מנוי פרו

המטבע שהתרסק למחיר של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, עלה בחוזקה אל רף ה-10,000 דולר: מה הן הסיבות לעלייה ומה ישפיע על הכיוון בעתיד?





הביטקוין חזר לקדמת הבמה. החודשים האחרונים היו טובים בשבילו - במקביל למשבר בשווקים, הביטקוין עלה משפל של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, לקרוב ל-10,000 דולר. חלק מהעלייה היה צפוי בזכות תהליך החצייה - תהליך שבו מפחיתים בחצי את יכולת הייצור של המטבע , אבל במקביל נוצרת הכרה הולכת וגדלה במטבע - הן לצרכי השקעה, הן לצרכי שימוש והגנה בתקופות משבריות, והן כתחליף לטכנולוגיה הקיימת. אז נכון - ההשקעה בביטקוין היא סוג של הימור. אין כאן ניתוח של תזרימים, רווחים, אין כאן ניתוח של החזר השקעה. אבל האמת שגם במטבעות "הרגילים" אין באמת יכולת להעריך את המטבע.


תראו מה קרה לדולר בחודשים האחרונים. הפד' יצר בחודשים האחרונים כ-3 טריליון דולר של כסף חדש. סכום זה שווה ליותר מ-70% מכלל הכספים שנוצרו מאז הקמת הפד' בשנת 1913. אך השאלה שעולה בכל פעם שפאואל מכריז על סכומי כסף אדירים נוספים שינחתו אל השוק, היא מה יעשה הלאה אם הכלכלה לא תצליח להתאושש במהירות מהריסות נגיף הקורונה, והשווקים כתוצאה מכך יכנסו לסחרור. הוא ינפיק עוד כסף, ומה המשמעות של הנפקה הזו - האם היא לא מפחיתה את ערך הדולר?


בסופו של יום כסף הוא נכס, שמחירו אמור להיקבע לפי היצע וביקוש, וכאשר ההיצע עולה על הביקוש המחיר יורד. נראה שהביקוש של הדולר הוא אינסופי, ארה״ב היא מונופול פיננסי השולט בעסקאות העולם. 30 מיליון פעמים ביום מעבירים כסף אחד לשני 11 אלף משתמשי ה-SWIFT (בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד). מרבית העסקאות הבינלאומיות שהם עושים מועברות בסופו של דבר דרך ניו יורק באמצעות מסלקת התשלומים, המעבירה כ-1.5 טריליון דולר ביום. אך מה אם יש אלטרנטיבה? הכסף במתכונתו הנוכחית הינו המוצר השמיש בעולם אך עם חוסר התקדמות טכנולוגית משווא, וייתכן ש"עדכון התכנה" של המערכת הבנקאית הם המטבעות הדיגטליים.


הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר ביפן בשנת 2009. למעשה את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ״ארנק דיגיטלי״ שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם, יתר המטבעות הדיגיטליים עובדים באופן דומה. בניגוד למטבעות המסורתיים, שנוצרים ע״י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. אין למטבע זה קיום פיזי, הוא קיים על גבי מחשבים והכי חשוב הוא מבוזר - אין גוף ששולט בו, הוא לא כפוף לבנקים המרכזיים ואין גוף שקובע את הכמות וההפצה, הכל נוצר מתוך רעיון של קידוד ואבטחת היקף מטבעות והמחיר נקבע באמצעות ההמון. על פניו המטבעות הדיגיטליים פחות חשופים לאינפלציה ושחיקת ערך בדיוק כמו הזהב.


מחיר הביטקוין זינק בחודשים האחרונים כשהסיבה העיקרית הוא הפחד מאינפלציה. כאשר מנפיקים דולרים חדשים בלי הפסקה, צפוי שהדולר יאבד מערכו. הביטקוין עובד בשיטה אחרת - לא מדינה קובעת את היצע הכסף, אלא זה נקבע מראש וזה מופחת לאורך זמן. אירוע החצייה כאמור מקטין את תפוקת הביטקוין במחצית וזה מקטין את ההיצע. על פניו נראה שהביטקוין עשוי ליהנות מהמהלכים של הבנק המרכזי. במידה והבנק יוריד את הריבית לריבית שלילית, הנזילות בשווקים תגרום לפחד מפני אינפלציה וכתוצאה מכך תיתכן עלייה בביקוש לביטקוין. מנגד במידה והבנק המרכזי יטיל וטו על ריבית שלילית, הוא יצטרך להמשיך במתכונת הנוכחית של הדפסת כסף והדפסת כסף פוגעת כאמור בדולר ועשויה לתרום לביטקוין.


חוץ מזה - גופים גדולים נכנסים לתחום המטבעות הוירטואלים. מוקדם יותר השנה בנק סילברגייט, בנק בסן דייגו, המתגאה בסך הנכסים בסך 2.3 מיליארד דולר, אפשר ללקוחותיו להגיש בקשה להלוואות בביטחונות שנערכו בביטקוין. גם בית ההשקעות הגדול ג׳י פי מורגן צפוי לעשות מהלך דומה. בשלושת החודשים האחרונים החל זרם אדיר של חשבונות חדשים מכל סוגי המשקיעים: קרנות גידור, מנהלי השקעות, משקיעים, קמעונאיים וסוחרי יום. עלייתם של המשקיעים המוסדיים צפויה לעורר תגובת עדר אשר תכניס משקיעים רבים נוספים אשר יחפשו גדר כנגד המניפולציה הנוכחית של הפד' בדולר.
...

