x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 23.10.2019 12:55
    Article Preview

    קרן המטבע הבינלאומית הציגה בכנס השנתי תחזית קודרת שבראשה הקביעה כי "ב־2019 תירשם האטה ב־90% ממדינות העולם". לכלכלנים יש פתרונות לשינוי המגמה, אבל ספק אם הכוח הפוליטי החיוני ליישומם מצוי בנקודות המשמעותיות על הגלובוס. גם ישראל תתקשה לחמוק מהמשבר



    בימים האחרונים בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו אחז במנדט להרכבת הממשלה, היה חברו למפלגה ומי שמכהן תחתיו כשר אוצר יותר מ־4 שנים, משה כחלון, הרחק מעבר לים, בוושינגטון. יחד עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון היה כחלון בכנס קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בו השתתפו גם השנה ראשי ממשלה, שרי אוצר, נגידי בנקים וכלכלנים מובילים מרחבי העולם.

    הבשורות שיצאו מהפסגה השנתית של קרן המטבע היו רחוקות מלהיות משמחות, אך הן לא מפתיעות. מי שעקב אחרי הפרסומים של הקרן ושל ארגון ה־OECD מבין כי הכלכלה הגלובלית צועדת למקום לא טוב.

    ערב המפגש דאגו כלכלני הארגון לפרסם את תחזית הכלכלה הגלובלית: הורדה - דרמטית, מתמשכת ועקבית - בצמיחה של מרבית הכלכלות על פני הגלובוס. כפי שהיטיבה להגדיר יו''ר קרן המטבע החדשה קריסטלינה גאורגייבה, הכלכלה הגלובלית מתמודדת עם האטה מסונכרנת. כלומר, היא כוללת את כל המדינות: מפותחות, מתפתחות, צפוניות מערביות ומזרחיות. "בשנת 2019 אנו צופים צמיחה איטית יותר בכמעט 90% מהעולם", אמרה גאורגייבה. למי שמחפש סמלים - תחזית הצמיחה העולמית הורדה ל־3% בלבד לשנת 2019, הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.10.2019 14:07
    Article Preview

    אכיפה יעילה של העלמות ותכנוני מס יכולים להשתלם לחברה כולה ולשמש כמקור למימון מטרות חברתיות כמו חינוך חינם מגיל אפס




    בכל פעם שעולה הצעה להרחיב את השירותים החברתיים שמספקת מדינת ישראל לתושביה ולהביאם לרמה המקובלת בשאר המדינות המפותחות בעולם, עולה השאלה "מאיפה הכסף?".


    לשאלה הזו ניתן לענות במספר דרכים, ובהן העלאת מסים, לקיחת הלוואות לשם השקעה בעתיד דרך הגדלת החוב ועוד. תשובה אחרת, אהובה מאוד על הפוליטיקאים, היא "מלחמה בהון השחור". ההון השחור, זאת כל אחד יודע, הוא המורה הפרטי שמקבל מזומן ולא מנפק קבלה, השיפוצניק שעושה הנחה למי שמשלם בלי קבלה והמוסך שמבקש לקבל דווקא מזומן.


    העלמת המסים מסוג זה היא כמובן לא חוקית, בעייתית מאוד מבחינה מוסרית, וראוי שהמדינה והחברה יילחמו בה. בסקירה שערך הבנק העולמי לפני כעשר שנים, הוא העריך כי היקף עצום של כ-20% מהתוצר בישראל מתנהל ב"שחור". מעצם טיבו, ההערכות התחום הזה הן כלליות מאוד ומעט מפוקפקות, אבל ברור שמדובר בשוק עצום בהיקפו. צעד מסוים למלחמה בתופעה נעשה עם כניסתו לאחרונה לתוקף של "החוק לצמצום השימוש במזומן", שאחת ממטרותיו המוצהרות היא להקשות על העלמות המסים שנעשות ברובן במזומן.


