מהומות במצרים - הפן הכלכלי. כלל פיננסים.

מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי. בורסות העולם מגיבות בירידות. ועדיין, להערכתנו, הסיכוי להתרחבות המהומות הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד.

הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים:


האטה משמעותית של הכלכלה המצרית- תפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים. כאן יש לזכור כי משקלה של מצרים בכלכלה העולמית קטן ואף שולי.
חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ. הציר מהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה. בין השאר עוברות דרכו כ-1.8 מיליון חביות נפט ביום. גם כאן הסיכוי למשבר נמוך מאד, כיוון שאין אינטרס של אף גורם במצרים לחסום את התעלה ובנוסף היא נמצאת רחוק ממרכז המהומות.
חשש להתרחבות המהומות למדינות ערביות נוספות - הסכנה הגדולה ביותר היא להתרחבות אל מפיקות הנפט הגדולות, כדוגמת ערב הסעודית (מפיקה כ-10 מליון חביות נפט ביום). אך במדינות אלה השלטונות יציבים יותר, ואיכות החיים טובה, מה שמקטין משמעותית את הסיכוי להתקוממות.
מחיר הנפט מגיב בעליות, בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה.

על ישראל השפעות נוספות:
אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו, ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה, מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל. עדיין, בטווח הקצר עשוי לצאת רע מהימצאותנו במרכזה של אי היציבות האזורית. מה שמסביר את הירידות החריגות בשווקים בישראל.

סחר - היצוא הישראלי למצרים אומנם שולי גם הוא ומוערך בין 100 ל-200 מיליון דולר. עם זאת ישראל מייבאת ממצרים גז בהיקף גדול, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות, עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז. בשנת 2010 ייבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של 2.1 BCM ואלה צפויים לעלות ל-3 BCM ב-2011 ועד ל-8 BCM בעוד מספר שנים. העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ-4 מיליארד דולר ל-20 שנה ע"י החברה לישראל. נכון להיום מחצית מהעסקה כבר חתומה מול הגז המצרי (דרך חברת אמפל) ולגבי החצי השני של העסקה הייתה עדיין אי ודאות, מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם החצי השני ממצרים או מאידך מהשותפות הישראלית של קידוח תמר. כעת, לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי החברה לישראל תעדיף לחתום את המחצית השנייה של העסקה עם השותפות הישראלית תמר. עסקה עם שותפות תמר, אם תהיה, תתמוך מאד בהכנסות המדינה, שגוזרת יותר מ-50% מס על רווחי הגז, אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולסקטור העסקי בישראל. כך שגם כאן לא מדובר בקטסטרופה ואולי אפילו בשורה תחתונה חיובית.

גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך, עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות פה. באירועים בעבר ראינו שהמשקיעים הזרים מגיבים בפאניקה והגזמה לאירועים בישראל, אף שאלה בדיעבד התבררו כבעלי השפעה זניחה על רווחי החברות המקומיות, מה שאפשר חזרה לעליות.

בינתיים לא עוזרים ההסברים והמשקיעים הזרים יוצאים. יציאתם תחליש את השקל,ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות והניסיונות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד. תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות, מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה. עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים, מה שעשוי למתן את עליית התשואות. כלומר, לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית עם נטייה שלילית. להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל.

עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם. הן מהכיוון של עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל, בין השאר בביקוש להשקעות בנדל"ן.

לסיכום, במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות. ועדיין, מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות, יגררו לירידות שערים צנועות של 4%-5%, שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות משמעותיות, ויסתיימו בתוך מספר ימים. זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים, עד שהם מתגלגלים. נכון להיום אנו לא רואים פגיעה מהותית ברווחי החברות, ובטח לא חזרה למשבר עולמי.