הפעילות הכלכלית במשק התכווצה ברבעון הראשון של השנה בשיעור של 6.8% - כך מעדכנת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעדכון שני של החשבונות הלאומיים. בעדכון הראשון, שפורסם בחודש שעבר, העריכה הלמ"ס שיעור התכווצות גבוה אף יותר של 7.1% - אך בשני המקרים מדובר בירידה הרבעונית החדה ביותר מאז החלה המדידה בשנת 1995.

חשוב לציין כי מדיניות צעדי הסגר של הממשלה החלה בשבועיים האחרונים של חודש מרץ, כך שהשפעת הקורונה באה לידי ביטוי רק בצורה חלקית בנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון (המתייחס לחודשים ינואר, פברואר ומרץ). השפעת הקורונה צפויה לבוא לידי ביטוי חריף יותר באומדני הפעילות הכלכלית של הרבעון השני של השנה, שיפורסמו בעוד מספר שבועות.
...

התחזקות המטבע המקומי גורמת לירידת הביקוש לתוצרת מקומית - זה מסוכן לכלכלה; יש להפעיל מדיניות מוניטרית אגרסיבית שתחליש את המטבע המקומי ותוביל להגברת הביקוש לתוצרת מקומית




עליית ערך המטבע של מדינה כנגד שערי המטבעות של מדינות אחרות משמעותו ייקור מחיר הסחורה המקומית עבור תושבי חו"ל והוזלת מחיר הסחורה המיובאת מחו"ל עבור תושבי המדינה.


פועל יוצא משינוי כזה הוא עליית הייבוא וירידת היצוא של סחורות ושירותים, וכתוצאה מכך ירידת הביקוש לתוצרת המקומית. בעת הזו, שבה כל המשקים בעולם מצויים בשפל כלכלי עמוק המלווה בירידה חדה בביקוש לסחורות ולשירותים, מדינות שונות ברחבי העולם מנסות להחליש את המטבע שלהן כנגד מטבעות של מדינות אחרות, זאת כדי להאיץ את יציאתן מהשפל.


מדיניות מוניטארית מתאימה של הבנק המרכזי עשויה להשפיע על שער החליפין ולפיכך להשפיע על הביקוש לסחורות ולשירותים.


מאחר שגורם ראשון במעלה המשפיע על שער החליפין הינו תנועות ההון מחו"ל להשקעה בנכסים מקומיים ותנועות ההון מהמשק להשקעה בנכסי חו"ל, הרי שמדיניות מוניטרית מתאימה של הבנק המרכזי עשויה להגביר תנועות הון אלו ובכך להשפיע על שער המטבע המקומי.


באירופה בארה"ב וכן במדינות אחרות ברחבי העולם ננקטת על ידי הבנקים המרכזיים מדיניות מוניטרית מרחיבה המתבטאת בהדפסת טריליוני דולרים ובהפחתת הריבית לאפס. בנקים מרכזיים אלו גם מאותתים על כך שבעתיד תימשך מדיניות זו ולכן מאותתים על כך שבכוונתם לפעול להחלשת המטבע שלהם גם בעתיד. מדיניות כזו דוחפת משקיעים להשקיע את כספם במדינות שבהן צפויה התחזקות של המטבע בעתיד. לפיכך בנקים מרכזיים שאינם פועלים באגרסיביות לשם החלשת שער המטבע המקומי למעשה מגבירים את תנועות ההון נטו להשקעה פיננסית במשק שלהם, תנועות הון המובילות להתחזקות המטבע המקומי.
...

תחזית ארגון המדינות המפותחות (OECD) לישראל קודרת מזו של בנק ישראל וצופה צמיחה שלילית של 6.2% השנה לעומת 4.5% שצופה הבנק. בתרחיש של גל שני בחורף הכלכלה תתכווץ ב-8.3% והמשק לא יתאושש לפני 2022.

ארגון המדינות המפותחות מצטרף לגופים הצופים פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה. על-פי התחזית העולמית המעודכנת שפורסמה הבוקר, צופים ב-OECD כי המשק הישראלי יתכווץ השנה ב-6.2% - וזאת בתרחיש האופטימי שבו מגפת הקורונה תדעך בקיץ. מדובר בתחזית דומה לזו שפרסמה קרן המטבע הבינלאומי ב-14 לאפריל, בשיאו של המשבר, וחמורה יותר מהתחזיות המעודכנות של בנק ישראל שצופות צמיחה שלילית של 4.5% בלבד ב-2020, (בהנחה שלא יהיה גל שני). ב-2021 צופים ב-OECD צמיחה של 5.7% וצמיחה חלשה יותר של 4.4% בתרחיש של התפרצות קורונה נוספת.

"צעדי הסגר בישראל היו חריפים אך קצרים ביחס למדינות מפותחות אחרות", כותבים בדוח, "אולם ההתאוששות צפויה להיות איטית, כשהאבטלה הגבוהה וחוסר הודאות מכבידים על הכלכלה. גל שני יעכב עוד יותר את ההתאוששות, יגדיל את מספר פשיטות הרגל ויגרום נזק ארוך טווח לכלכלה".
...