x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 24.06.2020 19:23
    Article Preview

    כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חותכים את תחזית הצמיחה העולמית. ב-IMF מעריכים כעת שהכלכלה העולמית תתכווץ השנה ב-4.9%, לעומת התחזית הקודמת באפריל שצפתה ירידה של כ-3% בתוצר העולמי. זאת, על רקע העלייה המתמשכת בחולי הקורונה בעולם.

    לגבי כלכלת ארה"ב מעריכים בקרן שהיא תתכווץ השנה ב-8% לעומת התחזית הקודמת שעמדה על ירידה של 5.9% בתוצר האמריקאי.


    "השפעות מגפת הקורונה קשות יותר בחצי הראשון של 2020 מכפי שהערכנו בעבר, ונראה שההתאוששות מהמגפה תהיה הדרגתית יותר ותימשך יותר זמן", מציינים ב-IMF.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.06.2020 08:22
    Article Preview

    עם משקל גבוה מדי לענפים מסורתיים כמו פיננסים ונדל"ן – שספגו את מירב הפגיעה בקורונה – וכישלון במשיכת חברות ההייטק, לצד מערך ממשלתי מיושן שהותיר את רוב כספי החילוץ בנבכי הבירוקרטיה, הבורסה הישראלית הפכה לאחת הגרועות מבין מקבילותיה במדינות המפותחות



    כיצד הפכה הבורסה הישראלית לאחת הגרועות מבין המדינות המפותחות בתקופת הקורונה? איך ייתכן שהמדינה שהתגאתה בשיעורי התחלואה והתמותה מבין הנמוכים בעולם והיתה לאחת המדינות הראשונות שהחלו לשחרר את המשק לפעילות כמעט סדירה, לא ראתה את ההישגים מתורגמים לשוק המניות? הדברים בולטים בעיקר כאשר מסתכלים על החודש האחרון שהיה בין הטובים (יש שיאמרו בצורה מוגזמת) במרבית השווקים בעולם כאשר המדדים המרכזיים באירופה ובאסיה רשמו תשואות דו ספרתיות, S&P 500 מחק את הירידות מתחילת השנה ונאסד"ק אף כבש שיא חדש. בזמן החגיגה הזו תל אביב דישדשה. בסיכום של 30 הימים האחרונים המדדים בתל אביב רשמו תשואה אפסית.

    גם אם מסתכלים על תקופה ממושכת יותר של מחצית השנה הראשונה של 2020, שתיזכר כאחת השנים התנודתיות והקשות בשווקי המניות, תל אביב נמצאת בפיגור. אפילו מדד מיושן כמו דאו ג'ונס שחוגג בימים אלה את יום הולדתו ה־124 ונחשב למדד שקפא בזמן ולכן לא מייצג, פתח פער מול תל אביב. דאו ג'ונס איבד מתחילת השנה "רק" 10% בעוד שתל אביב 35 שהכי קרוב אליו מבחינת השוואה כמי שמכיל מעט מניות שמגיעות ברובן מענפי כלכלה מסורתיים, צנח ב־17%. מדד ת"א 125, הרחב והמייצג יותר צלל בשיעור דומה של 18% ומפסיד בהשוואה ל־S&P500 שאיבד 5% בלבד מתחילת השנה ורק בשבוע שעבר היה בטריטוריה חיובית.

    למעשה, הביצועים של תל אביב הכי קרובים לאלה של פוטסי הבריטי, מדינה שהתכחשה לקורונה תקופה ממושכת וכתוצאה מכך ספגה מכה בריאותית וכלכלית קשה ביותר. התוצר הבריטי התכווץ ב־20% באפריל – אחד השיעורים החדים ביותר מקרב מדינות מערביות ולאין שיעור יותר מאשר ירידה שלפתע נראית צנועה של פחות מ־7% בתוצר בישראל ברבעון הראשון של השנה.
    אתמול, מבלי שהמשקיעים המקומיים נהנו מדובשו, הם קיבלו שוב מעוקצו לרגל חששות מפני גל שני של קורונה ופיזור מחודש של איומים לצמצום הפעילות הכלכלית. המדדים המובילים מיהרו ליפול כאשר במקביל מדד הפחד שוב בעלייה. מדד ת"א 125 איבד אתמול 1.9%, ת"א 35 רשם ירידה של 1.8%, ומדד הנדל"ן הוביל את המגמה השלילית עם צניחה של 2.7%. ירידות אלה היו חדות הרבה יותר מפער הארבטיראז' של סוף השבוע מול ארה"ב, כאשר הדבר נובע במידה לא מועטה גם מעדכון המדדים המתקרב שמוסיף לתנודתיות לנוכח התחזיות כי מספר גדול של 6 עד 8 מניות "כבדות" ייאלץ לעזוב את מדד ת"א 35.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 21.06.2020 10:14
    Article Preview

    המטבע שהתרסק למחיר של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, עלה בחוזקה אל רף ה-10,000 דולר: מה הן הסיבות לעלייה ומה ישפיע על הכיוון בעתיד?





    הביטקוין חזר לקדמת הבמה. החודשים האחרונים היו טובים בשבילו - במקביל למשבר בשווקים, הביטקוין עלה משפל של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, לקרוב ל-10,000 דולר. חלק מהעלייה היה צפוי בזכות תהליך החצייה - תהליך שבו מפחיתים בחצי את יכולת הייצור של המטבע , אבל במקביל נוצרת הכרה הולכת וגדלה במטבע - הן לצרכי השקעה, הן לצרכי שימוש והגנה בתקופות משבריות, והן כתחליף לטכנולוגיה הקיימת. אז נכון - ההשקעה בביטקוין היא סוג של הימור. אין כאן ניתוח של תזרימים, רווחים, אין כאן ניתוח של החזר השקעה. אבל האמת שגם במטבעות "הרגילים" אין באמת יכולת להעריך את המטבע.


    תראו מה קרה לדולר בחודשים האחרונים. הפד' יצר בחודשים האחרונים כ-3 טריליון דולר של כסף חדש. סכום זה שווה ליותר מ-70% מכלל הכספים שנוצרו מאז הקמת הפד' בשנת 1913. אך השאלה שעולה בכל פעם שפאואל מכריז על סכומי כסף אדירים נוספים שינחתו אל השוק, היא מה יעשה הלאה אם הכלכלה לא תצליח להתאושש במהירות מהריסות נגיף הקורונה, והשווקים כתוצאה מכך יכנסו לסחרור. הוא ינפיק עוד כסף, ומה המשמעות של הנפקה הזו - האם היא לא מפחיתה את ערך הדולר?


    בסופו של יום כסף הוא נכס, שמחירו אמור להיקבע לפי היצע וביקוש, וכאשר ההיצע עולה על הביקוש המחיר יורד. נראה שהביקוש של הדולר הוא אינסופי, ארה״ב היא מונופול פיננסי השולט בעסקאות העולם. 30 מיליון פעמים ביום מעבירים כסף אחד לשני 11 אלף משתמשי ה-SWIFT (בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד). מרבית העסקאות הבינלאומיות שהם עושים מועברות בסופו של דבר דרך ניו יורק באמצעות מסלקת התשלומים, המעבירה כ-1.5 טריליון דולר ביום. אך מה אם יש אלטרנטיבה? הכסף במתכונתו הנוכחית הינו המוצר השמיש בעולם אך עם חוסר התקדמות טכנולוגית משווא, וייתכן ש"עדכון התכנה" של המערכת הבנקאית הם המטבעות הדיגטליים.


    הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר ביפן בשנת 2009. למעשה את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ״ארנק דיגיטלי״ שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם, יתר המטבעות הדיגיטליים עובדים באופן דומה. בניגוד למטבעות המסורתיים, שנוצרים ע״י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. אין למטבע זה קיום פיזי, הוא קיים על גבי מחשבים והכי חשוב הוא מבוזר - אין גוף ששולט בו, הוא לא כפוף לבנקים המרכזיים ואין גוף שקובע את הכמות וההפצה, הכל נוצר מתוך רעיון של קידוד ואבטחת היקף מטבעות והמחיר נקבע באמצעות ההמון. על פניו המטבעות הדיגיטליים פחות חשופים לאינפלציה ושחיקת ערך בדיוק כמו הזהב.


    מחיר הביטקוין זינק בחודשים האחרונים כשהסיבה העיקרית הוא הפחד מאינפלציה. כאשר מנפיקים דולרים חדשים בלי הפסקה, צפוי שהדולר יאבד מערכו. הביטקוין עובד בשיטה אחרת - לא מדינה קובעת את היצע הכסף, אלא זה נקבע מראש וזה מופחת לאורך זמן. אירוע החצייה כאמור מקטין את תפוקת הביטקוין במחצית וזה מקטין את ההיצע. על פניו נראה שהביטקוין עשוי ליהנות מהמהלכים של הבנק המרכזי. במידה והבנק יוריד את הריבית לריבית שלילית, הנזילות בשווקים תגרום לפחד מפני אינפלציה וכתוצאה מכך תיתכן עלייה בביקוש לביטקוין. מנגד במידה והבנק המרכזי יטיל וטו על ריבית שלילית, הוא יצטרך להמשיך במתכונת הנוכחית של הדפסת כסף והדפסת כסף פוגעת כאמור בדולר ועשויה לתרום לביטקוין.


    חוץ מזה - גופים גדולים נכנסים לתחום המטבעות הוירטואלים. מוקדם יותר השנה בנק סילברגייט, בנק בסן דייגו, המתגאה בסך הנכסים בסך 2.3 מיליארד דולר, אפשר ללקוחותיו להגיש בקשה להלוואות בביטחונות שנערכו בביטקוין. גם בית ההשקעות הגדול ג׳י פי מורגן צפוי לעשות מהלך דומה. בשלושת החודשים האחרונים החל זרם אדיר של חשבונות חדשים מכל סוגי המשקיעים: קרנות גידור, מנהלי השקעות, משקיעים, קמעונאיים וסוחרי יום. עלייתם של המשקיעים המוסדיים צפויה לעורר תגובת עדר אשר תכניס משקיעים רבים נוספים אשר יחפשו גדר כנגד המניפולציה הנוכחית של הפד' בדולר.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.06.2020 12:34
    Article Preview

    במהלך עדותו החצי שנתית של יו"ר הפד ג'רום פאוול, בפני ועדת השירותים הפיננסים של הקונגרס, ציין נציג מדינת טנסי ג'ון רוז שבנקים במדינתו מדווחים שנכנסות אליהם כמויות קטנות מהרגיל של מטבעות מדי שבוע. פאוול: "זרימת המטבעות נעצרה בגלל הסגר, אנחנו מודעים לכך ועובדים על פתרונות"




    יושב ראש הבנק הפדרלי ג'רום פאוול, אמר אתמול (ד') לקונגרס שתנועת הכסף המזומן בכלל, והמטבעות בפרט, נעצרה בעקבות התפרצות הקורונה - אך שהבנק המרכזי פועל על מנת לחזק ולהגביר אותה.


    הנושא עלה לאחר שנציג טנסי ג'ון רוז אמר שבנקים במדינתו מדווחים שנכנסות אליהם כמויות קטנות מהרגיל של מטבעות מדי שבוע. רוז שאל את פאוול האם הבנק המרכזי מודע למחסור כלשהו בייצור מטבעות והפצתם, והאם יש תוכניות להגביר את הקצאתם כך שיחזרו לרמות הרגילות. "מה שקרה הוא שעם ההסגר החלקי על הכלכלה, זרימת המטבעות דרך הכלכלה נעצרה. המקומות בהם בדר"כ משתמשים במטבעות ומקבלים עבורם אשראי, לא פעלו", אמר פאוול.


    "מערכת הזרימה כולה די הגיעה לכדי עצירה. אנחנו מודעים לכך, ועובדים עם מפעלי היציקה ועם בנקי העתודה (reserve banks). ככל שהכלכלה תיפתח, כך נתחיל לראות שוב זרימה של מטבעות", הוסיף פאוול. התפשטות וירוס הקורונה ברחבי ארה"ב במהלך המחצית הראשונה של השנה הובילה לעלייה בכמות התשלומים המקוונים, בזמן שתושבי המדינה הסתגרו בבתיהם וביצעו רכישות באמצעות פייפאל וכרטיסי אשראי. מה שנגרם בעקבות זאת היא האטה גדולה בשימוש במטבעות וכסף מזומן.


    חברות שמפיקות חלק ניכר מההכנסות שלהן בכסף מזומן, כולל מסעדות וחנויות נוחות, בד"כ מפקידות את הכנסותיהן בבנקים מקומיים. הפעילות הרגילה הזאת, בצירוף הטבעת מטבעות על ידי בתי היציקה הממשלתיים, עוזרת לחדש את מלאי המטבעות בבנקים - שלאחר מכן מוחזרים למחזור המקומי. לכן, כאשר מדינות כמו ניו יורק הורו על סגירת מסעדות ומקומות נוספים בהן מבוצעות עסקאות בין אישיות ישירות, המחזור הרגיל של הכסף המזומן בארה"ב האט והזרימה אל הבנקים נפסקה.


    דבריו של פאוול לגבי המטבעות היו חלק מעדותו בפני ועדת השירותים הפיננסים של בית הנבחרים, דבר שמתרחש פעמיים בשנה. הוא הזהיר את ועדת הבנקאות של הסנאט ביום שלישי מ"אי וודאות משמעותית" לגבי התאוששות הכלכלה, ואמר שבעיקר עסקים קטנים נמצאים בסיכון.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 16.06.2020 15:28
    Article Preview

    הפעילות הכלכלית במשק התכווצה ברבעון הראשון של השנה בשיעור של 6.8% - כך מעדכנת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעדכון שני של החשבונות הלאומיים. בעדכון הראשון, שפורסם בחודש שעבר, העריכה הלמ"ס שיעור התכווצות גבוה אף יותר של 7.1% - אך בשני המקרים מדובר בירידה הרבעונית החדה ביותר מאז החלה המדידה בשנת 1995.

    חשוב לציין כי מדיניות צעדי הסגר של הממשלה החלה בשבועיים האחרונים של חודש מרץ, כך שהשפעת הקורונה באה לידי ביטוי רק בצורה חלקית בנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון (המתייחס לחודשים ינואר, פברואר ומרץ). השפעת הקורונה צפויה לבוא לידי ביטוי חריף יותר באומדני הפעילות הכלכלית של הרבעון השני של השנה, שיפורסמו בעוד מספר שבועות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 15.06.2020 12:21
    Article Preview

    בנאום שנשא בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, התייחס הנגיד לפעילות בנק ישראל במהלך משבר הקורונה




    "חשוב שהמשקיעים יבינו את הסיכונים הגלומים בפעילות באמצעות מכשירים נגזרים, ושבשער החליפין יכולות להיות תנודות חדות גם בכיוון של פיחות, ויקחו זאת בחשבון בגידור הסיכונים ובניהול התיק שלהם", כך אמר היום (א') נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.


    בנאום שנשא בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, התייחס הנגיד לפעילות בנק ישראל במהלך משבר הקורונה ואת התערבותו בשווקים. בנק ישראל פעל לנוכח ירידות חדות באיגרות החוב הממשלתיות ומחנק בדולרים שגרם לריביות על הלוואות דולריות קצרות מועד לזנק לשיעורים (שנתיים) דו-ספרתיים. בין היתר, אפשר בנק ישראל לגופים פיננסיים להפקיד איגרות חוב ממשלתיות כביטחונות תמורת הלוואות לטווח קצר, הודיע על תוכנית לרכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני בהיקף 50 מיליארד שקל, והקצה 15 מיליארד דולר לעסקאות החלף דולר/שקל. "התגובה המהירה של הבנק, באמצעות הצעדים היו מהירים נחושים והחזרנו את האי תפקוד של השווקים האלה לתפקוד מאד מהיר".


    נציין כי המשנה לנגיד אנדרו אביר אמר לאחרונה בראיון עיתונאי כי פעולות הבנק נשענו במידה רבה על צעדים דרמטיים שבהם נקט הפד כמה ימים קודם לכן ובראשם פתיחת קווי אשראי ל-5 הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם במטרה להפחית את הלחץ של הדולר על השווקים.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 14.06.2020 13:54
    Article Preview

    התחזקות המטבע המקומי גורמת לירידת הביקוש לתוצרת מקומית - זה מסוכן לכלכלה; יש להפעיל מדיניות מוניטרית אגרסיבית שתחליש את המטבע המקומי ותוביל להגברת הביקוש לתוצרת מקומית




    עליית ערך המטבע של מדינה כנגד שערי המטבעות של מדינות אחרות משמעותו ייקור מחיר הסחורה המקומית עבור תושבי חו"ל והוזלת מחיר הסחורה המיובאת מחו"ל עבור תושבי המדינה.


