על חצוצרות ותרועות-שבת בהעלותך

בס"ד
כמידי שבוע , נקדיש את הפינה לפרשת השבוע- שבת בהעלותך.

וכך נאמר: "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה', אלוהיכם ונושעתם מאויבכם" [במדבר ט, י]
פסוק הבא:
"וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלוהיכם אני ה, אלוהיכם" [במדבר י, י]

ולכאורה תמוה. מדוע דווקא מצווה התורה על תקיעת חצוצרות הן לשמחה והן למועדים? מה מיוחד בהן? ומי בכלל רשאי לתקוע בהן?

מבאר ספר החינוך [מצווה שפ"ד]:"מצות תקיעת חצוצרות במקש ובמלחמה"

"לתקוע בחצוצרות במקדש בכל יום בהקריב כל קרבן וכמו כן, בשעת הצרות שנאמר [מדבר י ט] "וכי תבואו מלחמה..". וכתיב אחריו גם כן, וביום שמחתכם ובמועדיכם.."
ואע"פ שהזהיר הכתוב ביום שמחה ובמועד ובראש חודש לאו דוקא, דבכל יום היו תוקעים במקדש בחצוצרות על הקרבן.

הכל חיבין בתקיעת שופר, כהנים לוים וישראלים. וכן [מסכת ערכין יג א] אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה.

מדוע?
"לפי שבשעת הקרבן היו צריכים לכון דעתם יפה בענינו, כמו שידוע, שהוא נפסל במחשבות ידועות, וגם כן, צריך הקרבן כוונה שלמה לפני אדון הכל שציונו עליו, וגם כן, בעת הצרה צריך האדם כיוון גדול בהתחננו לפני בוראו שירחם עליו, ויצילהו מצרתו, ולכן נצטוו בתקיעת החצוצרות בעתים אלה, לפי שהאדם מהיותו בעל חומר צריך התעוררות גדולה אל הדברים, כי הטבע מבלי מעיר, יעמוד כישן, ואין דבר יעוררהו כמו קולות הניגון.
ידוע הדבר, וכל שכן קול החצוצרות, שהוא הקול הגדול שבכל כלי הניגון.
ועוד יש תועלת נמצא, בקול החצוצרות, לפי הדומה, מלבד התעוררות אל הכוונה, כי בכוח הקולות יסיר האדם מליבו מחשבת שאר עסקי העולם ולא יתן לב באותה שעה כי אם בדבר הקרבן.."

נמצאנו למדים, כי לחשיבות הניגון יש משמעות גדולה בעבודת ה' וביכולתה לרומם האדם למדרגה נעלה יותר.

עניין נוסף שמוזכר, הוא "בני ישראל"- חמש פעמים.
כותב רש"י: "חמש פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה, להודיע חיבתן שנכפלו אימרותיהן, במקרא אחד כמנין, חמשה חומשי תורה." [ח יט]
מדוע דווקא מוזכר טעם זה כאן?

כאשר נבחרו הלוים לעבודה היו עשויים בני ישראל לבוא לידי חולשת דעת, שאין הם ראויים לעבודה. לפיכך מזכיר הכתוב את חיבתם כאן לפני המקום. בדומה לחמשת חומשי תורה, אשר אם כי כל אחד מהם הוא ספר בפני עצמו ובכל זאת מהווים חמשתם יחד תורה אחת. כך גם בני ישראל, אף כי מחולקים הם לכהנים, לווים וישראלים, בכל זאת מהווים הם ביחד, עם סגולה אחד..[בעל חידושי הרי"ם]

יה"ר שנזכה להתעלות
שבת שלום,
אודי כהן
חבר ,תנועת תורה אחרי צבא" ובית המדרש בחולון.