לאחרונה הודיעה הבורסה על כוונתה להקטין את המכפיל על אופציות ת"א-35 מ- 100 ל- 50, מהלך שצפוי לאפשר תמחור דיפרנציאלי של אופציה על מדד ת"א-35. נכון, במסגרת המהלך חלק מהמשקיעים ישלמו יותר מהעלות אותה הם משלמים כיום, אך המטרה המרכזית של מהלך זה היא מימון המקורות לעידוד שוק הנגזרים המקומי הנאבק על עתידו.


האופציות על מדד ת"א-35 הן המוצר המוביל בשוק הנגזרים של בורסת ת"א וגם מוצר זה מצוי בדעיכה רב שנתית המקבלת ביטוי בירידה החדה במספר החשבונות הפעילים, מרמה של למעלה מ- 6,000 חשבונות פעילים בשנת 2013 לכ- 4,000 חשבונות פעילים אשתקד, זאת כאשר כמחצית מהמחזור מתבצע על ידי מערכות מסחר אלגוריתמיות ומספר שחקני נוסטרו בודדים, המרכזים יחד כ- 60% מנפח הפעילות בשוק.

המוצר השני הקיים בשוק הנגזרים המקומי הוא אופציות על שקל-דולר, נגזר אשר מחזורי המסחר שלו מתכווצים בהתמדה ועוברים לשוק הנגזרים הנסחרים מעבר לדלפק (OTC), שם המשקיעים זוכים ליתרונות רגולטוריים רבים, נזילות עצומה וגמישות ברמת המוצר. חשוב לציין כי פעילות מחוץ למסחר (OTC) אינה מפוקחת בדומה לפעילות המתקיימת
...

מיתון שני בתוך 3 שנים? הבנק חתך בחדות את התחזית שלו ל-2023 לצמיחה של 1.7% בכלכלה העולמית, לעומת התחזית הקודמת שלו מיוני לצמיחה של 3%; ברקע, המלחמה באוקראינה לצד השלכות הקורונה, אינפלציה וריבית גבוהה; באיחוד האירופי לא צפויה בכלל צמיחה

הכלכלה העולמית "קרובה באופן מסוכן לכניסה למיתון", כך מזהיר הבנק העולמי, שאף חתך את תחזית הצמיחה שלו ל-2023. לפי התחזית המעודכנת, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה בשיעור של 1.7% בלבד, זאת לעומת תחזית לצמיחה של 3% שפורסמה ביוני. עבור השנה הבאה 2024 התחזית היא לצמיחה של 2.7%.
בבנק העולמי טענו כי הגורמים לתחזית הפסימית נובעים מהשלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה והמשך ההשלכות מהמגפה. עם זאת ציינו בבנק את השפעות העלאות הריבית כאתגר העיקרי עמו מתמודדים קובעי המדיניות. "בהתחשב בתנאים הכלכליים הפגיעים, כל התפתחות שלילית כמו אינפלציה גבוהה מהציפיות, עליות חדות בשיעורי הריבית בניסיון לבלום אותה, התפרצות מחודשת של קורונה או הסלמה במתיחות הגיאופוליטית, עלולים לדחוף את הכלכלה העולמית למיתון", נכתב בדו"ח.
...

המכירות הסתכמו בכ-6.4 מיליארד שקל והרכישות בכ-2.6 מיליארד שקל

לעומת מכירת מניות, נטו, של בעלי עניין בשנת 2021 בסך כ-4.4 מיליארד שקל

פעילות בעלי העניין בשנת 2022 הייתה ברמה נמוכה יחסית לעומת שנת 2021.

בדרך כלל, נהוג להניח שבתקופות של גאות בשוק המניות ועליות שערים- ינצלו בעלי עניין את המגמה ויממשו חלק מהחזקותיהם, ואילו בתקופות שפל וירידות שערים בשוק המניות- הם יגדילו את אחזקותיהם- הן תוך כוונה לנצל את המחירים הנמוכים, להביע אמון בחברות והן במטרה למתן את ירידות השערים.
ואכן בשנת 2021 בה עלו שערי המניות בשיעורים נאים מכרו בעלי העניין, ברוטו, מניות בשווי של כ-7.7 מיליארד שקל ומנגד קנו מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל. בשנת 2022, בה נרשמו ירידות שערים אכן הצטמצמו מכירות בעלי העניין לכ-6.4 מיליארד שקל, אך באופן מפתיע- גם רכישות המניות ע"י בעלי העניין הצטמצמו לכ-2.6 מיליארד שקל.
...

מהו הסיכון הכלכלי הגדול ביותר שאורב לשווקים הפיננסיים בעולם בעתיד הקרוב, האם "כיבוי" האינפלציה יבוא במחיר של מיתון וכיצד ייראה המשק הישראלי ב–2023? • הנה כמה שאלות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בשנה שהחלה השבוע • כתבה ראשונה מתוך שתיים
נקדים ונאמר כי מתן תחזיות למה שיקרה בשנה הבאה אינו קל בשום תקופה, ועל אחת כמה וכמה כשהאי-ודאות עצומה, והנראות קדימה חלשה, ונכון יותר להעריך את המגמה בשנים הבאות ולא בשנה יחידה. אבל אנחנו מכבדים את המסורת שהתקבעה במחוזותינו. אז נבחן מספר סוגיות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בקרוב.




1. האם הבנקים המרכזיים יצליחו "לחנוק" את האינפלציה בלי להביא למיתון עולמי?
זו שאלת השאלות, שלתשובה עליה יהיו השלכות ניכרות הן על שוק המניות והן על שוק איגרות החוב. הבנקים המרכזיים הם בחזקת להטוטן בקרקס שהולך על חבל דק במרומי ההיכל, ומנסה לאזן עצמו עם כל צעד שהוא עושה, כדי שלא ליפול לא לצד ימין ולא לצד שמאל.
הם עושים הכול כדי לרסן את האינפלציה מבלי לגרום למשק להיכנס למיתון עמוק, מתוך ניסיון להנחית אותו ברכות. אם זה לא יצליח, הרי שבין שתי האפשרויות הגרועות - אינפלציה או מיתון - הם מעדיפים למקד את מאמציהם באינפלציה, שבה הם רואים, ובצדק, את הסכנה הגדולה יותר וגם את האתגר הגדול יותר.
הנחת העבודה שלהם היא שאם יצליחו לכנס את האינפלציה לתחום היעד של 2% או קרוב אליו, הם יידעו אחר כך לטפל במיתון, שכרגע אינו באמת ניכר.
...