    פועל יוצא משינוי כזה הוא עליית הייבוא וירידת היצוא של סחורות ושירותים, וכתוצאה מכך ירידת הביקוש לתוצרת המקומית. בעת הזו, שבה כל המשקים בעולם מצויים בשפל כלכלי עמוק המלווה בירידה חדה בביקוש לסחורות ולשירותים, מדינות שונות ברחבי העולם מנסות להחליש את המטבע שלהן כנגד מטבעות של מדינות אחרות, זאת כדי להאיץ את יציאתן מהשפל.


    מדיניות מוניטארית מתאימה של הבנק המרכזי עשויה להשפיע על שער החליפין ולפיכך להשפיע על הביקוש לסחורות ולשירותים.


    מאחר שגורם ראשון במעלה המשפיע על שער החליפין הינו תנועות ההון מחו"ל להשקעה בנכסים מקומיים ותנועות ההון מהמשק להשקעה בנכסי חו"ל, הרי שמדיניות מוניטרית מתאימה של הבנק המרכזי עשויה להגביר תנועות הון אלו ובכך להשפיע על שער המטבע המקומי.


    באירופה בארה"ב וכן במדינות אחרות ברחבי העולם ננקטת על ידי הבנקים המרכזיים מדיניות מוניטרית מרחיבה המתבטאת בהדפסת טריליוני דולרים ובהפחתת הריבית לאפס. בנקים מרכזיים אלו גם מאותתים על כך שבעתיד תימשך מדיניות זו ולכן מאותתים על כך שבכוונתם לפעול להחלשת המטבע שלהם גם בעתיד. מדיניות כזו דוחפת משקיעים להשקיע את כספם במדינות שבהן צפויה התחזקות של המטבע בעתיד. לפיכך בנקים מרכזיים שאינם פועלים באגרסיביות לשם החלשת שער המטבע המקומי למעשה מגבירים את תנועות ההון נטו להשקעה פיננסית במשק שלהם, תנועות הון המובילות להתחזקות המטבע המקומי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 11.06.2020 11:55
    Article Preview

    שלשום הנאסד"ק עבר את מחסום ה-10,000 נקודות, אבל נסגר בסיום המסחר מתחת לרף. אמש הוא עשה את זה בגדול - רוב היום הוא נסחר מעל הרף והוא סגר על 10,020 נקודות - הללויה.

    המומנטום חזק מכל דבר אחר ולמרות הסיכונים שיש בדרך והצורך בזהירות, מי שלא פחד בחודשים האחרונים הרוויח והרבה. זו היתה שעתם של המיליונרים החדשים שראו את הדם ברחבות ולא פחדו לקחת סיכון . אבל הם מיעוט - הרוב מפחד, הרוב ברח מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל, ומסתבר שלא חזר.


    אצלנו נפדו במארס 100 מיליארד שקל בקרנות ובקופות, וחזרו על פי ההערכות פחות ממחצית מהסכום; בארה"ב אחרי פדיונות בקרנות (נאמנות וסל) של מעל 700 מיליארד דולר, חזרו על פי ההערכות קרוב ל-500 מיליארד דולר - כלומר יש עדיין בחוץ כסף גדול - מעל 200 מיליארד דולר שיצא מהשוק ועדיין לא חזר. הוא חוזר בהדרגה מדי יום מכיוון שהאנשים רואים את השוק בורח ובורח, ואם בתחילת העליות הם הרגישו החמצה ואמרו לעצמם - "נחכה למימושים", עכשיו כשהמימושים לא מגיעים הם מרגישים שעשו טעות גדולה והם מאבדים סבלנות. זה לא אומר שהעליות יימשכו. המחירים, אנחנו כותבים את זה כאן הרבה, מנותקים מהמציאות בשטח. אבל כללי המשחק השתנו - השחקן המשפיע והגדול ביותר בשווקים רוכש ותומך בשוק - הפד' כמובן, והוא סוחף את העדר.


    זה לא מבטיח עליות - אנחנו נמצאים בפסגה, אבל זו גם פסגת הפחד - זה הזמן להיות זהירים, חדים ופחדנים.


