בארה"ב זו כבר עובדה - הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב של ארה"ב, כלומר מספק אשראי לממשל, זה עלול להתבטא בחזרת האינפלציה; גם בארץ חושבים על זה; החשש: מימון לממשל לצד הריבית הנמוכה, והשקעות בתשתיות, עלולים להיגמר בקטסטרופה כלכלית; החסכונות שלנו עלולים להיפגע.




לפני כשנה וחצי הייתי בכנס שבו פרופסור אלכס צוקרמן הציג מאמר שבו הוא ניסה להסביר איך ייתכן שהבנקים המרכזיים הפיצו כל-כך הרבה כסף מאז 2008, ובכל זאת האינפלציה בעולם המפותח עדיין סביב האפס.


כשפרופסור צוקרמן מציג משהו על אינפלציה, אני מקשיב, כי האיש באמת יודע. ולא רק יודע, הוא גם עשה: במשך ארבע שנים הוא היה חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, זאת שקובעת עבורנו את הריבית בכל חודש. כשהוא סיים לדבר, נשאלו שאלות, ואחד האנשים שהיו באותו חדר שאל "אז איפה באמת האינפלציה?"


פרופסור צוקרמן הסתכל עליו וענה, שזה באמת מפתיע שאין אינפלציה. אבל זה הרבה בגלל שהנגידים של הבנקים המרכזיים הם שמרנים גדולים, ועם כל כמה שהם מנסים לעורר את האינפלציה בעזרת הריבית הנמוכה, הם בכל זאת חוששים מהיום שבו האינפלציה תחזור באמת. והוא סיכם כך: אם נגידי הבנקים המרכזיים באמת היו רוצים אינפלציה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לתת לממשלה כסף, כמו שעשו בשנות ה-1970 וה-1980. אז לא רק שהייתה לנו אינפלציה, ועוד איזה אינפלציה הייתה.


לפני כחודש וחצי פגשתי מכר שהיה עד לפני מספר שנים בכיר בבנק ישראל, והשיחה התגלגלה לנושא האינפלציה. אותו מכר אמר לי בערך כך: כל הזמן מתלוננים גם על כך שאין אינפלציה, וגם על כך שצריך לבנות תשתיות, אבל הממשלה חוששת לקחת את החוב הנדרש. למה שבנק ישראל לא ייתן לממשלה הלוואה? ולא סתם הלוואה – הלוואה שהממשלה לא צריכה להחזיר. כי, אחת מהטעויות שנעשו עד 1985, כשבנק ישראל נתן לממשלה הלוואות בנדיבות, הייתה שהממשלה התחייבה להחזיר את החוב, ואכן החזירה אותו עד השקל האחרון. מה שיצר מצב שהציבור שילם פעמיים: פעם כי האינפלציה שתודלקה בכסף אכלה את החסכונות של הציבור, ופעם כשהממשלה השתמשה בכספי המיסים כדי להחזיר את ההלוואות בשנות ה-1990 וה- 2000.
...

כך עולה מסקירה שפרסם היום הפיקוח על הבנקים, במסגרתה מוצגות חולשות שנמצאו בהתנהלות חדרי מסחר בנקאיים • "נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות"




ישנו מקום לשיפור ההתנהלות של חדרי העסקאות של הבנקים בהוגנות ובשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת, כאשר ישנם פערים בהיבטים אלה בין הנהוג בחדרי העסקאות במערכת הבנקאית בישראל לבין הנהוג בעולם.


כך טוענים אנשי בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, שפרסם היום (ב') סקירה בעניין "פעילות הפיקוח על הבנקים לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות", תוך שהם מסבירים כי זה נדרש "על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים כאמור במערכת הישראלית". מנגד, בבנק המרכזי שמפקח על הבנקים בישראל מציינים לחיוב כי "מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל הינו ככלל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים הינו קטן יותר".


על כן פועל הפיקוח על הבנקים שבראשות המפקחת היוצאת ד"ר חדוה בר, "להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים, לרבות הכללת דוגמאות של עשה ואל תעשה", כמו גם הנחיה לבנקים "לשפר את הניטור אחר התנהגות הסוחרים באמצעי התקשורת השונים - בין היתר באמצעות בחינת שילובן של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, הגברת מעורבות פונקציות ניהול הסיכונים והציות בתחומים אלה, קביעת מדגמי האזנות הולמים ועוד", כשהבנק המרכזי מזהה שיש עוד כברת דרך לשיפור וקידום הנושא "וממשיך לבחון דרכים לקידום היעילות, ההגינות והשקיפות של פעילות המסחר בחדרי עסקאות (במט"ח ובמכשירים פיננסיים אחרים) ולקידום היושרה בשוק".


בבנק המרכזי מסבירים כי הם נדרשו לנושא התנהלות חדרי העסקאות בבנקים למרות שלא קרו פה אירועים חריפים, "על רקע סדרה של שערוריות פיננסיות גדולות שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהלות לקויה של סוחרים (דילרים) בחדרי עסקאות של בנקים גדולים בעולם", שהצריכו, להגדרת הפיקוח, לפעול "לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות". זאת, תוך שהבנק המרכזי "מייחס לפעילות זו פוטנציאל סיכון גבוה ובהתאם לכך פועל על מנת למנוע התממשות הסיכון בדומה לאירועים שחלו בחו"ל".


הניסיון הבינלאומי שעליו נסמך הפיקוח המקומי כולל בין היתר את "השערוריות הפיננסיות הגדולות שהתרחשו בעולם", שנבעו "מהתנהלות לקויה של סוחרים בחדרי עסקאות של בנקים גדולים, אשר הביאו לפגיעה משמעותית בציבור ובשווקים. כשלים מרכזיים שנחשפו כללו מניפולציות בשוק כאשר סוחרים תיאמו ביניהם במשך שנים דרכים להשפיע על שערי חליפין ועל שערי ריבית, ומקרים שבהם סוחרים ביצעו פעילות לא מורשית תוך הסתרת עסקאות שביצעו ופוזיציות להפסד".


על כן, מספרים בבנק המרכזי, כי "במהלך השנתיים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים סקירה מערכתית שמטרתה הייתה לבחון ולהעריך אם קיימות חולשות בכללי ההתנהגות בחדרי עסקאות של הבנקים בישראל, אופן אכיפתם וניטורם", כשבשורה התחתונה נמצאו כמה נקודות חוזקה וכמה היבטים שדורשים שיפור, כאמור. בבנק המרכזי מעדנים את האמור בכך ש"קיים באופן מובנה אתגר גדול במיוחד לקיים בקרה ופיקוח אפקטיביים על הפעילות בחדרי העסקאות, ולוודא שהיא אכן מתבצעת באופן נאות ובהתאם לכללים".
...

לדברי קובי לוי מלאומי שוקי הון, רכישות הדולרים האחרונות של בנק ישראל וקצבן משקפות שינוי מדיניות לגבי ההתמודדות עם השקל החזק, כחלק מפעולותיו להשגת יעד האינפלציה




בנק ישראל רכש בדצמבר כ-2.3 מליארד דולר, ובכך השלים רכישה של 3.8 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים. בתגובה למהלך של בנק ישראל, מעריך קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון כי, התרחיש המרכזי לשקל הוא המשך התחזקות הדרגתית ומתונה השנה.
...

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות צופה עליית מחירי הנפט ונכסי חוף מבטחים כנגד ירידת מחירים בנכסי סיכון; יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, אמיר איל: "טראמפ הוכיח שוב לכל המבקרים, שארה"ב לא עוזבת את המלחמה בטרור"




ביום שישי בבוקר חיסלה ארצות הברית את בכיר משמרות המהפכה האיראניים סולימאני. בתגובה איימו האיראנים וארגוני הטרור באזור לנקום ומספר טילים נורו אל מתחמים עם זיקה לארה"ב – ללא נפגעים.


איראן הודיעה כי כבר סימנה יעדים לתקיפה בתגובה לחיסול, כולל ת"א, וטראמפ מצדו, אמר כי ארה"ב סימנה 52 יעדי תגובה משלה. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו קיצר את ביקורו בחו"ל ושב לארץ.


לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, "התרחיש הבסיסי – האירוע יוכל, אך לטווח הקצר, שני הצדדים מותחים את החבל ובינתיים מדובר באירוע מתגלגל. לכן, שוקי ההון וסנטימנט המשקיעים יהיו תנודתיים, בימים הקרובים".
...