האינפלציה כבר הושרשה עמוק במשק האירופי ועדיין לא הגיעה לשיא • הכלכלה בהאטה, המיתון באופק, והפרשי הריביות מול ארה"ב כבר שלחו את האירו לשפל היסטורי • פיטר פראט, שכיהן בתור הכלכלן הראשי של הבנק האירופי המרכזי (ECB) בעשור שאחרי משבר הסאב־פריים, מעריך: אירופה עלולה להגיע לסטגפלציה, שילוב של מיתון ואינפלציה עמוקים, כבר בחצי השנה הקרובה
סטגפלציה. השילוב בין מיתון לאינפלציה, שמדיר שינה מעיני בנקאים מרכזיים, עולה כבר בתחילת השיחה עם פיטר פראט. "גוש האירו נמצא בסביבה של לחצים סטגפלציוניים חריפים", אומר פראט, שכיהן עד 2019 בתור הכלכלן הראשי של הבנק האירופי המרכזי (ה־ECB), וחבר הוועד המנהל שלו. "וזה אומר מחירים עולים והאטה חריפה של הכלכלה. והתוצאה היא הרע שבכל העולמות עבור קובעי המדיניות והבנקאים המרכזיים".
"המספרים העדכניים שיש לנו הם אינפלציה של קרוב ל־9% בגוש האירו", ממשיך פראט (Praet). "אבל מה שיותר מדאיג הוא שיש בצנרת עוד לחצי מחירים, בדמות התייקרות במחירי הגז והחשמל, שמשמעותם היא שהאינפלציה לא הולכת לשום מקום בקרוב, ולא ברור אם כבר הגענו לשיא האינפלציה"."אפשר להגיד בביטחון שאירופה נכנסת למיתון"


"בגרמניה, מדינה שמאוד סולדת מאינפלציה, האינפלציה עשויה להגיע לשיעור דו ספרתי בחודשים הקרובים, לפני שתתחיל לרדת. כלומר, היא עשוייה להגיע ל־10%. בחלק מהמדינות הבלטיות, שיותר תלויות בייבוא גז, כמו אסטוניה, ליטא ולטביה, האינפלציה כבר עומדת על 20% בחישוב שנתי. וזה מצב שלא ראינו מאז שנות השבעים".


"זה לגבי האינפלציה. במקביל, הכלכלה מאטה. ראינו השבוע מדדי ייצור ושירותים, שאמנם היו יכולים להיות גרועים יותר, אבל הראו בבסיסו של דבר שנכון לאוגוסט, הכלכלה בהתכווצות. אפשר להגיד במידה רבה של ביטחון שהכלכלה נכנסת למיתון. כך שאם לסכם את הדברים, האינפלציה עיקשת וכנראה לא הגיעה עדיין לשיא, והכלכלה מאטה וכבר נמצאת בטריטוריה שלילית. זו סביבה לא קלה".
...

המלחמה באירופה והאינפלציה שחקו את האירו, שנסחר במחיר נמוך מהדולר ובשפל היסטורי מול השקל • מהיצוא, דרך התיירות ועד ניצולי השואה: כך צפויה ירידת הערך של המטבע להשפיע על המשק הישראלי


בניגוד למצב שנרשם בתחילת יולי, האירו נסחר כבר יותר מיממה מתחת לדולר ואינו מראה שום סימני התאוששות. להפך - אנליסטים חוזים כי המטבע האירופי המשותף ל־19 מדינות דווקא יעמיק את הירידות מול המטבע האמריקאי, ומונים כמה גורמי מפתח שיובילו את הדינמיקה הזו בחודשים הקרובים.
במקביל, מתחילת השנה נחתך האירו בכ־7.5% מול השקל, ובשלושת החודשים האחרונים עמד שיעור הפיחות על 8.2%. ביולי החריפה התופעה, והאירו איבד כמעט 7% כנגד השקל מתחילת החודש. "מדובר בירידה בשיעורים גבוהים בהרבה מאשר מול מטבעות מרכזיים אחרים בעולם", טוען הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, רונן מנחם.


הסיבות הגלובליות למצב
הסיבה העיקרית לפחיתות האירו היא משבר האנרגיה האירופי שמחריף. היתרון התחרותי של היצוא האירופי היה בנוי, בין היתר, על אספקת אנרגיה בטוחה וזולה יחסית. אלא שכעת, הוא הפך לחיסרון מרכזי שמהפך מאזני סחר לאומיים ומאיים להביא לפשיטות רגל ביבשת, ובכל מקרה למשבר כלכלי ולמיתון. מחיר הגז הטבעי זינק בשתי היממות האחרונות ב־25%, והגיע ל־291 אירו לגיגה־ואט שעה. זהו מחיר הגבוה פי שבעה מהמצב לפני כשנה, וגבוה פי 14 מהמחיר הממוצע בשנים קודמות.
...

הנה ניסוי מחשבתי. דמיינו שהכלכלה קרובה לסוף המחזור, האבטלה יורדת לשפל של כל הזמנים, תחזיות הצמיחה נמוכות, שיעורי הריבית יורדים והמניות חזקות.

עכשיו תריצו שלוש שנים קדימה לכלכלה שהיא לא הרבה יותר גדולה ממה שהייתה והאבטלה בה ירדה מעט, תחזיות הצמיחה ירדו הרבה ושיעורי הריבית בעלייה. איפה צריכות להיות במצב כזה מניות ונכסים אחרים בסיכון?

התשובה הנכונה, לפחות לפי המקום בו המניות נמצאות, היא גבוה בשליש. הכלכלה של סוף המחזור הייתה ב־2019, והיום הכלכלה נראית רע יותר למשקיעים כמעט מכל כיוון שמסתכלים - חוץ מהרווחים השמנים שמכניסות חברות.

בואו נתחיל במספרים. לאחר מיתון עמוק אבל קצר, התמ"ג בארה"ב היה גבוה ברבעון השני בערך ב־2.5% לעומת סוף 2019. האבטלה, ברמה של 3.5%, מעט יותר נמוכה מאשר ב־2019 והיא מקבילה לשפל אליו הגיעה בשנות ה־60. לפי חישובי Consensus Economics, תחזית הצמיחה לתמ"ג עומדת על 1%, כחצי ממה שהייתה ב־2019. לבסוף, שיעורי הריבית עדיין נמצאים הרבה מעל איפה שהיו ב־2019, והם עולים, לא יורדים, בגלל האינפלציה הדוהרת.

למרבה מזלם של משקיעי שוק המניות, לא נראה שהכלכלה משנה הרבה - אם כי זה לא יימשך לנצח. הרווחים החזויים ל־12 חודשים קדימה עלו בשליש וכך גם מחירי המניות. למי אכפת אם המשכורות עולות מהר והכלכלה נמצאת בסטגנציה, כל עוד ניתן לגלגל את העלויות לצרכנים?

אי אפשר בדיוק לומר שהכלכלה לא רלבנטית. המיתון פגע במניות פגיעה איומה ב־2020, אפילו אם רק לזמן קצר, והשנה הפדרל ריזרב הניצי בשילוב חששות חדשים לגבי הצמיחה הורידו 20% מה־S&P 500, בעיקר בכך ששחקו הערכות שווי של חברות. אבל כל עוד הרווחים חזקים וצפויים להמשיך להיות חזקים, יש בסיס חזק למחיר של מניות.

אבל מכאן גם מגיעה הסכנה. הרווחים מקורם בפער בין הכנסות להוצאות, והשנה הרבה הוצאות עולות באופן ברור מהר יותר מהמכירות. עלויות ההעסקה עלו, אבל הפריון ירד. עלויות תשומה עלו, והרווח לאחר ניכוי מיסים ירד לרמה בה היה ב־2019, לאחר שהגיע בשנה שעברה לשיא. התוצאה היא שמבחינת המגזר התאגידי בארה"ב כולו, העלייה ברווחים קרתה רק בגלל עלייה בהכנסות, ורוב העלייה הזו מקורה היה פשוט באינפלציה.
היסטורית יש קשר חזק בין הרווח והצמיחה הכלכלי
...

בנק ישראל צפוי להעלות היום את הריבית, והכלכלנים בשוק חלוקים לגבי היקף העלאה • רונן מנחם ממזרחי טפחות: "זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר" • אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב: "הריבית תעלה ב-0.75%" • לאומי: הריבית תגיע לרמה של 2.75% בראשית 2023

בנק ישראל צפוי להעלות היום (ב') את גובה הריבית במשק כחלק מהמאבק לריסון האינפלציה. הכלכלנים חלוקים בדיעותיהם לגבי שיעור ההעלאה - 0.5% או 0.75% (לרמה של 1.75% או 2%).

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, כותב כי "אם ירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה של 0.75% בשני הנתונים החדשים, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון: מדד המחירים לצרכן, שעלה ב-1.1% בחודש יולי וב-5.2% ב-12 החודשים האחרונים. התמ"ג, שברבע השני של השנה עלה 6.8% בקצב שנתי. שני הנתונים, שבאו יום אחר יום, היו הרבה מעל ההערכות בשוק".

כמו כן, הוא כותב, "ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי. ככלל, העלאת ריבית של 0.75 אחוז מתאימה למדיניות ה-front loading (הקדמה של העלאות הריבית ובשיעורים חדים יותר) שנוקט בנק ישראל כמו עמיתיו בעולם. עם זאת, אין לשלול הורדת ריבית של 0.5% 'בלבד' וזאת ממספר סיבות: המדדים הבאים אמורים להיות נמוכים יותר והקצב השנתי של האינפלציה עשוי לרדת שוב מתחת ל-5%; העלאת ריבית חדה יותר עשויה לגרום למהלך נוסף של תיסוף השקל, בהמשך לתיסוף החד של החודש האחרון; תיסוף השקל אמנם יכול לשמש בלם להתחממות האינפלציה במשק, אך הוא יקשה על היצואנים בתקופה של האטה בסחר החוץ; לבסוף, אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת - מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח".

למיטב זכרוני, כותב מנחם, "זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר. כך או כך, ככל שיבחר בחלופה המרסנת יותר, אני סבור כי הדבר יקצר את סבב העלאות הריבית ויגרום לכך שההעלאות הבאות תהיינה מתונות יותר".

מיטב: הריבית תעלה ב-0.75%
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מעריך כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75%. הוא מציין מספר שיקולים עיקריים שתומכים בכך: להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות; קצב האינפלציה בישראל אמנם נמוך יותר מהמדינות האחרות, אך האינפלציה בסעיפים המקומיים שמושפעים יותר מהמדיניות של בנק ישראל, כגון מחירי השירותים, לא שונה מהמדינות האחרות.
...