פישר מודאג מהשפעתו על מחירי המניות... פסגות.

פישר מודאג מהשפעתו על מחירי המניות, ברננקי מתגאה בהשפעה שלו. פסגות.

בשלושת הימים שחלפו מאז הכריז הפד על מהלך ההרחבה הכמותית, הלכה וגברה הביקורת הבינלאומית על המהלך – חלקה בשפה ממש לא דיפלומטית. שר האוצר הגרמני, למשל, טען שבפד לא מבינים מהחיים שלהם (clueless באנגלית; בגרמנית זה בטח נשמע רע עוד יותר). מעבר לעלבונות האישיים, היו לו כמה טענות מאוד חזקות: איך האמריקאים יכולים לבוא בטענות לסינים על רכישת דולרים, כשהם מחלישים את הדולר בעזרת מכונת הדפוס? חוץ מזה, הבעיה של ארה"ב אינה העדר נזילות - הגדלת הנזילות לא תועיל לצמיחה.
גם לנגידי הבנקים המרכזיים של ברזיל ושל סין היה מה להגיד. בין השאר, הם האשימו את הפד בניפוח בועות בכל העולם. לא רק הם, גם הנגיד האמריקאי לשעבר, פול וולקר, אמר ש"המחשבה שאפשר לייצר שגשוג כלכלי באמצעות ניפוח, היא אשליה. חשבתי שלמדנו את הלקח".

ב-2008-2009 כל הבנקים המרכזיים בעולם פעלו כאחד להורדת הריבית לרמות שפל של כל הזמנים. עכשיו, חזרו הבנקים לפעול בצורה שעקבית עם הדרישות המקומיות.

בעקבות הביקורת מצאו עצמם העוזרים של ברננקי כותבים מאמר בחתימתו לוואשינגטון פוסט. המאמר מסביר בצורה חסרת מעוף וענין את הרציונאל של המהלך, אבל מפתיע (מאוד) בנקודה אחת: ההתיחסות למניות.

במאמר טוען ברננקי שמהלך ההרחבה הכמותית כבר הצליח, ומביא לראיה את הירידה בתשואות ארוכות הטווח שכבר התרחשה בחודשיים האחרונים, מרגע שנוצרה ציפיה למהלך. עד כאן, בסדר גמור. אבל הוא ממשיך ומצביע גם על העליה המהירה במחירי המניות כהוכחה להצלחה. עליה זו, הוא אומר, מעלה את עושר הצרכן, מעלה את הבטחון שלו ותעלה, לכן, את הצריכה הפרטית. כלומר, לא רק הפחתת התשואות היא יעד, גם העלאת מחירי המניות?! זה חדש. כלומר, תמיד חשדנו בו (וגם בגרינספן) שהם מאוד מוכווני וול סטריט, אבל להודות בזה שחור על גבי לבן, זה ראוי לציון!

הנה שאלה מתבקשת: אם כאשר הפד רוצה להרחיב את מדיניותו, חשוב לו להעלות את מחירי המניות, האם זה אומר שכאשר יירצה לצמצם את מדיניותו בשביל להפחית את האינפלציה (רק ענין של זמן עד שזה יגיע), הוא ינסה לגרום לירידה במחירי המניות?

בצירוף מקרים נדיר, שתי יממות קודם לכן, פורסם דוח האינפלציה הרבעוני של בנק ישראל, ובו התיחס הנגיד גם הוא למחירי המניות. פישר אמר באותו דוח שמטריד אותו שחלק מהעלייה המהירה במחירי הדירות ובמניות בישראל, נובעת מהריבית הנמוכה (החלק האחר - בגלל היצע נמוך במקרה של הדירות, ובגלל התאוששות כלכלית במקרה של המניות). הנגיד מעלה חשש שהציבור אינו מודע למשקלה של הריבית בעליות המחירים הללו, וייפגע בעתיד.
המורה ותלמידו לא מתואמים.

אנחנו, כמובן, בצד של המורה.
מה שלא אומר כלום על מחירי המניות בחודשים הקרובים.
הנה, ביום חמישי למשל, עלה ה-S&P ב-1.9%, למרות שעבר כבר יום מסחר מאז המהלך של הפד. יכול להיות שזו סתם הצתה מאוחרת, שנעזרה בזינוקים במניות בכל העולם ביום שאחרי. אבל הזינוק בוודאי נעזר במאמרו של ברננקי. הוא גם תאם את מועד ההודעה ולפיה אובמה מוכן להאריך את הפחתת שיעור מס הכנסה, שעומדת לפוג בסוף שנה זו, לכל האמריקאים ולא רק ל-98% מהעשירים פחות, כפי שגרס לפני הבחירות.
מעבר לכך שאי העלאת המס על העשירים ביותר, נתפסת כהחלטה שטובה לפירמות, יש לה גם השפעה טכנית. הצפי היה שהעלאת שיעורי המס תגרום למכירה טכנית של המניות בסוף שנה זו, על מנת לנצל את שיעור המס הנמוך יותר. מניסיון אנחנו יודעים, שבמהלך מכירה טכני שכזה, חלק מהכסף אינו חוזר (לפחות לא בטווח הקצר) לשוק.

מחירי המניות יכולים לעלות עוד תקופה ארוכה – אבל הם לא יוכלו לעלות אם לא יהיה שיפור משמעותי בנתוני המקרו.

מה שמעביר אותנו לנושא הבא:
שיפור משמעותי בנתוני המקרו שפורסמו בסוף השבוע
מדוח המשרות לחודש אוקטובר עולה שלא זו בלבד שנוצרו 151 אלף משרות חדשות, בעוד הצפי היה ליצירת 60 אלף בלבד, אלא שגם נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-110 אלף משרות.

עם כל זה שמדובר בדוח מאוד חזק, שיעור האבטלה נותר ב-9.6%. 150 אלף משרות חדשות הן בערך מה שנדרש על מנת לשמור את האבטלה בשיעור יציב. בשביל להוריד אותה – זה לא מספיק.
הנה עוד נתון, בשביל להבין את הפרופורציות: אם יישמר קצב יצירת משרות של 150 אלף בחודש, מספר המובטלים בארה"ב יירד אל רמתם ערב המיתון בעוד 12.8 שנים! יש למה לצפות.

למרות הנתון החזק, השוק בקושי הצליח לסיים את יום שישי בעליה. 0.4%.
לא שצריך לייחס מדי הרבה חשיבות למה שוק עושה ביום כזה או אחר, אבל מאוד ברור שלפחות סיבה מרכזית אחת לחוסר ההתלהבות שגילה השוק ביום שישי, היתה ההתחזקות המשמעותית של הדולר מול מרבית המטבעות המרכזיים, למעלה מ-1%. זה לא כל כך שהדולר התחזק, כמו שהאירו נחלש.

הבעיות באירופה שוב חוזרות לחזית
זוכרים את מדינות ה-PIGS? זוכרים את הדיבורים על סופו של איחוד המטבע האירופי, ואח"כ על המשבר הפיננסי העתידי שיהיה תולדה של אחזקות הבנקים באירופה באג"חים של אותן מדינות? בקושי רב זוכרים.
הבעיות שם לא נפתרו, הן פשוט פינו את מקומן לארועים טריים ודרמטיים יותר בארה"ב. אז עכשיו כשהמהלך של הפד כבר בוצע, אפשר לחזור ולבדוק מה התחדש שם.

ובסוף השבוע דווקא ממש התחדש.
ראשית, אירלנד הגישה בשבוע שעבר את תוכנית הצנע שלה שכוללת קיצוץ תקציבי של 15 מיליארד אירו על פני ארבע שנים, כאשר 6 מיליארד מתוכם בשנת 2011. מטרת התוכנית מרחיקת הלכת היא להראות שאירלנד רצינית (שלא כמו יוון). והיא באמת רצינית. אבל ההערכה ההולכת ורווחת, היא שזה לא יעזור לה. תוכנית הצנע תקשה על המדינה להתאושש והיא תזדקק לסיוע מהקרן הבינלאומית שהקימו האירופאים ביחד עם קרן המטבע הבינלאומית.

אם לא די בתוכנית החריפה שהגישה אירלנד, הודיעו קרנות ההשקעה של ממשלות רוסיה ונורבגיה שלא ישקיעו יותר באג"ח של אירלנד וספרד.
ואם גם בכך לא די, יצאה בסוף השבוע הצהרה מגרמניה ועל פיה, לא רק משלמי המיסים באירופה (ובעיקר בגרמניה) צריכים לשאת בנטל של מדינה שתאלץ להסתייע בכספי קרן החילוץ, אלא גם מחזיקי האג"ח של אותה מדינה. או במילים אחרות, אג"ח של מדינה שתקלע לקשיים, יעבור תספורת.

מדובר בהצהרה מאוד דרמטית, אם זוכרים שטרישה, נגיד הבנק המרכזי האירופאי, הכריז יותר מפעם אחת, שאף מדינת אירו לא תעשה דיפולט. בגרמניה חושבים אחרת.

התוצאה של שלל ההתפתחויות הללו היתה עלית התשואות על איגרת אירית לעשר שנים ל-7.7% ושל יוונית ל-11.6%.
עוד תוצאה, בעלת השלכות חוץ-אירופאיות: האירו איבד 1.2% מול הדולר => הדולר החזק יותר הקשה על מחירי המניות לעלות.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות