האם צועדים קדימה או דורכים במקום? מגדל שוקי הון.

האם הכלכלה האמריקאית הולכת שני צעדים קדימה ואחד אחורה? לכאורה, האינדיקטורים משדרים אופטימיות; נתוני האבטלה עם זאת,
במיוחד הדו"ח הפושר מאוד של נובמבר, מעלים ספקות מטרידים לגבי קצב ההתאוששות ומועד היציאה משלב ההתאוששות לשלב הצמיחה. אז ניתן לומר שהכיוון הנכון, ההגעה ליעד עוד רחוקה. כך סבור גאווין דיוויס, לשעבר בכיר באוצר הבריטי וכיום בעל טור באלפאוויל, הבלוג הפיננסי של הפייננשל טיימס.





אמנם החשש ממיתון חדש הסתלק, אך נתוני האבטלה עדיין ממשיכים להכביד על קצב הצמיחה. נתוני התעסוקה קשורים קשר הדוק לכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי. על כן פרסום דו"ח נתוני האבטלה מעורר עניין – ולעיתים אף דאגה – מדי חודש.




הדו"ח שפורסם בסוף השבוע שעבר היה רחוק מלהשביע רצון. לפני הפרסום ההערכות היו שההתאוששות בייצור וכן ההתאוששות במגזר השירותים יביאו גם לשיפור במצב התעסוקה, שכן ההנחה הייתה שהמעסיקים פותחים מחדש את שעריהם לכוח אדם חדש.




אבל הדו"ח צינן את ההתלהבות. 50,000 משרות בלבד התווספו למגזר הפרטי, צניחה מ-160,000 בחודש אוקטובר. אחוז הבלתי מועסקים כבר מגרד את ה-10% – נתון מדאיג ביותר, מציין דיוויס.




אז לאיזה כיוון הולכת כלכלת ארה"ב? האם היא מדשדשת במקום? לדברי הסטטיסטיקאים, סיכוי סביר שהנתונים הטובים במיוחד של אוקטובר ובהתאם, הנתונים הלא מזהירים של נובמבר הם מה שקרוי בעגה "חריג חשוד טעות".




לדברי דיוויס, שוק התעסוקה יציב הן לחיוב והן לשלילה. נתון הבלתי מועסקים צפוי להתייצב על 9.5%. אין עלייה משמעותית, אך גם אין מקום לשמחה רבה מדיי. דיוויס מצטט את דבריו הפסימיים יחסית של הנגיד ברננקי, שהודה בראיון לתכנית 60 דקות שקצב הצמיחה רחוק מלהשביע רצון.




עם זאת, המשקיעים מעדיפים להסתכל על החצי הורוד יותר של הכוס ודיוויס נוטה להסכים איתם – הצפי שבשנת 2011 / 2012 קצב הצמיחה יגבר ויצא משלב ההתאוששות. לדעת דיוויס, הם כנראה צודקים.