ריבית בנק ישראל הותרה ב-2%, הפרוזדור הורחב. פסגות.

כצפוי, ריבית בנק ישראל הותרה ב-2%

ההודעה כולה היא סמל השיממון. חלקים גדולים ממנה חוזרים על זו של חודש שעבר, לרבות התחזיות. מיד נגיע אליהן, אבל נתחיל עם ההחלטה היחידה שטיפה חורגת מהרגיל:
הפרוזדור סביב ריבית בנק ישראל בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים המסחריים הועלתה לפלוס מינוס 0.5% לאחר שבשיאו של המשבר צומצמה ל-0.25.

נסביר:
בסוף 2008 שרר מחנק אשראי כבד בעולם כולו – עד כדי סירוב של הבנקים להלוות זה לזה. בישראל לא היתה כזאת בעיה, אבל כן היה קפאון מוחלט בהנפקות וגם הבנקים לא ששו לתת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. במסגרת מהלכים להגברת הנזילות בכל העולם, צמצמו בנקים מרכזיים את פרזודור הריבית סביב ריבית הבנק המרכזי. בישראל נעשה צעד זה בשתי פעמיות: בסוף דצמבר 2008 צומצם הפער מפלוס-מינוס 1% סביב ריבית המכרז לפלוס-מינוס 0.5%. בפברואר 2009 הוא צומצם שוב לפלוס-מינוס 0.25%. עכשיו הגיע הזמן להגדילו שוב.

עוד צעד אחורה:
הבנקים מקבלים הלוואות מבנק ישראל בריבית בנק ישראל בערך (בד"כ, די קרוב). בסוף חודש הנזילות הם מפקידים את עודפי הנזילות שלהם בבנק ישראל בשביל לקבל עליהם טיפה ריבית שנקבעת במכרז נפרד (במהלך החודש הם מלווים אחד לשני, רק בסופו כדאי להם להפקיד בבנק המרכזי).
צמצום הפער בעת המשבר הוריד את כדאיות ההפקדה של הבנקים לבנק ישראל והעלה את כדאיות ההלוואות אחד לשני.
אבל הנקודה היא שהבעיה העולמית של חוסר נכונות הבנקים להלוות אחד לשני מעולם לא היתה בישראל, כך שבעצם הם טיפלו בבעיה שלא היתה קיימת. בנק ישראל נתן בזמנו הסבר אחר לצמצום הפער: כאשר ריבית בנק ישראל היתה גבוהה יותר (נניח 4%) היה הגיון לפרוזדור של פלוס מינוס 1% סביבה. כאשר הריבית היתה 0.5% (או 2%, היום) יש הגיון בפרוזדור צר יותר.

אם נסכם את הנקודה המאוד טכנית ולא מאוד חשובה הזו - בנק ישראל, כמו כמעט כל בנק מרכזי בעולם, ביצע בעת המשבר שורה של צעדים חריגים:
• הרחבת מכרזי הנזילות לבנקים, לרבות מכרזים לתקופות זמן ארוכות יותר
• רכישת אג"ח מדינה
• רכישת מט"ח
• מכרזי ריפו לבנקים ולמוסדיים לתקופות יותר ארוכות
• ריביות בשפל של כל הזמניום
• צמצום הנפקות המקמ (כדי לצמצם את הספיגה)
• צמצום הפרזודור סביב ריבית בנק ישראל בחלונות האשראי והפיקדונות לבנקים המסחריים

הקיפול של הצעד האחרון ברשימה (קיפול ראשון – סביר שהפרוזדור יורחב עוד בהמשך), בא לאחר שהוחל כבר בקיפול שני הצעדים שלפניו. שאר הצעדים יחכו עוד קצת. ספציפית, אנחנו מתקשים בנקודת זמן זו לראות את בנק ישראל מוכר את האג"ח מדינה שרכש. אנחנו מאמינים שיחכה איתם לפדיון. גם מכירה של המט"ח שהוא מחזיק נראית לנו צעד שספק אם יקרה בימי כהונתו של פישר.

שאר ההודעה:
• ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים - 2.9%. כמו בחודש שעבר. מהשוק נגזרת ציפיה ל-3%.
• ממוצע תחזיות לריבית בנק ישראל בעוד 12 חודשים – 3%.
• תחזיות בנק ישראל - בדיוק כמו בחודש שעבר, הבנק צופה אינפלציה של 2.5% וריבית של 2.9% בסוף השנה. בדיוק כמו בחודש שעבר, הבנק חושב שהסיכונים לתחזית הצמיחה והאינפלציה, הם מכיוון ההתפתחויות בחו"ל. לא הבנו את זה גם בחודש שעבר. אין לנו בעיה עם ההערכה שהצמיחה בישראל תיקבע ע"י הצמיחה בעולם. לעומת זאת, אנחנו לא מבינים מדוע הפעילות בחו"ל היא הגורם העיקרי בהשפעתו על המחירים בישראל. נכון שמחירי המזון יכולים לעלות עקב זינוק במחירי הסחורות בעולם, אבל אי אפשר להשוות את זה לפוטנציאל הנזק של עליה מהירה בשכ"ד ובמחירי פירות וירקות – התפתחויות מקומיות לחלוטין.

תיאור האינדיקטורים האחרונים בישראל ובעולם דומה מאוד לזה שניתן בחודש שעבר. בסה"כ, חוץ מהבלגן באירופה, לא היו התפתחויות דרמטיות.

גם הסיבות לאי העלאת הריבית על פי הודעת בנק ישראל זהות לאלו של החודשים שעברו (לרבות חודשים בהם הריבית כן הועלתה):
• האינפלציה ב-12 החודשים שחלפו בתוך היעד. התחזית היא שהיא תצא מהיעד במחצית הראשונה של 2011, אבל תחזור לשם במחצית השניה. הציפיות האינפלציוניות מהשוק מעט גבוהות מ-3%.
• הצמיחה בסדר גמור, אבל בחודשים האחרונים נרשמה ירידה ביצוא, במקביל למה שקורה בעולם. יש אי ודאות בתחום הזה.
• בארה"ב לא זו בלבד שלא מעלים את הריבית, אלא להיפך. המדינות שצומחות יותר מהר, וישראל ביניהן, צריכות לאזן בין הצורך להעלות את הריבית לבין לחצי הייסוף שזה מייצר.
• מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר. בנק ישראל ימשיך לעקוב.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות