מהם סוגי המניות שאנחנו מעדיפים להשקיע בהן. אלטשולר שחם.

האופטימיות העולמית סביב כדאיות ההשקעה באפיק המנייתי הלכה והתגברה במהלך 2010 ככל שהתבהרה התמונה הכלכלית ברחבי הגלובוס. על פי סקרים רבים שנעשו בארה"ב לאחרונה, אחוז המשקיעים הסבורים כי שוק המניות ימשיך לטפס גם בשנה הקרובה, גבוה אפילו מהרמה שנקבעה בשיא האופוריה בסוף 2007, רגע לפני פרוץ המשבר שהגיע מייד אחר כך. לשם השוואה, בשיא המשבר בסוף 2008, היה שיעורם של האופטימיים בשפל של כ- 20%.
הקונצנזוס הזה לא משותף רק למשקיעים הפרטיים. מי שקורא את העיתונות הכלכלית בארץ ובעולם ומקשיב לתחזיות של בתי ההשקעות השונים, בוודאי שם לב לתמונה זהה – כולם, ללא יוצא מהכלל, אופטימיים למדי לגבי שוק המניות ב- 2011. גם בקרב הכלכלנים תתקשו למצוא כאלו שאינם חוזים התרחבות כלכלית בשנה הקרובה.
המשקיעים לא רק חושבים ששוק המניות ימשיך לטפס, הם גם פועלים בהתאם. על פי הנתונים של בנק ישראל, שיעור המניות בתיק הנכסים של הציבור בישראל כבר חצה את רף 25%, הגבוה ביותר מאז 2007. גם תיקי ההשקעות של מרבית הגופים המוסדיים בארץ ובעולם נמצאים בפוזיציות מנייתיות מלאות. אם תסתכלו על יתרות השורט בבורסת ניו-יורק למשל (היקף המשקיעים הסבורים כי מחירי המניות הנסחרות בארה"ב ירדו בעתיד) תראו תמונה דומה - הן נמצאות ברמה הנמוכה ביותר, שנצפתה לאחרונה רק בסוף 2007, לפני פרוץ המשבר.
למרות שיש כמה יוצאים מהכלל, למשל המשקיעים האמריקנים הפרטיים, שלא שבו לשוק המניות ועדיין מתכנסים בעיקר באג"ח ממשלתיות, הקונצנזוס הרחב הזה מטריד במקצת ברמת המוחלטות שלו. ההיסטוריה מלמדת כי כשכולם משוכנעים שלשוק יש רק כיוון אחד, לעיתים קורה דווקא ההיפך. מצד שני, הנתונים המקרו-כלכליים מלמדים על מגמת התאוששות בעולם, והתשואות הנמוכות למדי של אגרות החוב בהחלט מחזקות את ההיגיון בהשקעה באפיק המנייתי. אז, האם יש מקום לדאגה, או שאולי הפעם הסיפור באמת שונה? קשה לחזות את הנולד, אבל להערכתנו התשובה נמצאת איפשהו באמצע.

שוק המניות הישראלי, בדומה למרבית השווקים בעולם, חווה שנה נהדרת ב- 2010, כאשר מרבית המדדים המרכזיים הניבו תשואות דו-ספרתיות. בניגוד למדינות רבות בעולם, הכורעות תחת נטל חוב ממשלתי כבד, ישראל נמצאת במצב כלכלי משופר למדי - היא מציגה צמיחה יפה, יציבות פיננסית ורמת אבטלה נמוכה יחסית. לאור זאת, קל להצדיק את ההתנהגות החיובית של מחירי המניות הישראליות בשנה החולפת.
מצד שני, אם אתם מחפשים סיבות טובות שיקלקלו את החגיגה בשוק המניות בעתיד, תמצאו כאלו בשפע. למשל, הנתונים הכלכליים העדכניים של הרבעון האחרון כבר מלמדים על תחילתה של האטה בצמיחה בישראל. החברות במשק מציגות אמנם רווחיות יפה, אך לא צומחות בקצב משביע רצון, אם בכלל. גם מעבר לים התמונה לא כל כך ורודה. ארה"ב למעשה עדיין לא התאוששה לגמרי מהמשבר, מחירי הנדל"ן שם ממשיכים לרדת, המורכבות באירופה נמשכת, וגם בסין אנחנו שומעים על אפשרות להאטה בצמיחה בעקבות האינפלציה ההולכת ומתגברת שם. האופטימיים, מסתכלים על תשואות האג"ח הנמוכות ומפרשים אותן כתחתית. אולם, התמתנות נוספת בכלכלה בהחלט תצדיק תשואות כה נמוכות, וכמובן שתשפיע לשלילה על שווקי המניות.
מבחינה תמחורית, מרבית המניות אינן זולות. בהיעדר צמיחה משמעותית, לא היינו צריכים לראות עליות במחירי המניות. אולם, המצב הכלכלי המורכב בארץ ובעיקר מעבר לים צפוי למנוע מהנגיד להעלות את הריבית בצורה משמעותית בעתיד הקרוב. כתוצאה מכך, חלופות ההשקעה האג"חיות אינן אטרקטיביות מספיק, ושוק המניות ממשיך להיות המקום המרכזי בו ניתן לקבל תשואות גבוהות יותר.
לסיכום, למרות התמונה הכלכלית המורכבת בעולם, אנחנו מעריכים שהמשק האמריקני ימשיך להתאושש, המצב באירופה לא יתדרדר מעבר לרמת הבעיות הנוכחית, ושסין תמשיך לצמוח. לאור זאת, המסקנה שלנו היא ששוק המניות ימשיך להיות אטרקטיבי להשקעה גם בשנה הקרובה, אך אל תצפו לשיעורי עליה גבוהים כמו שראינו ב- 2010. יחד עם זאת, מי שזוכר את הירידות של שוק המניות באפריל 2010 בעקבות התחדשות החששות מהתדרדרות באירופה, יודע כי התמונה הכלכלית בעולם יכולה גם להיות עגומה יותר מהתרחיש הריאלי שציינו הרגע. לכן, נדרשת זהירות רבה בבחירת המניות לתיק שלכם.
ההמלצה שלנו היא בעיקר על חברות בעלות פעילות יציבה ומסורתית, שלא בהכרח מנסות להמציא את הגלגל אלא מתרכזות בניסיון לשמור על צמיחה סבירה ורמת רווחיות גבוהה, וכאלו שצפויות להמשיך לחלק דיבידנדים. מעבר לים, אנחנו מעדיפים חברות יציבות הפועלות במגוון רחב של מדינות ברחבי העולם, ובכך מקטינות את התלות שלהן בארה"ב או באירופה.