מה קורה כשפוטין לא מרוצה מהתנהגותו של אוליגרך

בסוף השבוע האחרון ננעל בסנט פטרבורג שברוסיה אחד האירועים המשמעותיים ביותר בכלכלה הרוסית: כינוס בחסותו של הנשיא דמיטרי מדבדב שזכה לכינוי "דאבוס הרוסי". מדבדב, שמנסה להשתחרר מהתדמית של "מספר 2", הכין נאום נוגע ללב על השגיאות שעשתה הצמרת הכלכלית של רוסיה לאורך השנים והתלות הרבה ביצוא נפט וגז, שרק פגעה במשק.
אבל בזמן שאורחיו של הנשיא נשאו בוועידה את הנאומים המשמימים, הדרמה האמיתית התרחשה כ־300 ק"מ מזרחה משם. ראש ממשלת רוסיה והנשיא לשעבר ולדימיר פוטין אמנם לא טרח להגיע לוועידה כדי לא להפריע למדבדב, אבל הצליח בכל זאת לגנוב לו את ההצגה.

קובע את המציאות בשטח
אחד הנושאים המרכזיים בדיוני הכינוס הכלכלי היה שינויים רגולטוריים שיסייעו להמריץ את הכלכלה המדשדשת. אבל בעוד הם מדברים, הדגים פוטין מיהו הרגולטור האמיתי בשטח. מעשיו בעיר פיקליובו יישמעו כמעט דמיוניים לקורא המערבי, אך הם ממחישים היטב את מערכת היחסים בין האוליגרכיה לשלטון.
הצרות בפיקליובו, עיר בינונית בגודלה במחוז סנט פטרבורג, החלו בסתיו 2008. הפעילות בשני מפעלי מלט מקומיים שותקה ובעלי השליטה לא הצליחו להגיע להסכם על חידוש הפעילות. סלע המחלוקת היה אספקת חומר גלם שמייצר מפעל אחד לשימושו של השני, והתוצאה: קיפאון מלא. המפעלים, שהוקמו בתקופה הסובייטית, עברו הפרטה בשנות התשעים ואחד מהם התגלגל לידיו של האוליגרך אולג דריפסקה, שהיה עד לפני כמה חודשים האיש העשיר ברוסיה.
במפעל השני מחזיקה קבוצת התעשייה המקומית מתחים. למרות ההפרטה, התלות בין המפעלים נותרה כפי שהיתה בעידן הסובייטי. מפעל הגלם של דריפסקה היה תלוי לגמרי במפעל המלט, שהיה הרוכש היחיד באזור לתוצרתו ולהפך. עם פרוץ המשבר והירידה החדה בהיקף הבנייה ברוסיה הבין דריפסקה שעסקי המלט אינם משתלמים כמו פעם והחליט להסב את המפעל לצרכיו ולייעל את תהליך הייצור. בשלב הראשון פוטרו 1,000 מתוך 1,100 עובדי המפעל. כאשר נקלע דריפסקה לקשיים פיננסיים, גם אלו שהצליחו לשמור על מקום עבודתם לא קיבלו שכר.
הצעדים הללו גרמו לפגיעה קשה במפעל השכן, שהפסיק לקבל את חומר הגלם הדרוש לו. ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע להסדר בין בעלי השליטה במפעלים כשלו, וחוזים והסכמים שהוכנו מראש נותרו לא חתומים.
התושבים הזועמים שנותרו ללא מקורות פרנסה החלו לקיים הפגנות על בסיס יומיומי, ובמאי עברו לצעדים תקיפים יותר: פריצה לבניין הרשות המקומית וחסימת אחד הכבישים המרכזיים באזור, המחבר בין שתי ערים גדולות. החסימה יצרה פקק באורך של כ־400 ק"מ, והתושבים לא הסכימו להתפנות עד שפוטין בכבודו ובעצמו יבוא ויושיע אותם. יומיים אחר כך סייר ראש הממשלה במפעל של דריפסקה עם בעל הבית והתקשורת.

