סקירה שבועית. מאור לוסקי.

ישראל
הכלכלה הישראלית נתנה בחודש האחרון איתותים על התחזקות הצמיחה ברבעון הרביעי, על בסיס סעיפי התמ"ג שאנו מעדיפים לראות את הצמיחה בתמ"ג מתוכם.
• השכר הממוצע לשכיר עמד בחודש אוקטובר על 8189 ₪, ובניכוי עונתיות עמד השכר 8515 ₪. מספר משרות השכיר עמד על 2.908 מיליון, ובניכוי עונתיות על 2.937 מיליון. בסך הכול השכר הריאלי עלה עפ"י נתוני המגמה בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר בקצב שנתי של 1%.
• בחודש דצמבר עמד היקף היבוא על 4.6 מיליארד דולר, והיקף הייצוא עמד על 5.6 מיליארד, ותרמו 1 מיליארד דולר לגירעון של שנת 2010 אשר הסתכם ב-7.7 מיליארד, לעומת 4.9 מיליארד אשתקד.
עפ"י נתוני המגמה חלה עלייה ביצוא בקצב שנתי של 6.6% ברבעון האחרון, לעומת ירידה בת 7.8% ברבעון הקודם. העלייה כללה, עלייה בייצוא התעשייתי ברמת הטכנולוגיה עילית, ועלייה חדה בייצוא התעשייתי ברמת הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, אשר קוזזו ע"י ירידה ביצוא התעשייתי ברמת הטכנולוגיה העילית, וברמת הטכנולוגיה המסורתית. כללה עלייה ביבוא חומרי גלם, מוצרי צריכה, ומוצרי השקעה, תוך עדכון נתוני החודש הקודם. היבוא עלה עפ"י נתוני המגמה בקצב שנתי של 20.2% ברבעון האחרון, למול עלייה בקצב של 11.2% ברבעון הקודם. התחזקות העלייה ביבוא הקיפה את כל הסעיפים – חומרי גלם, מוצרי צריכה, ומוצרי השקעה.
תחזית האינפלציה
המשך העלייה בשכר הממוצע במשק, ושיעור האבטלה הנמוך יחסית למרות העלייה בכוח העבודה, תומכים בהמשך לחצים אינפלציוניים במהלך השנה, כמו גם התייקרות הסחורות שעדיין לא מומשה לתוך כל המוצרים הסופיים.
האינפלציה החזויה לשנת 2011 עומדת על 2.8%:

(מצ"ב קובץ)

ארה"ב
• מגזר הייצור – הזינוק החד במדדי הייצור ממשיך את סימני העוצמה שמפגין מגזר הייצור, הפעם גם במדים המובילים, מה שמסמן את המשך העוצמה.
• שוק העבודה – שוק העבודה אמנם נמצא בתהליך של שיפור, אולם קצב השיפור עדיין אינו מהיר מספיק. המשק הפרטי אינו מייצר עדיין מספיק משרות, והירידה בשיעור האבטלה נובעת מקיטון בכוח העבודה, ולא מהסיבות הטובות.
• הצריכה הפרטית – למרות נתוני הצריכה הטובים, ישנה היחלשות, גם אם מועטה ברמת הסנטימנט, ובעיקר על בסיס רכיב שוק העבודה. העלייה ברמות האשראי הצרכני אינה מעלה את יחס החוב להכנסה ומאפשרת בינתיים את המשך התחזקות הצריכה.
• הגירעון המסחרי בנובמבר עמד על רמה של 38.3 מיליארד דולר, למול גירעון של 38.4 מיליארד בחודש אוקטובר, וצפי לגירעון של 41 מיליארד. צמצום הגירעון נבע מעלייה בהיקף הייצוא, אשר קוזז חלקית ע"י עלייה בהיקף היבוא. הצמצום הזעום לכאורה בגירעון בא למרות עלייה במחירי הנפט, אשר באו לידי ביטוי בעלייה בגירעון סחורות הנפט.
• מדד ה-ISM למגזר השירותים עלה בחודש דצמבר לרמה של 57.1, למול רמה של 55 בחודש הקודם, ומעל לצפי. רכיבי המדד מציגים שיפור בעיקר בהזמנות חדשות, אשר זינקו לרמה נדירה של 63.
אירופה
משבר החובות ממאן לעזוב את היבשת, אשר נהנית בינתיים מעזרה מכיוון מזרח. סין הודיעה כי תרכוש חוב אירופאי בכלל, ושל מדינות כגון ספרד בפרט. לא הרבה זמן אחרי, הודיעה יפן כי תרכוש יותר מ-20% מהחוב אשר יונפק ע"י קרן הסיוע האירופאית. יש לשער כי הודעות התמיכה האסייתיות עזרו להוריד את רמת החששות, ולהעלות את רמת הביקושים לחוב אירופאי כפי שניתן היה לזהות בהנפקות האג"ח של פורטוגל וספרד בסוף השבוע.
• התמ"ג ברבעון השלישי צמח בשיעור שנתי של 1.2% בלבד, למול ההערכה הראשונית לצמיחה בקצב של 1.6%.
• שיעור האבטלה בגוש האירו עמד בחודש נובמבר על 10.1%.
• שיעור האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים בחודש דצמבר בגוש האירו עלה ל-2.2%, מרמה של 1.9% בחודש הקודם. שיעור השינוי החודשי עמד על עלייה של 0.6%.

אסיה
סין העלתה את יחס הרזרבה של הבנקים ב-50 נקודות בסיס נוספות, לרמה ממוצעת של 18.5%, בניסיון לשלוט על כמות הכסף. ריבית הריפו השבועית הבין-בנקאית אמנם ירדה מהשיא של סוף 2010, אך היא עדיין גבוהה מהריבית הממוצעת במחצית השנייה של 2010,מה שמלמד כי כלי זה אכן יעיל. אנו מעריכים כי סין תעדיף להמשיך ולהשתמש בעיקר בכלי זה, ופחות בריבית הבסיס על מנת לשלוט על כמויות הכסף בשווקים.
אם באינפלציה עסקינן, הרי שהחשש מהתחזקות האינפלציה בהודו עלתה מדרגה עם התייקרויות חדות במחירי המזון, אשר עלולות לדחוף את האינפלציה השנתית אל מעבר לרמה של 7.48% שנקבעה בחודש האחרון. עלייה בשיעור כזה עלולה לדחוף את הודו להעלות את רמת הריבית פעם נוספת.
הזוית הפיסקאלית
הגירעון הכולל בשנת 2010 הסתכם בסך של 30.2 מיליארד ₪ שהם 3.73% מהתמ"ג, תחת הנחה של תמ"ג בסך 810.6 מיליארד ₪. בתקציב המקורי חושב גירעון של 5.5%. הרכיבים אשר הביאו לתוצאה היו – הכנסות גבוהות יותר על רקע ביצועי המשק, הוצאות ריבית נמוכות מהצפוי, וצמיחה גבוהה מהצפוי בתמ"ג.
הזוית המוניטארית
להערכתנו בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בישיבתו הקרובה לקביעת ריבית חודש פברואר, כאשר הגורמים התומכים להעלאת הריבית:
• המשך צמיחת התוצר במשק בקצב של כ-4.5% על האומדנים הראשונים של הלמ"ס אינה מתיישבת עם ריבית ריאלית שלילית.
• המשך עליית השכר הממוצע במשק, ושיפור מה בייצוא.
• עליית מדד דצמבר בשיעור של 0.4%, מעל לקונצנזוס התחזיות.
• בנק ישראל העלה את הצפי של רמת הריבית ברבעון האחרון של 2011 לכ-3.3%. מספר ה"מתחבר" להעלאת ריבית כבר בישיבה הקרובה.
המלצות ליועצים
שקלי-צמוד- בשלוש הסקירות הקודמות המלצנו להסיט את משקל היתר לכיוון האפיק השקלי, למעט החלק הארוך בתיק. לאחר פרסום מדד נובמבר, עליית האינפלציה הגלומה על רקע ההתייקרויות הצפויות במשק, ומדדים אמנם נמוכים, אך גבוהים מהממוצע לעונה, אנו אדישים בין האפיקים. בחלק הארוך של האפיק אנו עדיין מעדיפים את האפיק הצמוד.
מח"מ- בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר מהמגולם בעקומי התשואה. מנגד, אנו מעריכים כי התשואות על האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים אינן צפויות לעבור את רמת ה-3.4-3.5% בעת הקרובה, נהפוך הוא., על כן, אנו מעריכים כי השהייה הנבונה ביותר תהיה בחלק הבינוני הסינטטי (בנוי מאג"ח קצרות וארוכות).
אג"ח קונצרניות – רמת המרווחים באג"ח הקונצרניות מעלה את רמת הסיכון באג"ח רבות ובמיוחד בקבוצות הדירוג של A+ ומעלה. למרות שאנו מעריכים כי הסיכון לפשיטות רגל, ו/או הסדרים פחת משמעותית, הרי שהסיכון לתנודתיות וירידות מחירים עולה ככל שהמרווחים יורדים וחושפים את המשקיעים לתגובה לסנטימנט שלילי בשוק, ו/או לסיכוני ריבית.
אין שינוי בהמלצתנו לגבי אג"ח קונצרניות, אנו ממליצים לבנות תיק סינתטי המורכב מאג"ח ממשלתיות מחד, ובצד השני של ה"משקולת" אג"ח קונצרניות מסוכנות יותר בצד סיכון המנפיק, על מנת לקבל את האיזון המבוקש.
כמו כן, אנו ממליצים לרכוש ו/או להחליף אג"ח בשוק הראשוני על פני השוק המשני, שכן, שוק זה משוכלל משמעותית פחות וניתן להשיא תשואה עודפת דרך החלפות אג"ח.