מנוי פרו

אחרי כל הסגרים, הפחד וחוסר הוודאות ההיסטוריים של 2020, בחסותה של מגפת הקורונה שפקדה – ועדיין פוקדת – את העולם, בסוף, כששרדנו לספר יש גם תוצאות ומסקנות. במקרה של הסקירה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מדובר בסיכום חשוב שמעיד על חוסנה של המערכת הבנקאית הישראלית בכללותה וכיאה לכך, הוא כמובן, פחות או יותר, באורך הגלות.




אמנם מדובר בדוח באמת חשוב, אבל בסקירה המפקח כבר אמר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים – הבנקים בישראל הראו איתנות בשל הדרישות הרגולטוריות שהתווספו בעקבות משבר הסאב פריים ב-2008, מה שאפשר לבנקים להגיע עם נזילות גבוהה וגמישות מערכתית נוכח המשבר ובכך נמנע משבר גדול יותר.


את החוסן הזה ראינו בתוצאות של הבנקים ברבעון הראשון. בחסות האיחוד עם בנק אגוד, מזרחי טפחות +0.07% הגדיל את הכנסות המימון ברבעון הראשון של 33.2% לכ-1,880 מיליון שקל. בלי, אגוד הכנסות המימון צמחו 14.7%. גם פועלים +0.11% דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל ותשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח ברוטו ב-508 מיליון שקל, משמע הרווח "האמיתי" מוערך בכ-800-900 מיליון.
...

...

חברת הדירוג אישרה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של -AA • תחזית הדירוג נותרה "יציבה" • הנחת הבסיס לדירוג הגבוה לעת עתה היא כי הפסקת אש תתרחש בשלב מסוים, כפי שקרה בהסלמות ביטחוניות בעבר




למרות ההסלמה הביטחונית, חברת S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של -AA עם תחזית יציבה.


חברת הדירוג מעריכה כי שיעור החוב הממשלתי נטו צפוי לעלות בשנים הקרובות מרמה של 71% לרמה של כ-76% מהתוצר.


בהודעתה מתייחסת חברת הדירוג להסלמה במצב הביטחוני בשבועות האחרונים, והנחת הבסיס לדירוג הגבוה לעת עתה היא כי הפסקת אש תתרחש בשלב מסוים, כפי שקרה בהסלמות בעבר. "גם התלקחויות קודמות בין ישראל לחמאס היו קצרת-מועד יחסית, ולא הייתה להם השפעה מתמשכת על כלכלת ישראל", ציינו בחברת הדירוג, אך סייגו כי הפעם יכול להיות שהסיכון יהיה גבוה יותר לאור התסיסה החברתית בישראל.


לגבי המצב הפוליטי בהיעדר תקציב ממשלה בשנתיים האחרונות, ב-S&P ציינו את חוסר הוודאות בגלל בחירות חוזרות, אך "עד כה גם זה לא השפיע באופן מהותי על הכלכלה".


במקביל מציינת חברת הדירוג לחיוב את מבצע החיסונים ואת תרומתו להתאוששות המשק ממשבר הקורונה. מנגד, המגבלות העיקריות על דירוג האשראי הן סיכונים גיאו-פוליטיים, נטל חוב גבוה יחסית ואי-היציבות הפוליטית.
...

בנק ישראל הצהיר שבכוונתו לבחון הנפקת שקל דיגיטלי והסביר זאת בתועלת צרכנית. אלא שהמוטיבציה העיקרית שלו היא לשמור על היציבות הפיננסית ועל הריבונות המוניטרית מול הקריפטו והמטבעות הפרטיים
מתקדמים לעבר שקל דיגיטלי: ועדת ההיגוי של בנק ישראל פרסמה אתמול (ג') "טיוטת מודל" להנפקה אפשרית של שקל כזה. לפי התכנון, השקל הדיגיטלי יונפק על ידי הבנק המרכזי, אך יועבר לציבור על ידי מתווכים פיננסיים. בנק ישראל מצטרף במהלך זה לבנקים מרכזיים רבים בעולם. עם זאת, הטיוטה אינה מהווה החלטה של בנק ישראל, אלא רק תשתית לדיון ציבורי ולבחינת חלופות. בשלב זה אין צפי להנפקה של שקל דיגיטלי, ואפילו לא ניתן לו שם. הכוונה היא שהשקל הדיגיטלי יהיה פרטי אך לא אנונימי, דיגיטלי אך לא בהכרח יצריך חיבור לאינטרנט, והוא יהיה ניתן בכל עת להמרה לשקל מזומן, או לכסף בנקאי. בפרסום הדו"ח מבקש למעשה בנק ישראל לשדר לציבור בישראל כי הוא עוקב אחרי ההתפתחויות בשוק התשלומים, וכי הוא ערוך להגיב עליהם ככל שיראה צורך.

רמת ביטחון גבוהה יותר
הכסף שהציבור משתמש בו כיום מתחלק לשני סוגים עיקריים: כסף מזומן וכסף בנקאי. כסף מזומן הוא למעשה התחייבות פיזית (שטרות ומטבעות) של הבנק המרכזי כלפי הציבור. הכסף הבנקאי כולל את הכסף שהציבור עושה בו שימוש בהעברות בנקאיות, בכרטיסי אשראי ובצ'קים. הכסף הבנקאי שונה בשתי נקודות מהכסף המזומן. ראשית, הוא דיגיטלי, ושנית, הוא התחייבות של בנק מסחרי כלפי הלקוח, ולא של הבנק המרכזי כלפיו. במילים אחרות, כשלקוח רואה בעו"ש שלו 20 אלף שקל, מדובר למעשה בהתחייבות של בנק מסחרי, וההתחייבות רשומה באופן דיגיטלי.
היוזמה הנוכחית מבקשת לייצר התחייבות דיגיטלית של הבנק המרכזי לציבור. כלומר, במקום שההתחייבות היחידה שהבנק המרכזי מעמיד לציבור תהיה פיזית (שטרות ומטבעות), הבנק שוקל את האפשרות להנפיק התחייבות דיגיטלית. כלומר הביטחון שיקבל הלקוח אמור להיות גבוה יותר באמצעות הבנק המרכזי מאשר באמצעות בנק מסחרי.
איך זה יעבוד? מדובר במשהו שיהיה דומה לארנקים הדיגיטליים ולאפליקציות התשלום שהחלו לפרוח לאחרונה. על פי טיוטת המודל, השקל הדיגיטלי יונפק על ידי בנק ישראל ויועבר ל"ספקי שירותי תשלום" (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק ואפילו חברות הייטק גדולות), אשר הם יספקו את השקלים הדיגיטליים לציבור הלקוחות. הספקים הללו משמשים רק כצינור להעברת השקלים, הם לא יכולים להלוות אותו או לעשות בו כל שימוש אחר. כך שבמקרה של כשל טכנולוגי או יציבותי של אחד הגופים הללו, יתרת המזומן הדיגיטלי לא אמורה להיפגע. הלקוח מבחינתו יוכל להשתמש במזומן הדיגיטלי לרכישת מוצרים ושירותים, להעברה בין חברים.
מבחינה טכנולוגית, ישנה התלבטות האם להשתמש במודל של רישום מבוזר (בלוקצ'יין לדוגמה) או במודל של רישום מרכזי. בסין, לדוגמה, הפיילוט שנוסה לא עשה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין בטענה כי הטכנולוגיה לא מספיק מפותחת כדי לבצע מספר עצום של עסקאות בו־זמניות. כמו כן, יש המלצה של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים נוספים שהמזומן הדיגיטלי לא יהיה תלוי בחיבור לאינטרנט או בשימוש מתקדם בטלפון חכם, אלא יסתמך על טכנולוגיית נוספות כמו כרטיסים חכמים.
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), שהוא הבנק של הבנקים המרכזיים, ניסח מסמך של 14 עקרונות להנפקת מטבעות דיגיטליים על ידי בנקים מרכזיים, וועדת ההיגוי ממליצה להיצמד לעקרונות אלו. בין העקרונות ניתן למצוא את עקרון יחס ההמרה 1:1 בין מזומן דיגיטלי למזומן מסורתי ולכסף בנקאי; הקפדה גבוהה מאוד על בטיחות; הקפדה על מיידיות העסקה; דאגה לכך שהמערכת תהיה נגישה וזמינה מכל מקום ולכל מגזר; גמישות לשינויים טכנולוגיים בעתיד ולהתממשקות עם מערכות תשלום נוספות; ועלות נמוכה עד אפסית מבחינת משתמש הקצה.
...