כצפוי, ריבית בנק ישראל הועלתה ל-2.25%. פסגות.

התחזיות של החזאים ואלו המגולמות בשוק ההון, כפי שנאספו ע"י בנק ישראל:
אינפלציה 2011 – החזאים אומרים 3%, מגולם בשוק 3.2%. בנק ישראל אומר 2.6%.
ריבית 2011 – 3.3% בסוף 2011 על פי החזאים ועל פי בנק ישראל.
הערכות פסגות – אינפלציה 3% עם סיכון גדול יותר לטעות כלפי מעלה, מאשר כלפי מטה. אנחנו מעריכים שסחורות המזון יתקנו כלפי מטה באי אילו עשרות אחוזים בהמשך 2011, אבל שעד שזה יקרה עוד נסבול מעליה מהירה בסעיף המזון במדד (שישית מהמדד). אנו מעריכים שקצב העליות בסעיף הדיור יתמתן בשנה הקרובה. קצב העלאת הריבית תלוי בעיקר בדולר.

עוד נתונים שמספק בנק ישראל:
• השכר הריאלי עלה ב-1.4% במאי-אוקטובר לעומת התקופה המקבילה. הבנק מציין עובדה משמחת זו בטון מודאג. ככה נוצרת אינפלציה מעבר לאינפלציה של דיור או סחורות.
• ב-2010 עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ב-7.5%(!) כאשר מנטרלים שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות. המון. הרבה מזה בזכות הכנסות משוק ההון ומעסקאות נדל"ן.
• היקף המשכנתאות גדל ב-10%. 47% מהמשכנתאות שניתנו בדצמבר היו בריבית משתנה, לעומת 50.4% בכל 2010.
• מחירי הדירות עלו ב-2010 ב-17.3%. מחירי השכירות ב-4.9%. איננו שותפים להערכה שהפער ייסגר דרך האצת קצב העליה בשכ"ד.
• הוקדמו הציפיות להעלאת הריבית הראשונה באירופה. חשש שמדיניות זו תפגע בצמיחה.

גורמים עיקריים להחלטה על פי בנק ישראל:
• האינפלציה בתוך היעד, אבל הציפיות בקצה העליון שלו. האינפלציה לאחור תהיה מעל לגבול העליון במשך רוב 2011, ותרד אל תוך היעד לקראת סוף השנה.
• התחדשה העליה במחירי הדירות וגם במשכנתאות.
• הצמיחה היתה מהירה ברבעון הרביעי, ונראה שגם הראשון התחיל טוב.
• העלאת יחס הנזילות הנדרש סייע להחלשת השקל וצפוי למתן את השפעת פער הריבית על שע"ח.

שורה תחתונה:
מתחזית האינפלציה של בנק ישראל עולה שהם חושבים, כמונו, שמחירי סחורות המזון יתקנו עוד השנה. הם גם חושבים שלא תהיה להם בעיה להעלות את הריבית עוד ארבע פעמים בעשרת החודשים הבאים – אחת לחודשיים וחצי. אנחנו מעריכים שאכן לא תהיה להם בעיה כזו, אם השקל ייחלש מול הדולר. השקל ייחלש מול הדולר בעיקר אם הדולר יתחזק בעולם. אנחנו נוטים לחשוב שההשפעה של הצעדים האדמיניסטרטיביים של בנק ישראל על שע"ח תהיה קצרת טווח בלבד.

עוד אפשר להבין מההודעה של בנק ישראל, שהם כבר שמחו שיש רגיעה בשוק הדיור וגילו שאין. גם זה משהו שיילקח בחשבון, אם כי לא ברור עד כמה ריבית הבנק המרכזי יכולה להילחם בתופעה.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות