אפקט מצריים הראשוני התפוגג . מיטב.

תעשיית הקרנות חוזרת לגייס – הקרנות המסורתיות גייסו ב-3 הימים הראשונים של החודש כ-170 מיליון שקל.
השלכות משבר מצרים 1: גיוסים גבוהים של כ-350 מיליון שקל בקרנות הכספיות, שנבעו גם מפדיון המק"מ.
השלכות משבר מצרים 2: מהפך בקרנות המנייתיות– הסטת כספים מקרנות המתמחות במניות בישראל לקרנות המתמחות במניות בחו"ל.


חודש פברואר התחיל כאשר האפקט מהמשבר החריף במצרים, אשר הוביל לפדיונות גבוהים ביומיים האחרונים של ינואר, מתחיל להתפוגג, אך גם הביא עימו שינוי קל בטעמי המשקיעים: הסטת כספים למניות בחו"ל על חשבון מניות בישראל, וגיוסים חריגים במקצת בקרנות הכספיות. בסיכום 3 הימים הראשונים של החודש רשמה תעשיית הקרנות גיוסים של כ-0.5 מיליארד שקל, מתוכן כ-170 מיליון שקל מיוחסים לקרנות המסורתיות וכ-350 מיליון שקל לקרנות הכספיות.

שוק המניות הישראלי פתח את חודש פברואר במגמה מעורבת: מדד ת"א 25 עלה בכ-0.4%, מדד יתר-50 עלה בכ-1.2% ואילו מניות הגז ונפט רשמו את הזינוק החד ביותר, של כ-3.4%, תוצאה ישירה של המהומות במצרים. מן העבר השני, בלטו בירידות מדד ת"א 75 (0.4%-), מדד ת"א בנקים (0.7%-), מדד ת"א נדל"ן 15 (1.3%-). בשוקי המניות בחו"ל המגמה הייתה ברורה יותר, ועליות נאות נרשמו לאורך המדדים המובילים: מדד הדאו-ג'ונס עלה בכ-1.7%, מדד ה-s&p 500 רשם עלייה של כ-1.9%, מדד ה-DAX הגרמני עלה בכ-2.0%, מדד ה-FTSE 100 האנגלי קפץ בכ-2.3% ואילו מדד Nikkei 225 היפני זינק בכ-3.0%.

אחת ההשלכות המסתמנות מהמשבר האלים במצרים הוא הסטת הכספים המיועדים לאפיק המנייתי, לקרנות המתמחות במניות בחו"ל (גיוס של כ-30 מיליון שקל) על חשבון הקרנות המתמחות במניות בישראל (פדיון של כ-30 מיליון שקל). נראה כי הפיזור הגיאוגרפי הוכיח את עצמו עד כה החודש, כאשר שוקי המניות בחו"ל סיפקו תשואה עודפת על מקבילן בישראל.בנוסף, הקרנות הגמישות גייסו כ-5 מיליון שקל בלבד.

אגרות החוב הקונצרניות לא רשמו שינוי משמעותי בשעריהן מתחילת החודש,זאת לאחר המימוש החד שנרשם בהן ב-2 ימי המסחר האחרונים של חודש ינואר. היציבות בשעריהן, והרגיעה היחסית בשוקי המניות, הספיקה בשביל להחזיר את מומנטום הגיוסים לקרנות אג"ח חברות וכללי, ואלו נהנו מכניסת כספים מחודשת של כ-160 מיליון שקל.

באפיק הממשלתי המומנטום ממשיך להיות שלילי, ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד מאז תחילת החודש בכ-0.3%. מה ששונה בכל זאת החודש, הם יחסי הכוחות בין האפיק השקלי לצמוד המדד. אם בחודש קודם נרשם יתרון ברור לאפיק הצמוד על פני השקלי, הרי שמתחילת החודש אגרות החוב הממשלתיות השקליות ירדו בכ-0.3%, אך הגלילים התממשו בשיעור גבוה יותר, בכ-0.4%.

בנוסף, הגילונים שבלטו לטובה בינואר, עדיין לא ייצרו תשואה חיובית החודש וכרגע הן נמצאים ללא שינוי. המעניין הוא שלמרות התשואה השלילית בשחרים, הצליחו הקרנות השקליות לרשום גיוס של כ-60 מיליון שקל, אשר ע"פ ההערכות מתרכזות בעיקר לקרנות מק"מ עם מניות. מנגד, קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו פדיונות נוספים, שהסתכמו בכ-75 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות נהנו מגיוסים גבוהים על רקע המתיחות במצרים שעוררה תחושה של אי-וודאות בשווקים הפיננסים. לכך, יש להוסיף את פדיון המק"מ שחל באותן הימים, והרי מתכון מוצלח לגיוסים נאים של כ-350 מיליון שקל מתחילת החודש או קצב גיוס יומי של כ-120 מיליון שקל.

קרנות אגד חוץ רשמו מתחילת החודש יציאת כספים של כ-20 מיליון שקל, וניתן להעריך כי הפדיונות בהן ימשכו כל עוד תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ימשיכו לטפס. במהלך סוף השבוע הן הגיעו לרמה של 3.65% באג"ח ל-10 שנים – התשואה לפדיון הגבוהה ביותר מאז מאי 2010.

קרנות ממונפות ואסטרטגיה ממשיכות בשלן וצוברות גיוס נוסף של כ-35 מיליון שקל ב-3 ימי מסחר בלבד, קצב גיוס יומי גבוה עוד יותר מנתוני חודש שעבר, שהיו הגבוהים ביותר בשנים האחרונות.

מתחילת החודש, צמחו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-0.5 מיליארד שקל המיוחסים כולם לגיוסים נטו של כ-0.5 מיליארד שקל בעוד ערך נכסי הקרנות נותר בעינו. זאת, על רקע אי שינוי במדד מיטב לקרנות הנאמנות מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-3.2.2011 כ-161.0 מיליארד שקל.