, אגרות חוב וריביות

> האינפלציה באנגליה טיפסה לרמה של 4%. גם ב-3G נרשמה האצה באינפלציה בתקופה האחרונה.
> יוון וגם ספרד מנסות למצוא דרכים להשיב את אמון המשקיעים אליהן.
> הנפקת חוב בספרד לא זוכה להצלחה גבוהה. הספרדים לא מגייסים את מלוא הסכום.
> על רקע המתיחויות במזרח התיכון, רווחי הון בשוקי איגרות החוב המרכזיים.




האינפלציה בעולם במגמת עלייה
מתברר שאין דפלציה בעולם. האינפלציה בבריטניה עלתה ב-12 החודשים האחרונים, עד ינואר לרמה של 4.0%, שהיא כפולה מהרמה שאליה מכוון הבנק המרכזי האנגלי (BoE). רמת סביבת המחירים באנגליה היא הגבוהה ביותר, מאז נובמבר 2008.

למעשה, כבר 14 חודשים ברציפות שהאינפלציה נמצאת מעל ליעד יציבות המחירים העומד על 2%

בחודש ינואר עלו המחירים בבריטניה בשיעור של 0.1% שהוא הגבוה ביותר לפחות מאז 1997. יחד עם זאת, חשוב לציין כי המחירים בחודש זה הושפעו לרעה מאירוע חד- פעמי, והוא העלאת המע"מ הראשית ינואר מ-17.5% לכדי 20%.

כידוע, העלאת המיסים מגיעה כתוצאה מרצון ההנהגה הבריטית לצמצם את הגירעון במדינה.

יחד עם זאת, האינפלציה מתגברת, לא רק באנגליה, הדבר מתרחש גם הגוש האירו, בארה"ב ואף ביפן.

מדד המחירים לצרכן בגוש האירו עלה ב-12 החודשים האחרונים, עד דצמבר 2010 ב-2.2%. בארה"ב נרשמה עלייה של 1.6% (עד ינואר 2011) כאשר מדד המחירים לצרכן רק בינואר טיפס ב-0.4%, לעומת צפי לכדי 0.3% בלבד. התרומה המרכזית למדד בשנה שחלפה הגיעה מקבוצת התחבורה שמחיריה עלו ב-5.4% ובפרט מהבנזין שהתייקר בשנה שחלפה ב-13.4%.

ביפן נרשמה יציבות של המדד בשנת 2010, לאחר שנתיים של דפלציה. ביפן, הדומה לארה"ב הסיבה המרכזית להתייצבות המדד הייתה האמרת מחירי מוצרי האנרגיה, אך גם למזון הייתה תרומה חשובה.

עליות המחירים האחרונות, כבר משפיעות על חלק מקובעי המדיניות בעולם. לראיה, Lorenzo Bini Smaghi, שעמד בראש הבנק המרכזי האיטלקי, וכיום חבר בהנהגת הבנק המרכזי האירופי טען השבוע ייתכן והבנק המרכזי ייאלץ להעלות את הריבית, כתוצאה מלחצי האינפלציה הגלובליים. עקב כך, רשם האירו התחזקות כנגד הדולר האמריקאי, תוך כדי שינוי בהערכות השוק לגבי גובה ריבית האירו, לכדי ריסון מוניטרי.

אנו לא מעריכים כי העולם עומד בפני היפר אינפלציה של צד ההיצע. אך, סביבה זו, המלווה בעלייה בפעילות הכלכלית, במדינות המפותחות, יוצרת לחץ אינפלציוני. בהתאם, יש להערכתנו, לחץ לירידות מחירים בקרב איגרות החוב הממשלתיות.

יוון וספרד מנסות לשקם את אמון המשקיעים בהן. בינתיים לא בהצלחה יתרה.
יוון מנסה להתמודד עם בעיית התזרים באמצעות מכירה של נכסים ממשלתיים (לא איים, למתעניינים...). בנובמבר האחרון התבטא שר האוצר היווני בנושא וטען כי הממשל מתכנן למכור נכסים בשווי של 7 מיליארד אירו. בין היתר, נמצאת העל הכוונת ספקית החשמל הלאומית, Public Power Corp או את חברת הטלפוניה Hellenic Tele.

