הנאום הבוקר של דראגי הוביל לנפילה חדה בתשואות האג"חים בשוקי האג"ח בעולם, כאשר חלק מהמדינות באירופה קרובות לסיטואציה בה התשואות שהן משלמות לטווחים של 20 ו-30 שנה עוברות לטריטוריה השלילית




ההתקפלות המפוארת של יו"ר ה-ECB, כאשר הוא רומז על השקה של תוכנית רכישות חדשה(QE) פחות מחצי שנה לאחר שתוכנית בהיקף של 2.6 טריליון אירו הגיעה לסיומה, מצליחה לזעזע את שוקי האג"ח. הירידה החדה בתשואות האג"חים יוצרת סיטואציה מאוד מוזרה בחלק משוקי האג"ח.


נק' בסיס אחת בלבד עשויה להפוך הערב את דנמרק למדינה הראשונה בעולם בה כל עקומת האג"ח נמצא בטריטוריה השלילית, כלומר המשקיעים מוכנים לשלם למדינה על מנת שתלווה את הכסף. התשואות על אגרות החוב של המדינה לתקופה של שנתיים יורדות כעת לשפל של 0.7%-.
...

תקרת החוב האמריקני תעלה בסוף ספטמבר, כפי שנעשה בכל העשור האחרון, אך האם הסקטור הבנקאי יכול לספוג את ההיצע הגדול שיגיע לאחר מכן? לנוכח זאת, סיכויים גבוהים כי הפד' יצטרך להשיק תוכנית רכישות (QE) כבר בחודשים הקרובים



למרות הדרמה בשוקי האג"ח בחודש האחרון עם הצניחה בתשואה על אגרות החוב האמריקניות, הסיפור המרכזי בשוק צפוי להתרחש לקראת ספטמבר הקרוב, כאשר הממשל האמריקני יאלץ להחליט בנוגע ל"תקרת החוב". תקרת החוב של ארה"ב תעלה בסופו של דבר, כפי שהתרחש בעשור האחרון מספר פעמים, אך לא בטוח כי סקטור הבנקאות יוכל לעמוד כעת בהיצע כה רב של אגרות חוב שישתחרר לשוק מיד לאחר מכן.

בחודשים האחרונים פרסמנו באתר על העלייה החדה בפוזיציות של ה- Primary Dealers על אגרות החוב האמריקניות הקצרות של ארה"ב. ה-Primary Dealers הם אותם בנקים גדולים שרוכשים ישירות את אגרות החוב האמריקני בהנפקות, ומשווקים אותם בשוק המשני לשאר המשקיעים. לעלייה החדה בפוזיציות היו 2 הסברים אפשריים: ההסבר הראשון היה כי הבנקים הגדולים מעריכים כי הפד' יצטרך להוריד ריבית, ואז הם יוכלו לגזור קופון יפה על ההשקעה. ההסבר האפשרי השני היה כי האוצר האמריקני מתקשה לבצע הנפקות אג"ח ברקע לירידה בביקושים מצד הזרים, דבר שמחייב את הדילרים לקחת חלק פעיל במטרה למנוע כישלון של ההנפקות. ההסבר השני הוא בעייתי הרבה יותר.
...

ההנפקה תתבצע על בסיס דוחות הרבעון הראשון של 2019, שבו רשמה הבורסה רווח נקי של 5.4 מיליון שקל לעומת 8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018; ההנפקה מתעכבת כבר כמה חודשים בצל סכסוך בין ועד העובדים להנהלה




אחרי עיכוב של חצי שנה ולמרות המתיחות מול ועד העובדים: הבורסה לניירות ערך יוצאת להנפקה.


דירקטוריון הבורסה אישר את הגשת טיוטת התשקיף לרשות לניירות ערך, לקראת ההנפקה הצפויה בקרוב בבורסה בתל אביב. בנק ההשקעות הגלובלי ג'פריס יוביל את ההנפקה, ובכך יאפשר גם למשקיעים הבינלאומיים להשתתף בה. לאחרונה הצטרף ג'פריס כחבר בורסה רחוק.


העובדים בבורסה יהנו מ-6% מהמניות. במקור רצה מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שהציבור יוכל להשתתף ישירות בהנפקה ללא גורמים מתווכים, אך רשות ניירות ערך טרפדה את המהלך ויתבצע שלב ציבורי רגיל במסגרתו אנשים פרטיים יוכלו לרכוש בהנפקה רק דרך מערך הייעוץ בבנק או דרך ברוקרים.


ההנפקה מתעכבת כבר כמה חודשים ברקע הסכסוך המתמשך בין ועד העובדים להנהלה. הוועד טוען שהבורסה מצמצמת תקנים ומוציאה עבודה למיקור חוץ, בעוד בהנהלה טוענים לאינטרסים אישיים של ראשי הוועד שההנהלה קיבלה עליהם דוח ביקורת חריף על דיווחים מנופחים לכאורה של משמרות. בצד ההנהלה נטען שהוועד מנסה לשפר עמדות למרות סיכומים ברורים ההנהלה.


לפני שבועיים לראשונה מזה עשור נדחתה פתיחת המסחר בגלל עובדים שלא הגיעו לאייש את משמרת הלילה במה שנטען על ידי ההנהלה כשביתה איטלקית והוכחש נמרצות על ידי ההנהלה. בן זאב יוצא כעת להנפקה ללא רוח גבית של הוועד ולא ברור אם הוועד ישב בשקט או ינסה לחבל בה.
...

נייס היא חברה נהדרת, אבל היא גם דוגמה להעמדת פנים המונית הרווחת בשוק ההון • השימוש ברווח Non GAAP נובע מרצון להציג ביצועים עסקיים במונחי תזרים מזומנים, אך לאורך זמן מסתבר כי דווקא הרווח החשבונאי (GAAP) נותן אינדיקציה מדויקת יותר לתזרים
כאשר דוביד שוויצר המנוח, מגדולי מאמני הכדורגל בישראל, נדרש לחוות את דעתו על התנהלות הענף המקומי הוא טבע את אמרת השפר: "כולם עובדים על כולם". נזכרתי במשפט האלמותי הזה, ולא בפעם הראשונה, עת חברת נייס פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של השנה.

■ העמדת פנים המונית: נייס אינה החברה היחידה שהדוח הכספי שלה מציג שתי תוצאות שונות לאותה שורה תחתונה - כשהסטייה ביניהן היא אדירה. אני מכוון כמובן לרווח הנקי החשבונאי (GAAP - Generally Accepted Accounting Principles) אל מול הרווח הנקי Non GAAP - שהוא, למעשה, הערכת החברה עצמה לרווחיותה "הנכונה". מה שמעניין בתופעה האמורה, היא העובדה שכולם מודעים לבעייתיות ולהטיה, אבל בה בעת שמחים לשתף עמה פעולה. אלו לא רק החברות, אלא גם המשקיעים ששמחים לעצום עין ולעגל פינות, כל עוד זה מסייע למחירי המניות. כך נוצרה לה מעין פסקת התגברות לחשבונאות "המציקה", תוך כדי פתיחת הדלת לעקיפת המגבלות שהיא מציבה. ברור שהחשבונאות אינה מושלמת, היא שמרנית ולא אחת מפגרת אחרי הכלכלה, אבל יש לה יתרון אחד מכריע - היא אובייקטיבית ואחידה.

■ התוצאות של נייס, לדוגמה: הדיוט שיביט בדוחותיה האחרונים של נייס, לרבעון הראשון של השנה, יתקשה לגבש מסקנה - שכן מצד אחד הוא יראה רווח חשבונאי של 58 סנט למניה, אך ממש בצמוד אליו, מוצגת בפניו רווחיות כפולה - של 1.18 דולר למניה. מי מהשתיים נכונה? אז זו בדיוק הנקודה, שהמשקיעים כבר מזמן בחרו ברווחיות המתוקנת, Non GAAP, כזו המשקפת את מצב העסקים נכוחה. קשה לא להרים על כך גבה, שכן גם משקיע מתחיל אמור להבין שיש כאן בעיה. בכדי להיות יותר קונקרטי, אגע בשני עיוותים מרכזיים בדוחות שנייס פרסמה. ...