    אבל העצמאים הקטנים והבינוניים שמעלימים ברובם בהיקפים קטנים יחסית, הם ממש לא היחידים שפועלים על-מנת לגזול את הכסף שהיו אמורים לשלם כמסים. חברות הענק הבינלאומית עושות זאת בהיקפים עצומים ובצורה חוקית או חצי חוקית. הם לא "מעלימים" מס כמו פשוטי העם, אלא בסך-הכול "מתכננים" אותו. כולנו מכירים את הסיפורים על תאגידי הענק שפועלים ברחבי העולם המערבי, אבל רושמים את החברה שלהן באיזושהי מדינה קטנטנה ונידחת יחסית, בה המיסוי אפסי, ובכך מתחמקים מתשלומי המס - אבל עד היום לא ידענו להגיד באיזה סכומים מדובר וכמה אחוזי מס נגרעים מחלקה של כל מדינה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.10.2019 13:36
    Article Preview

    הדיון סביב המטבע הדיגיטלי ליברה נעדר פעמים רבות את היתרונות של המבנה המבוזר שלו, שייטיב עם החברות ועם הצרכנים




    לפני שלושה חודשים הכריזו פייסבוק וכמה ארגונים נוספים בעולם על תוכנית ליצור את ליברה - מטבע דיגיטלי יציב שנתמך שנתמך על-ידי סל של נכסים נזילים מאד, שישאף להיות פלטפורמה זמינה לתשלומים ושירותים פיננסיים. מאותה ההכרזה מתקיים דיון עקרוני על הפרויקט, על יכולתו להתרומם וההשפעה שלו.


    אולם מה שהולך לאיבוד פעמים רבות בדיון הוא למה ליברה תוכנן ומעוצב כפי שהוא. רשת ליברה מבזרת משילות, זכויות ותחומי אחריות בין שחקנים רבים - 100 שצפויים לקחת חלק בהשקה ובהמשך, בפוטנציה, רבים נוספים.

    הגישה הזו היא לא שכיחה לפלטפורמה דיגיטלית חדשה - המשמעות שלה הוא שפייסבוק, באמצעות החברה הבת קליברה, מקבלת רק זכות הצבעה אחת בין שחקנים רבים בהובלת הפיתוח של רשת ליברה. ובכל זאת, המהלך גרר תגובות שליליות וחוסר אמון מצד אנשים וארגונים שחוששים מהתפקיד של פלטפורמות דיגיטליות בחיינו.


    אולם משילות מבוזרת נועדה בדיוק כדי להגדיל כמה שניתן השתתפות של פירמות וארגונים רבים ברשת ליברה - כדי להגדיל את החדשנות והבחירה לצרכנים. ללא משילות מבוזרת, ארגונים ויחידים היו פחות מעוניינים לפתח על גבי הפלטפורמה, מה שיחזק את הפיצול בשירותי התשלומים שאנחנו רואים היום.


    רשת ליברה היא במודל של תקן טכנולוגי פתוח, כמו אלה שמבטיחים שטלפונים ניידים יכולים לתקשר מרשתות שונות. תקן זה מעודד השתתפות רחבה, מספק תשתית משותפת ויכול לעזור לצרכנים על-ידי מתן אפשרות לפירמות וארגונים ציבוריים לפתח מגוון של מוצרים ושירותים שמתאימים זה לזה. תקנים אלה הם בעלי ערך מיוחד לשחקנים חדשים וחברות קטנות מפני שהם מנמיכים את חסמי הכניסה, חוסכים השקעת מאמצים כפולים ומאפשרים לכל אחד להתבסס על אותו קניין רוחני.


    יצירת רשת פתוחה יותר לתשלומים ושירותים פיננסיים אמורה לאפשר השתתפות צרכנית רחבה יותר, בייחוד בין אלה שאין להם חשבונות בנק או בעלי נגישות מוגבלת לבנקים, ובסופו של דבר להשיג מספר משמעותי של חברות שיתמכו בטכנולוגיה שאם היא תאומץ בקנה-מידה רחב, תנמיך את העלויות ותיטיב עם כולם.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 16.10.2019 13:37
    Article Preview

    כניסת ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WBGI רק מחזקת את הסיבות שיש למשקיעים הישראלים והזרים להחזיק כיום אג"ח ישראלי בתיק ההשקעות



    האם העליות החדות מתחילת שנת תש"פ בשוק האג"ח הישראלי מרמזות על הבאות? ביום הראשון של השנה העברית החדשה רשמו המדדים הממשלתיים השקליים והצמודים עלייה יומית של כמעט 0.7%, וזאת על רקע ירידת התשואות בעולם במהלך ראש השנה, אך בעיקר בעקבות ההודעה הרשמית על צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI. מאז אמנם התמתנו העליות, אך התשואה בתקופה שחלפה מאז עבור המשקיע באג"ח הממשלתיות הישראליות נאה מאוד.

