בסקירה השבועית האחרונה, חתמנו כי על אף ירידה נקודתית בסופו של דבר ישנה יציבות והמעוף לא ירד למעלה מ 1%, כמו גם ימצא כבר התירוץ לעליה. קיבלנו לא רק יציבות ועליה אלא קפיצה של ממש על רצף שיאים, והבוחן את הדברים עלול לתמוה – על שום מה ולמה?
זה נכון רק למי שאינו ישראלי ואינו מודע לעוצמת המומנטום של הציבור. זה נכון באופן רחב, דהיינו ברמה השבועית והחודשית אבל רמזים ניתן למצוא כמעט על בסיס תוך יומי. כך לדוגמה, היום (ראשון) שבנו עם ארביטראז שלילי של 0.6% אבל מהר מאוד שאריות של קרנות ותעודות מחמישי דחפו מעלה ומרבית היום בכלל נסחרנו בירוק. לא משנה שניו יורק ירדה למעלה מ 2% בחמישי, ולא משנה שאנו רואים ברמה הגלובאלית חולשה מורכבת מהרגיל (נפרט בהמשך) – עבור המשקיע בתל אביב זהו אבל הבלים.
וזו טעות. טעות בתמחור שאולי אין משמעה למכור, שכן עם מומנטום לא מתווכחים, כפי שאנו ממשיכים לדבוק בהערכה כי השוק המקומי עוד יקבע שיאים באופן מתון. טעות בסיבות אפילו בדיעבד.



על פניו המלחמה, וליתר דיוק סיומה, סתמו את הגולל השלילי והובילו את הריצה מעלה. העניין הוא שאנו בסה"כ חזרנו למצב טרום המלחמה ואז כמובן לא היינו ב 3400 – פרמית הסיכון של ישראל היא כיום פיפס מרמתה טרם 7.10.23. נחזור על הדברים, עדין לא חזרנו למצב טרם המלחמה ולזאת יש להוסיף גרעון חריג, הוצאות בלתי צפויות, נפילה בהייטק ועוד שאר רעות. זהו נתון שלא ניתן להצדיקו, וגם אם נניח סטיה או מומנטום בודאי שלא עליה של 100%. יודעים זאת המשקיעים בת"א בדיוק כפי שיודעים זאת משקיעי ה AI מעבר לים אבל כל עוד החגיגה נמשכת איש לא יתעסק עם תמחור.
...

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות

...

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 102.5 מיליארד שקל. מראשית 2025 הגיע הגירעון לכ-71.5 מיליארד שקל. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-457.5 מיליארד שקל - גידול של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום (שני) את נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים לאוקטובר 2025, ומהם עולה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלה ב-0.2% ועמד על כ-4.9% מהתוצר (102.5 מיליארד שקל). בספטמבר עמד הגירעון על 4.7% מהתוצר.
נזכיר כי יעד הגירעון המקורי ל-2025 עמד על 4.2% אולם עם אישור תקציב המדינה הוגדל ל-4.7% ולאחר מכן כבר הוגדל ל-4.9%. זאת, בין השאר, כדי לממן את שהיית המפונים במגורים זמניים לאחר מבצע "עם כלביא" ומימון גיוס המילואים שלא נצפה בעת אישור התקציב בחודש מרץ. לאחרונה הממשלה אישרה את פריצת תקציב המדינה והעלאת הגירעון ל-5.2%, לצד אישור העברת כ-30 מיליארד שקל למערכת הביטחון, כולל 1.6 מיליארד שקל לסיוע הומניטארי בעזה וקיצוץ תקציבי המשרדים ביותר מ-3%. ...

ההכרזה על כניסתה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שכבר מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז שנות ה־90, עוררה שאלות רבות • אלא שהמהלך עשוי לשפר את הסיווג הביטחוני שלה - ובכך לאפשר לפתוח שוק חדש לתעשייה הביטחונית הישראלית
הרמות גבה נרשמו ברחבי העולם לנוכח ההוד וההדר שבהם בחר ממשל טראמפ להכריז על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם - על אף שהמדינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז 1992. המהלך הבהיר כי בבסיסו ניצבים אינטרסים אמריקאיים מובהקים, בעוד שהאינטרסים הישראליים ממלאים בו תפקיד משני - אך אינם נעדרים.




היחסים הביטחוניים בין ישראל לקחסטן החלו ב־2001. מאז, הקזחים רכשו מוצרים שונים מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל מערכות רקטיות ומל"טים מתוצרת אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. שיא שיתוף הפעולה נרשם בשנים 2009־2007, בתקופת שלטונו של הנשיא הראשון של קזחסטן, נורסולטן נזרבייב.
...