פוטין יסדר
"הפכתם אלפי אנשים לבני ערובה של השאיפות, חוסר המקצועיות ואולי סתם החמדנות שלכם. זה אינו מתקבל על הדעת. היכן האחריות החברתית של העסק שלכם? הרי עליה מדברים כל כך הרבה", נזף פוטין בדריפסקה.
באותו רגע היה נראה שדריפסקה התכווץ בכיסאו וקיווה שהכיסא יבלע אותו. פוטין, מצדו, המשיך להשפיל את אחד מהטייקונים הגדולים של רוסיה מול עדשות מצלמות הטלוויזיה. "גש הנה", סימן בידו. "תחתום בבקשה על ההסכם", הורה פוטין כשהוא זורק עט על השולחן ומושיט לדריפסקה את המסמך שעליו סירב לחתום לפני כמה ימים, בשל חוסר כדאיות כלכלית. עכשיו השיקול הכלכלי כבר לא שיחק תפקיד.
מיד אחר כך, כשכבר היה נראה שהסתיימה ההתעללות הפומבית, החליט פוטין שהיה רך מדי עם האוליגרך. "את העט שלי תחזיר לי", פקד בקול מתכתי והוסיף: "אני רוצה שתיישמו את החוזה בתוך יום־יומיים". מה יקרה אם לא, את זה דריפסקה כבר יכול היה לדמיין לבד.
41 מיליון רובל - חובות המשכורות שהצטברו בחודשים האחרונים - הועברו לעובדים. בעלי המפעלים התחייבו לפתוח אותם מחדש בתוך שלושה חודשים לכל היותר ואילו תחנת הכוח העירונית, שהיתה עד כה בשליטת דריפסקה, עברה לבעלות המדינה ללא תמורה. באותו יום השתרכו תורי ענק בבנקומטים בעיר, אחרי שבמשך שבועות אף אחד לא ניגש אל המסופים.
מיליונים צפו בערוצי הטלוויזיה, שהקרינו שוב ושוב את תמונות הגיבור הלאומי פוטין משפיל את האוליגרך דריפסקה לעיני כל ומציל בהינף יד תושבי עיירה שלמה. ידו המתרוממת של פוטין היא הכוח המניע שמאחוריה הכלכלה הרוסית.

יצר תקדים מסוכן
השאלה שנותרה פתוחה היא מה יקרה הלאה. האם ימשיך פוטין לסייר ברחבי רוסיה ולהפעיל במו ידיו כל אחד מאלפי המפעלים שהקפיאו את פעילותם מאז פרוץ המשבר? ברוסיה מתחילה להישמע עכשיו ביקורת זהירה על התנהלותו בפרשה. 40% מהערים ברוסיה הוקמו סביב מפעל זה או אחר, דבר שיוצר תלות של התושבים בקיומו. פוטין, טוענים כלכלנים וסוציולוגים, יצר תקדים מסוכן ונתן תמריץ לתושבי אותן ערים לשבות ולמחות וסיכן בכך את רוסיה בגל של מהומות שיכול לצאת ממקומות כאלה.
יו"ר התאחדות התעשיינים ברוסיה אלכסנדר שוחין חושש שבעקבות הפרשה יפרצו מהומות ברחבי המדינה כולה. "אצל פועלים רבים יתעורר כעת רצון לצאת להפגנה,
לחסום איזה כביש מרכזי, להזעיק את ראש הממשלה ולהעניש את בעל המפעל", הוא אומר. עוד מתנגדים לביקור זה טוענים שבמדינות מתוקנות סכסוכים כאלה נפתרים בבוררות ובמשא ומתן. אם החברה לא מצליחה להתקיים, מתחילים בהליך מבוקר של פשיטת רגל. משמעותו של הצעד הזה איננה מות התאגיד, אלה רה־ארגון מקיף ויציאה לדרך חדשה. האירועים האחרונים בענף הרכב האמריקאי המחישו כיצד אפשר לנתב חברות כושלות לתהליך של התייעלות. לכלכלה הרוסית, לעומת זאת, יש חוקים משלה.