    WGBI, של חברת המדדים FTSE RUSSELL, הוא מדד העוקב אחר אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה במטבע מקומי במעל 20 מדינות. המדד קיים מעל 30 שנה, עוקב אחר אג"ח בהיקף של מעל 20 טריליון דולר ונחשב לבנצ'מארק מקובל לקרנות מחקות ולקרנות סל, וכמדד ייחוס למנהלים אקטיביים בטריליוני דולרים.

    הערכות לגבי כניסה של ישראל למדד פורסמו כבר באפריל השנה, אך ההודעה הרשמית הפתיעה בשני היבטים - המשקל של שוק האג"ח בישראל במדד יהיה גבוה מהצפוי (כ-0.3% לעומת צפי של 0.25%), ובישראל תצטרף גם למדד הממשלתי הצמוד, שבו משקלה יהיה גבוה יותר משמעותית, כ-1.8%. ההחלטה תצא לפועל באפריל 2020, וישראל תהיה המדינה ה-23 במדד והמדינה הראשונה שנכנסת אליו מאז 2010.

    המשמעות של הצטרפות למדד היא שהמעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח בישראל צפויה לגדול באופן ניכר בחודשים הקרובים, והיא תכלול ביקושים לאג"ח ממשלתיות ושקליות צמודות. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהייתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 15.10.2019 14:57
    Article Preview

    המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל




    ספטמבר היה חודש חיובי נוסף עבור תיקי ההשקעות, כאשר כל מדדי התיקים וכל הרכבי ההשקעות השונים, עלו החודש. מדד תיק האג"ח עלה ב-0.50% ומדד תיק המניות עלה ב-1.71%. מדד תיק ה-20:80 עלה ב-0.75% ומדד התיק המכיל מעט יותר מניות, תיק ה-30:70, עלה ב-0.86%.


    מתחילת השנה נרשמה עלייה חזקה ואף חריגה במדדי התיקים. נתחיל במדד תיק האג"ח, שעלה בתשעת החודשים הראשונים ב-6.89%, בעוד מדד תיק המניות עלה ב-9.99%. מדד תיק ה-20:80 עלה מתחילת 2019 ב-7.73% ומדד תיק ה-30:70 עלה ב-7.87%. למעשה, מתחילת השנה לא נרשם ולו חודש אחד של ירידה במדדי תיק האג"ח, כלומר זהו חודש תשיעי של עליות ברציפות. מדדי המניות הראו יותר תנודתיות, כך שמדדי תיק ה-20:80 רשמו השנה רק חודש שלילי אחד, חודש מאי. לנתונים אלו אין אולי משמעות גדולה, אבל הם מלמדים על שנה טובה באופן חריג עד כה בתיקי ההשקעות של הציבור.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 10.10.2019 14:32
    Article Preview

    תוואי הריבית עודכן כלפי מטה - הוועדה המוניטרית מעריכה שיהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, ייתכנו צעדים נוספים. התחזית לצמיחת התמ"ג ב-2020 עודכנה מטה ב-0.5%




    הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% ובהתאם לצפי האנליסטים. תוואי הריבית עודכן כלפי מטה והתחזית לצמיחת התמ"ג ב-2020 עודכנה מטה ב-0.5%.


    הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך התחזקות השקל, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית.


    תוואי הריבית עודכן כלפי מטה


    בעקבות הירידה בתחזית האינפלציה ובעקבות התגברות הציפיות למדיניות מוניטרית מרחיבה בעולם. כעת, ההערכה של חטיבת המחקר של בנק ישראל הינה כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 0.25% או שתרד במהלך השנה לרמה של 0.1%.


    סביבת האינפלציה נותרה נמוכה


    בבנק ישראל מציינים כי בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.6%, בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי, אך גם מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה. האינפלציה השנתית צפויה לרדת בחודשים הקרובים ולשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד בטווח של שנה. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד.


    האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.2%


    בחטיבת המחקר של בנק ישראל מציינים כי הירידה באינפלציה הצפויה לשנת 2019 ביחס לתחזית הקודמת נובעת ברובה מההפתעות השליליות במדדי יוני ויולי. "הירידה באינפלציה הצפויה במהלך 2020 נובעת בעיקר מהייסוף שהתרחש מאז פרסום התחזית ביולי, אשר צפוי למתן את קצב עליית מחירי המוצרים הסחירים. אנו מעריכים ששוק העבודה ההדוק יוסיף לתמוך בעליות שכר ובעליית האינפלציה. עם זאת, עליית האינפלציה צפויה להמשיך להיות הדרגתית, על רקע הייסוף שהתרחש ועל רקע המשך הגידול בתחרות, שבין השאר מושפעת מהתפתחות המסחר באינטרנט, תהליך שנראה שטרם מוצה", הסבירו בחטיבת המחקר.


    התחזקות השקל מקשה על השגת יעד האינפלציה


    עוד מציינים בבנק ישראל, כי מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%. "הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד", ציינו בבנק ישראל.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 07.10.2019 11:42
    Article Preview

    הברוקרים האמריקאים - E-Trade, צ'רלס שוואב ואמריטרייד, הפחיתו את עמלות ניירות ערך לאפס; בארץ - הבנקים גובים מרוב הציבור עמלה של 0.3%-0.5%, והברוקרים הפרטיים סביב 0.1%




    בשעה שאתם משלמים בבנקים עמלות גבוהות על עסקאות בניירות ערך (רוב הציבור באזור 0.3%-0.5%), העמלות אצל הברוקרים הפרטיים נמוכות בעשרות אחוזים רבים - סביב 0.1% (והגיע הזמן להפסיק לפחד מהברוקרים הפרטיים - מדובר בגופים גדולים ויציבים, רובם לא פחות מהבנקים). אבל מסתבר שבעולם יש מגמה חדשה - אפס עמלות.


    E-Trade אחת מענקיות המסחר בניירות ערך דרך האינטרנט (ברוקר וירטואלי/ אינטרנטי) דיווחה כי החל מ-7 באוקטובר היא תאפס את העמלות. המהלך הזה הוא בהמשך להפחתת העמלות ובמקרים רבים איפוסן גם אצל ברוקרים אחרים.


    נשמע מוזר, אחרי הכל, אף אחד לא עובד בחינם, אז אמנם יש עמלות נוספות (עמלות מסביב) שיכולות להיות לא נמוכות, ועדיין זו בשורה גדולה למשקיעים ולסוחרים. מדובר על הפחתה משמעותית של העלויות, שגם כך היו נמוכות.

    הסיבה להפחתה בענף מגיעה מהאיום הגדול על השקעה ישירה בניירות ערך - תעודות סל וקרנות סל (וקרנות מחקות בארץ).


    תעודות הסל ETN, קרנות הסל ETF הם מכשירים עוקבי מדדים. יש היום מכשיר עוקב אחרי כמעט כל מה שאתם מחפשים - רוצים להשקיע במניות, תמצאו עשרות ואפילו מאות מדדים, רוצים אג"ח, גם כאן מספר האפשרויות הוא ענק. גם סחורות, גם מדדי מקרו, כמעט הכל. לרוב הציבור מדובר במכשירים נוחים ועדיפים על השקעה ישירה. אחרי הכל, לא ניתן להכות את המדד לאורך זמן. מנהלי ההשקעות לא יכולים לנצח את מדד הבנצ'מרק - כך לפחות מעידים מחקרים רבים, ואם כך, אז למה לא להשקיע ישירות במדד? במיוחד אגב, שהעמלות במכשירים הפסיביים נמוכות מאוד (כי אין ניהול אקטיבי כמו בקרנות מנוהלות).


