אירלנד, סין, GM, אינדיקטורים. פסגות.

על הפרק
• אינדיקטורים בארה"ב מעורבים כרגיל - בחלקם סימני התאוששות מעודדים.
• אירלנד תבקש סיוע – אנחת רווחה בשווקים. לא ברור למה.
• סין העלתה יחס רזרבה של הבנקים בפעם השניה בתוך שבועיים – השווקים נלחצים. לא ברור למה.
• שבועיים לאחר ההודעה על תוכנית הפד, המניות באותו מקום והתשואות גבוהות יותר – לגמרי ברור למה.
• הנפקת GM נחשבת להצלחה גדולה – התגובה העולצת מזכירה לנו את התגובה לבקשת הסיוע של האירים. גם כאן, לא ברור הבסיס לשמחה.

אינדיקטורים
"מעורבים" הוא המצב הרווח. "חזקים מאוד" או "חלשים מאוד" הם מצבים נדירים יותר. אבל לאחר כמה חודשים של אינדיקטורים שהיו "חלשים מאוד", עליה ל"מעורבים" היא בהחלט חדשות טובות. עד כדי כך מתרגשים הפעילים מהשדרוג הזה, שכבר החלו להישמע קריאות לפד לעצור את תוכנית רכישות האג"ח שלו, שהושקה בסה"כ לפני שבועיים וחצי. אין סיכוי שזה יקרה כל כך מהר. להיפך. בסוף השבוע, בעלי היה אפשר לאתר צליל של לחץ בקולו של ברננקי.

ברננקי מאוד הוטרד ממדד המחירים לצרכן. מדד הליבה (אינפלציה בניכוי מחירי מזון ואנרגיה) עלה בשנה החולפת ב-0.6% בלבד. מדובר בעליה הנמוכה ביותר מאז הוחל במדידה. ברננקי יכול להתמודד עם האטה משמעותית בכלכלה; מה שמפחיד אותו באמת זו סכנת הדפלציה.
לעומת זאת, הוא התנחם מעט בנתון של סקר הפעילות העסקית האזורי שעורך מידי חודש הפד של פילדלפיה, שהיה חזק מהצפי.

מפתיע, אבל הנתונים מענף הנדל"ן למגורים בארה"ב: התחלות בניה, בקשות למשכנתאות וחוזים למכירת דירות, הפתיעו לרעה. מזה רבעונים ארוכים – מאז שהחלה ההתאוששות בנדל"ן למגורים בארה"ב – אנחנו בדעה שמדובר בהתאוששות שאינה אמיתית ונעזרת בהנשמה מלאכותית של תוכניות הממשל. תחום הנדל"ן, נמצא להערכתנו בדרך לירידה חוזרת.

הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה נמצא במגמה קלה של ירידה בשבועות האחרונים, לאחר יציבות של למעלה משנה ברמה של כ-450 אלף בקשות. כלל האנשים המקבלים דמי אבטלה ירד השבוע ל-4.3 מיליון איש, אבל נתון זה מושפע משינויי חקיקה לגבי הזכאות לדמי אבטלה, יותר מאשר כל דבר אחר.

"קנה בשמועות, מכור בחדשות" עדיין שריר וקיים
שבועיים וחצי עברו מאז הודעת הפד על המהלך, שההערכות עליו החלו להתגבש חודשיים וחצי לפני כן.
בחודשיים וחצי של ה"שמועות" ועד שלב ה"חדשות", עלו מדדי המניות בארה"ב ובישראל ב-14% וב-12%, בהתאמה. בשבועיים וחצי מאז "החדשות", הם נותרו ללא שינוי.
התשואות על אג"ח לעשר שנים ירדו מעט בארה"ב בעקבות "השמועות" (ועלו מעט בישראל), אולם מאז "החדשות" הן עלו עוד יותר בארה"ב וגם בישראל.
תמונה דומה של השפעת השמועות וקיזוז השפעה זו מאז הפכו לחדשות, ניתן לראות גם בשוויו של הדולר מול סל המטבעות.

דרך אגב, חלק מהיפוך הכיוון הזה נבע מהנקודה שציינו לעיל: השיפור באינדיקטורים גורם לחלק מהפעילים להתחיל לפקפק בכך שתוכנית הפד תימשך כל שמונת החודשים שהפד הבטיח. אם המשקיעים חושבים שהתוכנית תבוטל בעקבות נתונים טובים, המשמעות היא שחדשות טובות למשק, הופכות להיות חדשות רעות לשווקים. העובדה שנציגי הרפובליקאים בקונגרס מתחו ביקורת על תוכנית ההרחבה של הפד (בצדק, לדעתנו), רק תרמה להערכות שאולי התוכנית תבוטל (כאמור, איננו שותפים להן).

זה לא יימשך כך עוד הרבה זמן. בסופו של דבר הסיפור יחזור להיות האינדיקטורים המקרו כלכליים ודו"חות הפירמות, באופן שוטף, והחששות ממשברים או משברונים חוזרים, באופן נקודתי.

אירלנד
נראה שבכל האמור בבעיות החוב של מדינות מרחב האירו, עסוקים כולם במשחק ב"נדמה לי". "נדמה לי" שכל מה שצריך זה שאחרי שיוון ביקשה סיוע, גם אירלנד תבקש (ואחריה, כבר מחכים לפורטוגל), בשביל שהבעיה תיפתר. אומרים שהצעד הראשון לפתרון בעיה הוא להכיר בקיומה. באירופה, חושבים שזה הצעד היחיד הנדרש.

משהו פה לא ברור לנו:
מספר לא מבוטל של מדינות, שלוש קטנטנות שלא כל כך צריכות להטריד (PIG), אבל אחת שהיא בעת ובעונה אחת: גדולה מכדי ליפול וגם גדולה מכדי להציל (S, כלומר, ספרד, למי שעדיין לא התאושש מהסופ"ש), נמצאות בברוך פיסקלי, שלא ברור שהן יכולות לצאת ממנו בכוחות עצמן. קיים כמובן התרחיש האולטרה-אופטימי, שאומר שההתאוששות הכלכלית בעולם תחזיר את כל הכלכלות הללו לפסים של צמיחה, ויאפשר הפחתת החוב בהן ללא מגע יד אדם. אבל התרחיש הזה בסה"כ אומר, שהבעיה תחזור על עצמה בהאטה או המיתון המחזורי הבא.

הבעיה של מדינות מרחב האירו מאוד ברורה: איחוד מטבע ואיחוד מדיניות מוניטרית לא יכולים לעבוד בלי שיהיה גם איחוד במדיניות הפיסקלית וערבות הדדית (כמו ארה"ב), או לחילופין בהעדר ערבות הדדית מלאה – דמיון במשתנים הכלכליים של המדינות. כמו שזה עכשיו, זה פשוט לא יכול לעבוד.

אז הלחץ של האירופאים על האירים במהלך כל שבוע שעבר לבקש סיוע, כנראה נשא פרי.
עדיין לא ברור כמה יקבלו, עדיין לא ברור אם יעשו בכסף שימוש (הם לא צריכים לגייס עד קיץ 2010), עדיין לא ברור אם יקראו לזה סיוע למדינה או לבנקים, אבל זה יקרה.
ואיך שהתברר שזה יקרה, השווקים נרגעו. למה? מה ההגיון? איך סיוע זמני יפתור את הבעיה הבסיסית של מדינות עם רמת תחרותיות נמוכה (יוון ופורטוגל. לא אירלנד)? הרי גם יוון קיבלה סיוע לפני חצי שנה (וגם אז, השווקים נשמו לרווחה), ומה יצא לנו מזה? שקט חצי שנה, זה הכל. התשואות על האיגרת היוונית עדיין ברמה בה היא לא יכולה לגייס בכוחות עצמה (11.5%). תחזיות הצמיחה של יוון עדיין ברמה בה לא ברור איך תעמוד בתוכניות. העיקר, שאירלנד נכנעה ללחץ, ותבקש סיוע.
נראה כמה זמן ייקח עד שהסיפור יחזור על עצמו עם פורטוגל.

סין
הבהילה את השווקים לפני שבוע עקב ציפיות שתעלה את הריבית. במקום זה, קיבלנו באיחור של שבוע העלאת יחס הרזרבה של הבנקים שם ב-50 נקודות – העלאה שניה תוך שבועיים, וחמישית מאז ראשית השנה. מבחינה מוניטרית התוצאה דומה – עליית מחירי האשראי וקירור הביקושים. השווקים הגיבו כבר לפני שבוע בחשש מפני הצעד. קירור המשק הסיני משפיע על השווקים כמעט כמו נסיונות החימום של המשק האמריקאי – רק הפוך. מה שכן, המהלך של האמריקאים ומהלך הנגד של הסינים, מחמם את הגזרה בין שתי המדינות הללו.

GM
ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, 23 מיליארד דולר, הוכתרה בהצלחה גדולה. בעיקר שמחו שם לראות שמחיר המניה גבוה ממחיר ההנפקה גם יומיים (כן, כן) אחרי ההנפקה.
ההנפקה הפיחה רוח חיים בשוק המניות, בין השאר, בגלל ש-GM היתה לפני המשבר חברת העם, ועדיין יש למניה שלה מקום סנטימנטלי בלב ובתיק ההשקעות של גב' ג'ונס מנברסקה. הברוקרים דיווחו שקיבלו הזמנות מלקוחות ריטייל שכבר למעלה משנתיים לא שמעו מהם.

האופטימיות נבעה גם מכך שראו בהצלחת ההנפקה סימן לתפנית בשוק הרכב בפרט, ובכלכלת ארה"ב בכלל. שטויות. זה מזכיר לנו את הסיפור של אירלנד. זה שאנשים קונים מניות של חברה בהנפקה, לא אומר שלחברה יש יכולת לשרוד. משלמי המיסים תרמו 65 מיליארד דולר להצלת החברה, ועוד כמה מיליארדים בהטבות והקלות מס שניתנות רק ל-GM ולא לאף חברה אחרת. ההנפקה הצליחה בגלל שהקונים מאמינים שירוויחו על ההנפקה, או שהריבית האלטרנטיבית נמוכה מדי, או שנוצר באזזז, או שהם חושבים שאם יהיו בעיות בעתיד, הממשל שוב ישנה את החוקים לטובת החברה.

לאחר ההנפקה, אחזקת הממשל בחברה קוצצה בחצי, ל-33.3%.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות