האמנם האנדרדוג ניצח? מגדל שוקי הון.

בשלהי 2009 הערכנו ששנת 2010 תהיה שנת האנדרדוג, השנה של מניות השורה השנייה והשלישית. 2010 עומדת להסתיים – זה הזמן לבדוק את התחזית שלנו. וכן, גם כאן נדבר על מניות הנפו והגז: כיצד התנהג הסקטור הזה ב-2010?


בסוף 2009 פירסמנו כאן בבלוג טור, שהתייחס לתחזיתנו לגבי התנהגות שוק המניות בשנת 2010. הערכנו ששנת 2010 תהיה שנה שבה יציגו מניות השורה השנייה והשלישית ביצועי יתר על פני המניות הגדולות. ואכן, מתחילת 2010 עלו מדדי היתר למיניהם משמעותית מעבר לעליה שנרשמה במדדי המניות הגדולות יותר. להלן טבלה מסכמת של התנהגות המדדים (עד 9.11):

http://money-talks.co.il/wp-content/...ipboard073.jpg

החלטנו להעמיק את בדיקתנו ולבחון האם תשואת היתר המרשימה (תרתי משמע) נובעת מההנחות שעמדו בסיס תחזיתנו.

ביצועי חסר היסטוריים – בשנים 2005-2009 הציגו מניות ת"א 25 ביצועים הרבה יותר טובים ממניות ת"א 75 וממניות היתר. הנחנו שמניות אלה יצמצמו פערים בשנת 2010. הדבר קרה בצורה מובהקת במניות היתר, אך מניות ת"א 75 לא השיגו תשואה עודפת משמעותית על מניות ת"א 25. הדבר נבע להערכתנו מחולשה בקרב מניות של חברות נדל"ן בעלות פעילות משמעותית בשוק המזרח אירופאי השרוי במשבר (אפריקה ישראל, אלביט הדמיה, קרדן NV) ומחולשה נקודתית במס' חברות היי טק (אלרון, גיוון אימג'ינג, אלווריון).
פיצוי על הסיכון – בתקופה האמורה השוק התנהג בניגוד להנחת היסוד בהשקעות שמניות של חברות קטנות אמורות לתת תשואה גבוהה יותר ממניות של חברות גדולות, עקב הסיכון הגדול יותר הטמון בהן והסחירות הנמוכה. התיקון אכן קרה בשנת 2010.
התייעלות החברות התעשייתיות – שנת 2009 הייתה שנה של התייעלות מסיבית בחברות רבות, ובעיקר בחברות תעשייה שפיטרו אלפי עובדים והתייעלו בצורה משמעותית עקב ההאטה בפעילותן. בעקבות זאת הנחנו שסקטור זה, שמשקלו בקרב מניות השורה השנייה והשלישית גבוה, יציג גידול משמעותי ברווחיו בשנת 2010 עקב הצמיחה הצפויה בייצור התעשייתי ובייצוא הסחורות. במקרה זה טעינו, אך יש לנו נסיבות מקלות. פירות ההתייעלות בחברות קוזזו במידה ניכרת ע"י השפעת החולשה במטבעות הייצוא העיקריים (דולר ואירו) והתייקרות התשומות, ובמחצית השניה של 2010 כבר ראינו ירידה בייצוא ובייצור התעשייתי עקב היחלשות בכלכלה העולמית.
פערי תמחור – הנחנו שרמת התמחור של מניות היתר מוטית לרעה בהשוואה למניות ת"א 25, גם בהתחשב בסיכון ובבעיית הסחירות. להערכתנו זו אכן הייתה אחת הסיבות העיקריות לתשואת היתר של המניות הקטנות השנה.
אחזקות הציבור במניות – הנחנו שהריבית הנמוכה והשיפור במצב הכלכלי ידחפו את הציבור להשקיע בנכסים ברמת סיכון יותר ויותר גבוהה, דבר שיזרים ביקושים למניות ומאוחר יותר למניות הבינוניות והקטנות. בעת הפרסום ראינו לנגד עינינו את נתוני אוקטובר, שבו עמדו אחזקות הציבור במניות בישראל על 17.3% – נמוך משמעותית מרמת השיא של 2007 (24%). הנתון האחרון שפורסם הוא לגבי חודש אוגוסט, שבו עמדה אחזקת הציבור במניות בישראל על 18.3%. לאור העליות בשווקים מאז, אנו מעריכים שאחזקות הציבור עומדות על כ- 20% כיום, דבר המחזק את הערכתנו המוקדמת.



הסבר נוסף ומשמעותי לתשואת היתר של המניות הקטנות הינו התנהגות מניות חיפושי הנפט והגז, אשר בו המניות הקטנות השיגו תשואות גבוהות הרבה יותר מהמניות הגדולות. סקטור מניות הנפט והגז השיג תשואה פנטסטית של 47.6% השנה (עד 9.11). ישראמקו, אבנר ודלק קידוחים עלו באותה תקופה בשיעורים של 9.2%, 72.5% ו- 58.4% בהתאמה, בעוד ששותפויות קטנות יותר כמו מודיעין (1226%), לפידות חלץ (177%) וכהן פיתוח (133%) הרשימו יותר.




לסיכום ניתן לאמר שהסיבות העיקריות לתשואת היתר של המניות הקטנות היו פערי תמחור חריגים בהשוואה למניות הגדולות, הגידול באחזקת הציבור במניות, פיצוי על הסיכון העודף וביצועים מרשימים של המניות הקטנות בסקטור הגז והנפט.