    המניות שהכי נהנות מהגאות הזו הן מניות הטכנולוגיה. הנאסד"ק עלה מהשפל בכ-50%, אבל יש מניות שעלו ב-200% כשהבולטות הן מניות האינטרנט. זו הסיבה שלמונייד הישראלית נערכת להנפקת ענק בוול סטריט. החברה אמנם מפסידה ערמות של דולרים, אבל היא "מוכרת" סיפור דיגיטלי מבטיח - ביטוח דיגיטלי לחלוטין על ידי שיחה עם מאיה (בוט דיגיטלי). למונייד פונה בעיקר לצעירים והיא אכן מביאה רוח רעננה לשוק הביטוח, אם כי אפשר להתווכח על המודל העסקי שלה ועל היכולת התחרותית שלה. עם זאת, לא ניתן להתווכח עם הפוטנציאל העסקי, עם משקיעים רציניים (אחד מהם סופטבנק שהתברר כלא ממש רציני כשהשקיע הון עתק ב-WeWork) שהזרימו לה 480 מיליון דולר ועם הכוונה להנפיק אותה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. כפי שמניות האינטרנט מתנהגות בימים האחרונים זה גם יכול להיות משמעותית גבוה יותר.


    את העליות האחרונות מנצלות גם החברות הישראליות בוול סטריט לגיוסים משניים. פייבר ואודיוקודס גייסו כל אחת 100 מיליון דולר בגיוס בזק. אל תופתעו אם בימים הקרובים תשמעו על גיוסים נוספים. זה סוג של תמרור אזהרה כי זה אומר שהבעלים מוכנים לדילול במחירים האלו. דילול זה מכירה בעקיפין. אבל תמיד יש הסתייגויות - בתקופת הבועה של 99 ו-2000. חברות ישראליות רבות הנפיקו לראשונה בוול סטריט ואחרי כמה חודשים חזרו להנפיק, וזה לא הפריע למניות שלהן להמשיך ולעלות עד שהגיעה המפולת - משבר הדוט.קום. אגב, אודיוקודס היתה ביניהן והיא חייבת את חייה לגיוסים האלו. אלמלא הכסף בקופה היא לא היתה יכולה לעשות שני שינויי מסלול (חכמים) בהתפתחות הטכנולוגית שלה. זה הצליח לה, והיום היא שווה 1 מיליארד דולר. חוץ מזה היא גם דואלית ועל זה - שאפו. אנחנו צריכים יותר חברות כמוה בבורסה הישראלית.
    אז מה היה לנו אתמול במסחר?
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 10.06.2020 10:57
    Article Preview

    תחזית ארגון המדינות המפותחות (OECD) לישראל קודרת מזו של בנק ישראל וצופה צמיחה שלילית של 6.2% השנה לעומת 4.5% שצופה הבנק. בתרחיש של גל שני בחורף הכלכלה תתכווץ ב-8.3% והמשק לא יתאושש לפני 2022.

    ארגון המדינות המפותחות מצטרף לגופים הצופים פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה. על-פי התחזית העולמית המעודכנת שפורסמה הבוקר, צופים ב-OECD כי המשק הישראלי יתכווץ השנה ב-6.2% - וזאת בתרחיש האופטימי שבו מגפת הקורונה תדעך בקיץ. מדובר בתחזית דומה לזו שפרסמה קרן המטבע הבינלאומי ב-14 לאפריל, בשיאו של המשבר, וחמורה יותר מהתחזיות המעודכנות של בנק ישראל שצופות צמיחה שלילית של 4.5% בלבד ב-2020, (בהנחה שלא יהיה גל שני). ב-2021 צופים ב-OECD צמיחה של 5.7% וצמיחה חלשה יותר של 4.4% בתרחיש של התפרצות קורונה נוספת.

    "צעדי הסגר בישראל היו חריפים אך קצרים ביחס למדינות מפותחות אחרות", כותבים בדוח, "אולם ההתאוששות צפויה להיות איטית, כשהאבטלה הגבוהה וחוסר הודאות מכבידים על הכלכלה. גל שני יעכב עוד יותר את ההתאוששות, יגדיל את מספר פשיטות הרגל ויגרום נזק ארוך טווח לכלכלה".
    ...
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.