כעת, ה-IMF והאיחוד האירופי טוענים כי יוון תצטרך למכור נכסים בהיקף של עד 50 מיליארד אירו (כ-20% מהתוצר), בכדי לייצב את המערכת הפיסקלית. האיחוד האירופי במשותף עם גרמניה מאיצים בממשל היווני למכור את לחכור נכסים שבבעלותה כגון בתי-קזינו, אתרי גולף ושדות תעופה. עם זאת, כפי הנראה, יהיה קשה למדי לבצע את הרפורמות הנדרשות ביוון וזאת, בעקבות התנגדויות של העובדים בחברות אלו וכוחם של איגודי העובדים במדינה.

בקרן המטבע הבינלאומית חוזים כי החוב הציבורי של יוון יגיע לרמה של 158 אחוז מהתוצר בסביבות השנים 2012 ו-2013. לכן, מכירת הנכסים היא הכרחית בכדי למתן את רמת החוב ולהפחית את הנטל על השוק.

כתוצאה, במהלך השבוע עלתה פרמיית ה-CDS של יוון (חוב ל-5 שנים) ב-41 נ"ב., לכדי 895 נ"ב.

בתוך כך, ממשלת ספרד הנפיקה השבוע חוב ב-2 סדרות, בהיקף כולל של 3.5 מיליארד אירו (4.8$ מיליארד). הסדרה הראשונה, כ-2.5 מיליארד אירו, הונפקה ל-10 שנים בתשואה לפדיון של 5.2%. זאת, לעומת תשואה של 5.446% שבה הונפקה האיגרת בהנפקה הקודמת. הסדרה השנייה, כ-1 מיליארד אירו הונפקה לשנת 2037 בתשואה לפדיון של 5.957%.

באופן כללי, ההנפקה נכשלה, מפאת העובדה כי האוצר הספרדי תכנן לגייס סך של 4 מיליארד אירו. הביקוש לסדרה הראשונה הסתכם ב-1.54 פעמים הכמות המוצעת (בהשוואה ל-1.67 בפעם הקודמת). יחס הביקוש לכמות הסדרה השנייה עמד על 1.53, לעומת 1.99 בהנפקה הקודמת, לפני שנה.

כתוצאה מההנפקה הלא-מוצלחת, גדל פער התשואה בין איגרת החוב הספרדית ל-10 שנים, למקבילה הגרמנית לכדי 216 נ"ב.

הספרדים, המבינים כי זו סיטואציה לא קלה, והם מעוניינים לשכנע את המשקיעים כי הם פועלים בכיוון הנכון מתכוננים להציג שני צעדים חדשים. הראשון, הוא הקשחת תנאי מתן ההלוואות של הבנקים לציבור. השני, הוא תכנון קיצוץ תקציבי, הקשה ביותר זה 3 עשורים, בכדי לצמצם את הגירעון הפיסקלי לרמה של 6% מהתוצר.

לפי התפתחות ה-CDS ופערי התשואה בין איגרות החוב של המדינות הבעייתיות לבין גרמניה (טווח של 10 שנים לפדיון), ניתן לראות כי המשקיעים ממש לא חושבים שהרע מכל כבר חלף. התפתחויות אלו מדגישות, פעם נוספת, את העובדה כי הצרות במדינות הפריפריאליות האירופיות, צפויות להיוותר איתנו עוד שנים ארוכות.

במהלך השבוע, נרשמו רווחי הון בשוקי האג"ח הממשלתיים המרכזיים בעולם. כך, ה-UST ל-10 שנים רשמה ירידה של 11 נ"ב בתשואה לפדיון לרמה של 3.579%. גם התשואה לפדיון ב-UST לשנתיים רשמה ירידה של 9 נ"ב, לכדי 0.747%. רווחי ההון התרכזו בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע והם נבעו מחשש המשקיעים בכל האמור למצב במזרח התיכון, אשר עלול להביא לכדי בעיות בתחום ההובלה הימית ובאספקת חומרי גלם.

גם באיגרת החוב הגרמנית ל-10 שנים נרשמו רווחי הון כאשר האיגרת נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 3.25%, הנמוכה ב-5 נ"ב מאשר הייתה 5 ימים לפני כן. איגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת ספרד נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 5.337%, הגבוהה ב-2 נ"ב מאשר נסחרה בה לפני שבוע.