מנוי פרו

בסקירה האחרונה, לפני שבועיים, הערכנו כי כל אחוז שתעלה אירופה ארה"ב תעלה כפליים ולהיפך. זה היה נכון לשבוע שקדם לבחירות ובטח ובטח לשבוע הבחירות כשהראלי בוול סטריט איבד מעצורים. ראלי שבתחילתו כלל אין ירידה בסטית התקן, שהמניות שלכאורה אמורות להיפגע מאי בחירתו של טראמפ מזנקות ומחזורי המסחר בו נמוכים באופן חשוד.
מעבר לראלי במניות ההרגשה הכללית היא שהוזרם סכום עתק של כסף ולראיה העליה בכל הנכסים עד לאיזון, לרבות נכסי קצה דוגמת ביטקוין. כיוון שהפד לא מפרסם תאריכי הזרמה אלא רק סיכום שבועי / חודשי ניתן להעריך כי בפד (שוב) רצו להימנע מדרמה והעדיפו להזרים הון דוקא טרם הבחירות ולתוכן מבלי התיחסות לבועה הנוצרת. אם אנו צודקים ואכן זהו המצב, התנועה הבאה היא שוב לכיוון 3250, ואז חוזר חלילה עד 3550. השוק מאבד גובה לאחר ההזרמה ובפד מיהרו ליישר קו ולדחוף.

אנחנו אפילו לא ננסה להסביר את הראלי האמריקני מאחר וכל הסבר הוא בדיעבד ומתאים עצמו לסיטואציה הזויה זו. אם חשבנו שבבחירות 2016 בהיפוך החוזים מירידה של 5% לעליה דומה המצב היה הזוי, מה כבר נגיד על מצב בו אין נשיא. אותו תרחיש ממנו כולם חששו ועדין יש לזכור כי מבחינתנו זה בגדר סיבה למסיבה – ניו יורק זינקה עוד טרם הבחירות ב 2% ביממה, ולכן קשה עד בלתי אפשר לקשר בין הראלי לבחירות, כל שכן לתוצאתן.

מה שכן ניתן לומר, זה ששחקני המעוף מאוד לא אהבו את הסיפור החיובי הזה. הערכנו אפשרות תנועה מעלה, בדגש על בחירה מחודשת של טראמפ, אבל 9% בשלושה ימי מסחר זה כבר מעל ומעבר וכך הורגשה כבדות מסוימת במעוף. שקשורה בעיקר למוסדיים ששמחים על כל הזדמנות להיפטר ממניות הבנקים. אם שחקני המעוף לא היו עסוקים ברכישת נכס בסיס שלאחר הפקיעה בודאי שהיינו רואים אף תנועה מנוגדת אבל אם וול סטריט לא תתקן מטה אנו כבר נדאג לכך בשוק המקומי. אם תהיינה עליות מתונות נקבל דשדוש במעוף אבל ראלי יבלם בת"א. יתרה מכך, במהלך החודש במידה ותהא הזדמנות ללבות ירידה במדד זה יתרחש בדגש על הבנקים ולכן המעוף עצמו בשבועיים הקרובים מדד הבנקים ותו לא. טבע כמובן לא מאכזבת אותנו ותמשיך כרגיל לפגוע במשקיעים אבל הארביטראז מוגבל בהשפעתו לאור שיא בארה"ב – שפל בדולר. בכל מקרה אחד מאפס את השני והמגמה לא תהא מקבילה ולכן מהלך ארביטראז דרמטי מארה"ב אינו על הפרק לפחות לשבוע הקרוב.
...

בנק ישראל ממשיך לפעול בשוק ההון המקומי - במסגרת התוכניות השונות רכש בחודש אוקטובר 3.4 מיליארד שקל אג"ח ממשלתי ו-1 מיליארד שקל אג"ח קונצרני; בנוסף מוציא לפועל את תוכנית ההלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית

בנק ישראל ממשיך לפעול בשוק ההון המקומי על מנת לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית בעקבות משבר הקורונה. בעדכון היתרות החודשי של בנק ישראל עולים מספר ממצאים שתואמים למגמה העולמית וכן להצהרות בנק ישראל. במהלך חודש אוקטובר הגדיל בנק ישראל ב-1.5 מיליארד שקל את תוכנית ההלוואות למערכת הבנקאית. בתחום רכישות האג"ח הממשלתי הוסיף הבנק 3.4 מיליארד שקל למאזנו. בסעיף אג"ח קונצרני רכש בנק ישראל במיליארד שקל והגדיל את מאזנו ל-3.1 מיליארד שקל אג"ח קונצרני. עיקר הרכישות התבצעו בחודשיים האחרונים.
ב-6 ביולי הודיע בנק ישראל על חידוש תכנית ההלוואות לטווח ארוך, שסיפק הבנק למערכת הבנקאית, במטרה להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים. במהלך חודש אוקטובר במסגרת זו הוקצו הלוואות למערכת הבנקאית בהיקף של 1.5 מיליארדי ש"ח. היקף ההלוואות במסגרת תכניות אלה (כולל התוכנית מחודש אפריל) עומד על 13.8 מיליארדי שקל. עוד דיווח בנק ישראל באותו מועד על הקצאה של 15 מיליארד שקל לרכישת אג"ח קונצרני. נכון לסוף אוקטובר, בנק ישראל רכש 3.1 מיליארד שקל כאשר 2.2 מיליארד שקל נרכשו במהלך ספטמבר ואוקטובר.
...

תלי תלים של מלל נשפכים עם התרחישים השונים שעשויים להתפתח ביום שאחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב. חרף החשיבות העצומה שמייחסת התקשורת הכלכלית לשאלה מי מהמועמדים ינצח, מתברר כי לאירועים שהם פוליטיים ביסודם, כמו הבחירות האלה, אין באמת השפעה מכרעת על הכיוון של שוקי ההון. לא כל מה שהפרשנים גורסים יום-יומיים לפני הבחירות, הם חושבים יום-יומיים אחרי הבחירות.

לא צריך ללכת רחוק. בבחירות 2016, השווקים חששו מאוד מנצחונו של דונלד טראמפ, וברגע שהסתמן במהלך ליל הבחירות שהוא עשוי לנצח, הבורסות רעדו: טוקיו, שבה כבר נפתח המסחר, צנחה בשיעור של 6%; החוזים העתידיים שמבשרים על פתיחת המסחר בניו יורק, הצביעו גם כן על "נפילה חופשית"; ורק מחיר הזהב נסק ונצבע בירוק. פרט לזהב, כל השווקים נצבעו באדום.


והנה, מעשה כשפים, בבוקר שלמחרת (שעון ישראל), ומעט אחרי חצות בארה"ב, כשהתברר כי טראמפ ניצח בבחירות, הוא נשא נאום של הרגעה ופיוס, ובן רגע התהפכה המגמה בשווקים: האדום (ירידות) התחלף בירוק (עליות), והירוק נעשה אדום.


אפיזודה זו מדגישה את תעתועי השווקים ואת הסלידה שלהם מאי-ודאות, והיא גם מדגימה עד כמה צריך לקחת את התחזיות בעירבון מוגבל. ועדיין, יש משקל לניתוח רציונלי של המציאות השונה שעשויה להתפתח בתרחישים שונים של תוצאות הבחירות.
השווקים מעדיפים את טראמפ?
...

כך עולה ממכתבה של שירה גרינברג למנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי; מדובר בעלות הפגיעה בתוצר של ישראל כאשר המסחר סגור ומערכת החינוך לילדים מעל גיל 6 אינה פועלת

עלות הפגיעה בתוצר של מדינת ישראל כתוצאה מההגבלות הקיימות כיום (כאשר המסחר סגור ומערכת החינוך לילדים מעל גיל 6 אינה פעילה), עומדת על 2.3 מיליארד שקל בשבוע; כך עולה ממכתב ששלחה היום (ה') הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי.
לפי חוק הקורונה מחויבת הכלכלנית הראשית להעביר, בסוף כל חודש, דיווח למשרד הבריאות על העלויות המשקיות של ההגבלות הקיימות נכון לאותו היום. את הדיווח הזה אמור משרד הבריאות להעביר בתורו לוועדת החוקה של הכנסת, אליה הועברו סמכויות החקיקה בנושא הקורונה בעקבות ביקורת פרלמנטרית מצידה של יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון.
במכתב ציינה גרינברג כי הפגיעה מבוססת על ניתוח מקרו, שלקח בחשבון את צמצום הפעילות העסקית, הירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות המדינה וכן את ההשפעות הנובעות מהצמיחה והסחר העולמי החזויים.
גרינברג מבהירה כי "חלק משמעותי מהפגיעה נובע מההגבלות על ענף המסחר כולו, שעלותן השבועית לתוצר מוערכת בכ-1.4 מיליארד שקל". זאת על רקע הדרישה החוזרת של משרד האוצר לפתוח את ענף המסחר, למרות התנגדות משרד הבריאות.
...