האסטרטג הראשי של בלקרוק וסגן האסטרטג הראשי של ענקית ניהול הנכסים, טוענים כי לנחישות של הבנקאים המרכזיים ברחבי העולם להוריד את האינפלציה מהר יש מחיר, בדמות מיתון שעלול להיות חריף בהרבה מההערכות • לדבריהם, העולם מתעלם מכך וכלל לא ברור האם חייבים לשלם את המחיר כרגע

זוכרים את קנוט דוב הקוטב? זמן קצר לאחר לידתו בגן החיות של ברלין ב-2006 הוא ננטש ונדחה על ידי אמו. אחד המטפלים התערב וגידל אותו על ידי האכלה מבקבוק. אבל היו מי שטענו שעדיף להמית את הדוב מאשר שבני אדם ייגדלו אותו. "מוטב שיהיה להם את האומץ לתת לדוב למות", אמר מנהל גן החיות בעיר אאכן. קדחת תקשורתית ומחאות נרחבות שפרצו בעקבות האמירה הם שהצילו בסופו של דבר את חייו של קנוט.
לדעתנו, נראה שנגידי הבנקים המרכזיים מתנהלים כעת במנטליות של "תנו לדוב למות" (את המילה דוב, תחליפו במילה כלכלה). נראה שהם מעדיפים פשוט להרוג את הכלכלה מאשר להסתכן באפשרות של אובדן העיגון של ציפיות האינפלציה (כלומר שאנשים יאמינו שמעתה ואילך אינפלציה גבוהה יותר תהיה עניין נתון). תנו לנו להסביר.

התעלמות מעלות הצמיחה
המשימה העיקרית של נגידי בנקים מרכזיים היא למצוא איזון בין אינפלציה לצמיחה. שקלול תמורות (טרייד אוף) בין השתיים - תוך צפיית פני העתיד בנוגע לכך - היה בעבר עמוד תווך מרכזי בקביעת המדיניות של בנקים מרכזיים. אבל כיום ניהול הפשרה הזו נעדר מהדיון הציבורי, דווקא כאשר הוא נחוץ יותר מאי פעם.
למה יותר מאי פעם? אנחנו נמצאים במשטר חדש בו המחירים בפשרות ביחסי הגומלין שבין צמיחה לאינפלציה אפילו גדולים יותר - בעיקר בגלל מגבלות ייצור בכלכלה. קשה לנו לראות הקלה במגבלות הייצור הללו בקרוב, מה שמציב את הבנקים המרכזיים בין הפטיש לסדן. עם זאת, בעוד שהם התחילו להכיר שהמחיר משלמים היום גבוה יותר, הם ממשיכים להתמקד אך ורק בניהול הצד האינפלציוני. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר לאחרונה, כי "האחריות לספק יציבות מחירים היא בלתי מותנית". איזבל שנבל, חברת מועצת נגידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), טענה כי "השבת האמון ושימורו מחייבים אותנו להחזיר את האינפלציה ליעד במהירות".

ואולם, הם אינם מכירים בכך שלגישה הזו יש נזק משני. על הבנקים המרכזיים לציין במפורש עד כמה עליהם לפגוע בצמיחה כדי להשיג את יעדי האינפלציה שלהם - ולפי ההערכה שלנו, הדבר ידרוש מיתון עמוק בארה"ב, עם פגיעה בצמיחה שעלולה להגיע לכ-2%, תוספת של 3 מיליון מובטלים - ומיתון עמוק עוד יותר מכך באירופה.

במרומז, נראה שהם מאמינים כי הסיכון של אובדן עיגון ציפיות האינפלציה גובר על המחיר הכואב הזה - והדבר מצדיק העלאות ריבית אגרסיביות כדי "להרוג את הדוב". אכן, זה יהיה מוצדק אם ציפיות האינפלציה לא היו מעוגנות. זה נכון שלאף אחד אין באמת הבנה טובה כיצד עובדות ציפיות האינפלציה: הן מעוגנות עד שהן לא. אבל בהסתכלות על מגוון רחב של מדדים, הציפיות לא נראות כרגע חסרות עיגון כפי שהיה בשנות ה-70, תקופה שרבים השוו את המצב הנוכחי אליה. למרות זאת, נראה שהבנקים המרכזיים נחושים לשלם את מחיר המיתון של ציפיות לא מעוגנות - ולהרוג את הדוב - לפני שהם יודעים אם בכלל צריך לשלם אותו.

הסטת הדיון
על ידי התמקדות אך ורק באובדן העיגון התיאורטי של ציפיות האינפלציה, והתעלמות מעלויות הצמיחה המוחשיות ביותר, גם הפד וגם ה-ECB מתחמקים מוויכוח מכריע שצריך לנהל: היכן צריכים קובעי המדיניות להכריע בפשרה שבין אינפלציה לצמיחה. מהי המהירות המתאימה שבה האינפלציה צריכה לרדת חזרה ליעד? ייתכן אולי ש"כמה שיותר מהר" היא לא דרך הפעולה הנבונה ביותר, במיוחד אם הציפיות לאינפלציה נשארות מעוגנות.
...

העלאות הריבית מתחילות להשפיע יותר על שוק הנדל"ן למגורים. בחודש שעבר נלקחו משכנתאות בהיקף של 9.64 מיליארד שקל, הרמה הנמוכה ביותר של משכנתה שנלקחה מאז מאי 2021, לא כולל חגי תשרי של שנה שעברה. מדובר בירידה של 19% לעומת המשכנתה שנלקחה באוגוסט שנה שעברה, ושל 5% לעומת המשכנתה שנלקחה בחודש יולי השנה - כך עולה מנתונים חלקיים שפרסם בנק ישראל על היקפי המשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר.

העלאות הריבית של בנק ישראל, שעלו בהדרגה בחודשים האחרונים, משפיעות בהדרגה גם על שוק הנדל"ן. ההעלאה הראשונה שבוצעה באפריל ב-0.25%, וזו השנייה שנעשתה במאי והגיעה ל-0.4%, לא השפיעו בצורה משמעותית על גובה המשכנתאות שנלקחו. ההעלאה השלישית שנעשתה ביולי כבר הגיעה ל-0.5%, וניכר היה בה שהשפיעה על השוק (אם כי טרם פורסמו נתוני כמויות ושינויי מחירים לחודש זה), ואילו באוגוסט הריבית עלתה כבר ב-0.75%, וככל הנראה היקפי המשכנתה הנמוכים שנלקחו בחודש שעבר הם התחלת תהליך ממושך של ירידה בכמות עסקאות וירידה בהיקפי המשכנתאות, שצפוי ללוות את השוק בעתיד הקרוב.
כאמור, הפרסום הנוכחי של בנק ישראל הוא חלקי בלבד ואינו מפלח את המשכנתאות לפי אפיון הרוכשים (משקיעים, מחיר למשתכן וכדומה). נתונים אלה יפורסמו לקראת סוף החודש.
...

מחירי הנפט הגולמי עולים קלות לאחר ירידה חדה של יותר מ-5% במחירי החוזים אמש • במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות עליות קלות • גיימסטופ מזנקת בכ-9% במסחר המוקדם

הבנק המרכזי של גוש האירו (ECB) העלה היום את גובה הריבית בגוש האירו ב-0.75% לרמה של 1.25% על רקע העלייה החדה באינפלציה בחודשים האחרונים. זו הרמה הגבוה ביותר של הריבית בגוש מאז נובמבר 2011.ראשת הממשלה החדשה של בריטניה, ליז טראס, הציגה ביומה השני בתפקיד תכנית מקיפה - ככל הנראה הגדולה ביותר שהושקה עד כה באירופה - לסייע לתושבים להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה. התוכנית "תקפיא" את חשבונות החשמל והחימום של משקי הבית על רף מקסימלי של כ-2,500 ליש"ט לשנה. זאת, במקום התייקרות ל-3,549 ליש"ט שהיתה צפויה להתרחש מה-1 באוקטובר, וזינוק לקרוב ל-5,000 ליש"ט בינואר, על פי מחירי האנרגיה הקיימים. הקפאת חשבונות החשמל תתרחש לשנתיים הקרובות.
לאחר ההודעה, האירו ממשיך להיסחר ביציבות סביב 1 דולר לאירו וגם הליש"ט יציבה סביב 1.153 דולרים לליש"ט.
...

הסקירה האחרונה נחתמה בהערכתנו כי רמת 4000 הנקודות תישבר, ויחד עימה תישבר רמת 2000 הנקודות. לא היתה כל אפשרות אחרת לאור תמחור האופציות (הוסבר בהרחבה בסקירה הקודמת) אך בו זמנית הדגשנו כי אין מדובר בחזרה למגמת ירידה. שבועיים מאוחר יותר ואכן שני המדדים פעלו בדיוק כהערכתנו, וגם הפעם איננו רואים אישור למגמה שלילית ברורה. אם קודם לכן הראלי הגיע בעקבות שורט סקוויז בוול סטריט ועוד מספר הנחות מוצא לא מבוססות כעת אנו מתקשים לראות היכן ימי ה 2-3% ברצף. אין ספק כי ההיפוך בשישי הוא דרמטי אבל הוא לא משנה מהערכה הכללית שלנו כי הכיוון אולי 3800 אבל זה עדין לא המפולת האמיתית.

בת"א הדברים מתונים אף יותר - ציבור רוכש קרנות ורואה בירידה הזדמנות קניה. זה בולט מאוד בקרנות הכספיות שחוות עדנה לא ברורה (עדין תשואה ריאלית שלילית) אבל גם במעורבות ואפילו במניתיות הטהורות. אם הציבור היה מספק תמיכה עד לפני חודש של 4-5 נקודות היום אנו כבר בתמיכה מינורית 1-2 נקודות בלבד. זה אולי נשמע מעט (ואכן זה כך) אבל לא מדובר על פדיונות לבטח וכיוון שנושאת המטוסים המכונה בורסה זה לאט - פאניקה לא מכבר לפינה. גם אם נניח יומיים ירידות בניו יורק אנו מתקשים לראות כיצד הקרנות פודות מאות מיליונים כפי שהתרגלנו בגל היורד האחרון.
סיבות רבות יש לכך אבל בעיקרה הבורסה המקומית שידרה השבוע רוגע ויציבות (יחסית) ולא משום מניות חזקות אלא בשל הדולר - אלמלא הקפיצה בדולר, שאף היא צפויה לאור האגרסיביות הפתאומית של הפד, היינו כעת סביב 1970 לערך ואלו כבר מספרים אחרים. הציבור שרואה ב 2000 נקודה קריטית לא מוותר עליה בקלות ודי ביום תיקון אחד בניו
יורק בכדי לאושש המדד ולשמור על רמה זו. מנגד, פוטנציאל הירידה מתחת ל 1980 עצום ומהיר ולכן סביבות רמה זו כבר נדבר על המשך מהלך איטי אבל ברור.
...