תוכנית אובמה. פסגות.

ההתפתחויות אתמול בארה"ב לא היו מביישות אף תסריט הוליוודי. אובמה בתפקיד מגן ההמונים במלחמתו מול הרפובליקאים הרוצים רק בטובתם של עשירי ארה"ב. אובמה נשא נאום חוצה להבות, כינה את הרפובליקאים "חוטפי בני ערובה" ואת ג'ון בונר (דובר בית הנבחרים) "משליך פצצות". אם רק הנבחרים שלנו היו כל כך מתוחכמים בקריאות הגנאי שלהם הייתי יושב לראות את ערוץ הכנסת כל היום. לבסוף הציע אובמה תוכנית תמרוץ פיסקאלית חדשה בה הוא מסכים לדרישות הרפובליקנים בנוגע למס על העשירים בתמורה להטבות נוספות שיקלו על מעמד הביניים.

תזכורת: תוכנית הטבות המס של בוש הייתה אמורה להסתיים בסוף החודש ועל מנת לא לפגוע בצמיחה השבירה כל כך המשק רצו גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים להאריכה. הויכוח בין שני המחנות היה לגבי הטבות המס לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד (3% מהאוכלוסייה). אובמה לא רצה להמשיך להקל על אלו שלא ממש צריכים את ההטבות בעוד הרפובליקנים המשיכו לעשות מה שרפובליקנים עושים כלומר להגן על הבוחרים שלהם, עשירי אמריקה. בהצעתו אתמול הסכים אובמה להתפשר עם הרפובליקנים תמורת תוכנית הטבות חדשה שתקל בעיקר על מעמד הביניים. השינויים העקריים שהכניס אובמה:

• הפחתת שיעור המס המשולם לביטוח לאומי מ-6.2% ל-4.2%.
• הארכת ההטבות למובטלים שעמדו להסתיים השנה.
• אפשרות לפחת מואץ ב-2011.

חשוב לציין כי הצעת אובמה היא עדיין רק בגדר הצעה וסביר כי תעבור שינויים מסויימים לפני שתאושר. עם זאת בהנחה שהשינויים לא יהיו מהותיים, היקף התוכנית מסתכם בכ-750 מיליארד דולר שיתפרסו על פני השנתיים הבאות.
השפעות התוכנית על הכלכלה:

• הפחתת המס אמורה להגדיל את ההכנסה הפנויה ביותר מאחוז בשנה הבאה. גם אם חלק נכבד מהגידול ילך לחסכון (מתוך הבנה שהקלות המיסים זמניות) קצב הגידול של הצריכה הפרטית ב-2011 צפוי להתקרב ל-3%.
• בעקבות התוכנית אנו מעלים את תחזית הצמיחה ל-2011 מ-2-2.5% ל-2.5-3%. מצד שני, הטבות אלו אמורות להגמר ב-2012 כך שהצמיחה אז תהיה נמוכה יותר (קרוב ל-2%).

ברננקי ביקש ברננקי קיבל
שבוע שעבר התראיין ברננקי ב-"60 דקות" . 55 דקות מהתוכנית היו מיותרות אבל ב-5 דקות האחרות אמר ברננקי כמה דברים חשובים. המשפט החשוב ביותר היה "המשק האמריקאי קרוב לנקודה בה הצמיחה אינה בת-קיימא ללא תוכניות תמרוץ חדשות". באנגלית כמובן זה נשמע טוב יותר (The economy is close to the point where it's not self-sustaining). זוהי אחת מהתחזיות הפסימיות ביותר שיצאו מהפד בחודשים האחרונים וסותרת לגמרי את תחזיות הצמיחה האופטימיות יחסית שפרסם הפד בתחילת נובמבר. ניתן בהחלט לפרש את המשפט הזה כהתרסה לממשל להעביר תוכנית פיסקאלית כמה שיותר מהר כיוון שההרחבה הכמותית של הפד לא יכולה להשפיע בצורה מהותית על הכלכלה הריאלית. אובמה הבין את הסאב-טקסט של ברננקי וביצע. אצלנו פישר מלא קנאה בתלמידו ברננקי, כמה רמזים צריך בנק ישראל לזרוק לממשלה לפני שתתערב בצורה רצינית בשוק הנדל"ן?
עוד דברים שאמר ברננקי (חשובים פחות):
• אין חשש מתרחיש W כייון שסקטורים רבים התכווצו כל כך שאין כבר מאיפה להתכווץ עוד. במילים אחרות הסבירות לשורש גדלה ע"ח ה-W. דיברנו על כך כבר לפני מספר חודשים. חוץ משוק הנדל"ן קשה לראות כיצד המשק האמריקאי מתכווץ (במובן של צמיחה שלילית) שוב לשני רבעונים רצופים.
• במידת הצורך ואם ה-QE2 תתברר כהצלחה לא מן הנמנע שנראה גם QE3. גם על זה דיברנו ואפילו לא מזמן. הפד נחוש להלחם באינפלציה הנמוכה ויעשה ככל הנדרש על מנת להמנע מתרחיש יפני.
• לא צפוי שיפור משמעותי בשוק העבודה ב-2011. שיעור האבטלה יחזור לרמות נורמליות (5-6%) רק בעוד 4-5 שנים. האמת שגם בצמיחה של 3% זה משך הזמן שיקח לאבטלה לרדת לרמות האלו.


תגובת השווקים
נתחיל משוק האג"ח. הסיבה העיקרית להרחבה כמותית היא להוריד את התשואות על האג"ח הארוכות ובכך להקל על שוק האשראי האמריקאי. ב-2009 (QE1) ירדו התשואות על ה-10 שנים בארה"ב ב-50 נ"ב!! ביום ההכרזה על התוכנית. יום אח"כ הן חזרו לעלות והגיעו ל-3.8%, 80 נ"ב גבוה יותר מאיפה שהיו לפני ההכרזה. ההערכות לגבי ה-QE2 שהחלו באוגוסט השנה הצליחו להוריד את התשואות עד ליום הכרזת התוכנית שוב ב-50 נ"ב (בשני המקרים מ-3% ל-2.5%). מאז ההכרזה התשואות טיפסו חזרה ב-70 נ"ב. מעבר להשפעות של תוכנית אובמה (מעלה תחזיות צמיחה, גרעון ואינפלציה) לא עזרו הנפקה לא ממש מוצלחת של אג"ח ל-3 שנים ופרסום רויטרס לפיו סוכנות הדירוג מודיס מודאגת מהשפעת תוכניות התמרוץ האמריקאיות על דירוג ה-AAA המושלם של ארה"ב (זה לא ממש מה שמודיס אמרו אבל הפרסום עשה את שלו).
אנחנו דוקא מעריכים שתגובת השווקים היא זמנית ולא מלמדת על מגמה גם מכיוון שהיא מושפעת יותר מרצף האינדיקאטורים החיוביים שפורסמו בשבועות האחרונים, רצף שלהערכתנו לא יימשך אבל בעיקר כיוון שהפד לא ישב בצד בשקט ויניח לתשואות להמשיך לעלות. אמרו לפנינו ויגידו גם אחרינו, Don’t fight the Fed.
מדדי המניות לעומת זאת עלו בעקבות התוכנית בחדות והגיעו לשיא של השנתיים האחרונות בפתיחת המסחר. חלק מהתוכנית (הארכת ההטבות של בוש) היתה צפויה כך שלמעשה כבר היתה מגולמת במחירים אך התוספת של ההטבות האחרות הגבירו את האופטימיות בקרב המשקיעים וגרמו לעליות המחירים. עם זאת בסיום יום המסחר קוזזו העליות במלואן כאשר ה-S&P והנאסד"ק מסיימים את היום ללא שינוי.


אורי גרינפלד, כלכלן בכיר בפסגות בית השקעות