    תעשיית המכשירים האלו שנקראים מכשירים פסיביים גדלה בעולם ומתחרה ראש בראש על הכספים של הציבור. עד כדי כך, שגם משקיעים שמכירים את השוק, ופעלו ישירות ברכישת ניירות ערך, עברו לרכוש מכשירים עוקבים.
    המענה של הברוקרים - תשקיעו ותסחרו באפס עמלות. לא בטוח שזה יעזור, אבל בטוח שמי שמשקיע באופן ישיר ייהנה מהמגמה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.10.2019 11:16
    Article Preview

    התובנה המקובלת היא כי מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים בישראל מופקעים, וכי בעלי הרשתות הקמעונאיות גוזרים קופון ענקי על גבנו • ואולם בעוד שחלקו הראשון של המשפט הוא עובדה מוגמרת, אני מרשה לעצמי לערער על חלקו השני של משפט זה

    הדיווחים החוזרים ונשנים בתקשורת הכלכלית לפיהן רשת קמעונאות המזון השלישית בגודלה בישראל, יינות ביתן, נקלעה לקשיים פיננסיים, צריכים ללמד על הפער הגדול שבין התפיסה של הציבור הרחב את הרווחיות הענפית בתחום לבין הרווחיות בו בפועל. נקודת החיכוך של אזרחי ישראל עם קמעונאיות המזון היא יומיומית - כל אחד מאיתנו מותיר אלפי שקלים מדי חודש ברשת המזון אותה הוא פוקד, ומכאן ההערכה הרווחת, והלא מבוססת, לפיה הרשתות הללו הן עסק המטיל ביצי זהב.



    התובנה המקובלת היא כי מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים בישראל מופקעים, וכי בעלי הבית של הרשתות הקמעונאיות גוזרים קופון ענקי על גבנו. ואולם בעוד שחלקו הראשון של המשפט הוא עובדה מוגמרת, הרי שאני מרשה לעצמי לערער בקול רם בשורות הבאות על חלקו השני של משפט זה.

    יינות ביתן אינה רשת הקמעונאות הארצית הראשונה שנקלעה לקשיים בשנים האחרונות - קדמו לה רשתות הענק קלאבמרקט ומגה שקרסו. ברור כי כל קריסה עסקית של חברה מלווה באירועים העסקיים הספציפיים הרלוונטיים לה, ואולם אין זו יד המקרה שענף הקמעונאות המקומי הפך במהלך השנים ל"בית קברות" עבור שחקנים מרכזיים בו.

    הזינוק החד והמבורך בשכר המינימום במשק ייצר עבור הרשתות עלות מהותית ניכרת בשל תמהיל העובדים ברשתות אלה. הטיפוס המתמיד שכולנו חווים בעלויות חשמל, מים, ארנונה ושכר הדירה, לצד רגולציה מכבידה, דוחפים את התקורות כלפי מעלה שנה אחר שנה וגוררים את הרשתות להעלות מחירים כדי לשרוד. הזירה התחרותית העזה בסניפי הדיסקאונט מקטינה את כושר התמרון של הרשתות בהעלאת מחירים, מחשש לפגיעה קשה במוניטין ובהיקף הקניות ברשת, שסובלות מבסיס עלויות קשיח יחסית.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 03.10.2019 12:22
    Article Preview

    לדברי מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, ד''ר נחום איצקוביץ, הכלכלה הישראלית לא ערוכה לתעשייה החכמה והיא אף מפחדת ממנה. לדבריו, משרדו פועל במספר דרכים לסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית



    ד''ר נחום איצקוביץ, מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה טוען כי "הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקל בעשור האחרון בשל מעבר ידע מחוץ לישראל" כמו כן לדבריו הכלכלה הישראלית אינה ערוכה לתעשייה חכמה והיא אף מפחדת ממנה. את הדברים אמר איצקוביץ במסגרת הוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה- כאן ועכשיו!.

    לדברי איצקוביץ' משרדו עסוק במציאת פתרונות לתהליכי עומק של הכלכלה אחד מהם הוא בתחום מדעי החיים: "המו''פ בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמו''פ לייצור- רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי".

    מטרת הרשות שבראשותה עומד איצקוביץ היא "עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו, 700 מיליון שקלים במזומן. "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: ראשית, שהמפעל יהיה באזור פיתוח א' (מדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה), שנית, עליו לייצר מוצר, שלישית על רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".

    לדברי איצקוביץ משרדו מסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית: "הקפיצה לתעשייה חכמה מאד בעייתית, כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים- יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון שקל לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".

    עוד ציין איצקוביץ כי הם מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות: "בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם בהשקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו''ל. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".
    ...
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות