בסקירה האחרונה ציינו כי להערכתנו השבוע המדדים יעצרו לקחת אויר ואכן ת"א נסוגה במעט (הסקירה פורסמה לאחר הזינוק בראשון) ושבוע שלילי ראשון בניו יורק נרשם מזה למעלה מחודש.

למעשה גם המעוף אלמלא הזינוק של 5% בראשון הקודם היה חותם בירידה אך זוהי נקודה שחשוב מאוד להתעכב עליה (!) – כבראשון שעבר, גם היום נכון לזמן כתיבת שורות אלה המעוף מזנק ב 2.7% כשהדחיפה מגיעה ממניות הבנקים הרושמות עליה של 5.4% ולמעלה מ 100 נקודות. מה שקרה בראשון שעבר זהה למהלך המסחר היום והוא הסתערות של הציבור על מניות הבנקים והקרנות בשל אותן הקלות שהממשלה סיפקה. למעשה ברמה גבוהה של בטחון ניתן לומר כי בכל ראשון תהיינה הקלות נוספות, ולפיכך בכל ראשון נראה שוב ציבור מסתער.
נגענו בכך בקטנה בסקירה האחרונה אך נחדד שוב הנקודה: אין להסתכל על המשבר הכלכלי כמשבר הקורונה. צריך להפריד ישנו משבר הקורונה שתם ונשלם ולעומתו המשבר הכלכלי שכעת רק מתחיל. זה לא באמת משנה אם נפתחים 30% מהעסקים או 90% מהם, מה שחשוב עבור המשקיע הוא הדוחות הקרובים וזה כמובן לא מעבר לפינה. לפיכך, קשה להתנגד לפעילות הציבור שאגב נראית היטב בהיעדר תמחור – כמעט לכל אורך היום עליה עקבית ללא עצירה או תיקון המעידה על קניות market כלליות ועדין כבסקירה האחרונה נזכיר כי מדובר על ידיים חלשות. כשיגיע היפוך בניו יורק, אפילו נקודתי (החגים מנעו מאיתנו ימים שלילייים עד כה) נראה כאן תגובת פאניקה לא פרופורציונאלית.
...

צעדי המגננה הממשלתיים מפני התפרצות וירוס הקורונה מתבטאים בשינוי מובחן ומשמעותי באופי הרכישות של הציבור הרחב בישראל. בראש ובראשונה מתברר כי סך הרכישות בכרטיסי אשראי קטן מרמה יומית של 1.3-1.5 מיליארד שקל במהלך המחצית השנייה של ינואר, להיקף רכישות יומי של כמיליארד שקל באמצע מרץ, עם תחילת ההגבלות החריפות על התנועה. בהמשך, עם החרפת ההגבלות והחלת הסגר יחד עם אובדן ההכנסה השוטפת של מאות אלפים רבות של ישראלים, צונח היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בשיעור חד כמעט מדי יום, עד שהגיע ב-20 באפריל להיקף כולל של פחות מ-690 מיליון שקל.

אך לא רק היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נחתך בחדות בצל הקשיים הכלכליים שפקדו במפתיע ובמידיות שיעור ניכר מהאוכלוסייה ובצל מגבלות התנועה, אלא גם תמהיל הרכישות של הציבור משתנה - הרבה פחות מוצרים של איכות חיים ויותר מוצרי מזון.


כך, מניתוח ההוצאות בכרטיסי האשראי בישראל עולה כי מאז פרוץ משבר הקורונה הציבור בישראל החל לרכוש הרבה יותר מזון, כשבמקביל גדלו גם הרכישות שלו מבתי המרקחת.
...

איך קשורה עיירה נידחת במדינת אוקלהומה שמספר תושביה אינו עולה על 8,000 לדרמה הגדולה של הנפט, למה הקונטנגו של 2008 היה רק פיילוט לקונטנגו של 2020, מה קרה ב-24 השעות האחרונות, ואיך כל זה קשור לישראל?

1. קושין (Cushing)
הדרמה הגדולה של אתמול מתחילה בקושין, עיירה נידחת במדינת אוקלהומה שמספר תושביה אינו עולה על 8,000. הרבה לא קרה בעיירה הזו מאז ימי החלוצים עד שב-1912 נקדח בסמוך לעיירה שדה הנפט הראשון. בתוך מספר שנים הפכה קושין לבירת הזיקוק של ארה"ב, ולא פחות מ-50 בתי זיקוק פעלו בסביבותיה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

בשנות ה-80 התרוקנו שדות הנפט של קושין ובתי הזיקוק שלה החלו להיסגר. העיר הייתה מסיימת את תפקידה ההסטורי אלמלא מסוף המיכלים של חברת הנפט shell שהפך את קושין למה שהיא היום: צומת הנפט של ארה"ב.

שמונה חברות אנרגיה, העוסקות בהזרמת נפט לצרכני קצה, פועלות מקושין ושם נמצאת גם נקודת הניפוק הפיזית של הנפט האמריקאי מסוג WTI - הנפט הסחיר ביותר בשווקים הפיננסיים. יכולת האחסון של קושין גדלה עם השנים והיא מתקרבת היום ל-100 מיליון חביות נפט, כמות השקולה לשיא צריכת הנפט העולמית היומית. כל האחסון של הנפט הפך לנושא אסטרטגי בעקבות משבר הנפט של 1973 כשמדינות המערב הגדילו את יכולות אחסון הנפט שלהן, כדי להתגונן מפני חרם נפט של אופ"ק. בשנים האחרונות התברר שלאחסון נפט יכול להיות גם ערך כספי אדיר, במצב השוק החריג המכונה בשם האקזוטי קונטנגו.
...

הרס שמייצר וירוס הקורונה בכלכלה העולמית הוביל לצעדים פיסקליים חסרי תקדים מצד ממשלות העולם, בהן ארצות הברית שכבר אישרה 2.3 טריליון דולר, ממשלת יפן הוסיפה טריליון דולר, כשגם ממשלת גרמניה השמרנית אומרת כי תתמוך בשווקים בלי הגבלה.

אין ברירה, באבחת הסגר, רבים מדי איבדו את פרנסתם, סקטורים שלמים נחתכו לגמרי והכלכלה עצמה עוברת שינויים מהותיים בפרק זמן קצר במיוחד. הערכות הן כי בעולם לפחות מיליארד בני אדם איבדו מקור פרנסה או חשופים להפחתת תנאים, כולל בשכר, כתוצאה מהשלכות הנגיף. מדובר בקרוב לשביעית מתושבי העולם. שביעית. כשלא ברור מתי יסתיים המשבר ומתי אנשים יוכלו לשוב לעבודה סדירה - ואיך בכלל זה יקרה.
...