שנת 2025 הייתה שנה פנומנלית לא רק בתל אביב. המדדים הגלובליים זינקו בעשרות אחוזים וכמה בורסות מפתיעות ברחבי העולם זכו לתואר שיאניות התשואה • באיזו מדינה מדד הדגל זינק ב־90% מתחילת השנה ולמה אחת הכלכלות המשגשגות והיציבות בעולם בשוק דובי?
למרות עננות רבות של אי-ודאות בשווקים הגלובליים, ממלחמת סחר, דרך מלחמות כואבות כאן בישראל וגם באירופה ובאסיה - שנת 2025 מסתיימת כשנה חיובית מאוד למשקיעים במניות ברחבי העולם.


שורה של מדדים מובילים בבורסות מרכזיות רשמו השנה שיאים חדשים, בארה"ב, באירופה, ביפן וגם כמובן כאן בת"א. במונחי תשואה דולרית, שמתואמת לשינויי המט"ח בורסת תל אביב היא המצטיינת במערב השנה עם תשואה דולרית של מעל 73% (לעומת מעל 50% בתשואה שיקלית). אבל במונחי מטבע מקומי, יש כמה בורסות שהצליחו לעקוף את אחוזת בית. הנה 8 הבורסות המצטיינות והמאכזבות בעולם לשנת 2025.
...

תחזיות הבנקים ל-2026 למשק המקומי צופות התאוששות בצמיחה, התמתנות של האינפלציה ויציבות של השקל • הורדות ריבית? ההערכות נעות בין שתיים לארבע • כל זה בהנחה שתהיה שנה שקטה מבחינה גאו-פוליטית, בארץ ובעולם • תחזיות הבנקים בישראל ל־2026

לאומי: הפוטנציאל של חברות התוכנה
1 צפי לשתי הפחתות ריבית בישראל: להערכת המשקיעים כפי שבאה לידי ביטוי בשוק הנגזרים, בשנה הבאה צפויות כשתי הפחתות ריבית נוספות של 0.25% כל אחת, והריבית בסוף 2026 תעמוד על כ 3.75%. רמה זו תואמת את הערכת לאומי, כמו גם את זו של חטיבת המחקר של בנק ישראל.
3.75% הריבית הצפויה בסוף 2026
2 בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח: במקביל להתחזקות השקל, עלו שאלות בשוק על התערבות נוספת בשוק המט"ח. להערכתנו, הסיכוי לכך נמוך, ואם תתבצע רכישת מט"ח היא תהיה בהיקף מוגבל שיוכל רק להאט את קצב תיסוף השקל באופן זמני, אך לא להפוך את המגמה.
3 התבגרות והתפכחות בסקטור ה־AI בוול סטריט: השוק עובר מהתלהבות כללית לבחינה מדוקדקת של רווחיות וצמיחה בהכנסות. נראה סלקטיביות גבוהה יותר בזיהוי "מנצחים" מול "מפסידים" על בסיס היכולת להציג החזר על ההשקעה (ROI). המעבר משלב בניית התשתיות לשלב הטמעת היישומים צפוי לשמר את המומנטום החיובי בטכנולוגיה, אך תוך הקפדה על מכפילי רווח הגיוניים יותר.
...

שמונה חודשים אחרי שנסחר סביב 3.8 שקל, המטבע האמריקאי נפל אתמול לשער של 3.18 שקל, הנמוך ביותר מאז ינואר 2022. ירידת פרמיית הסיכון של ישראל ופער הריביות לעומת ארצות הברית נתנו לשקל רוח גבית, זרם ההשקעות להייטק המקומי עם פריחת ה־AI העביר אותו למצב טורבו


...

משרד האוצר פרסם את תזכיר החוק שימסה רווחים החורגים ב-50% מממוצע השנים שלפני עליית הריבית, ויחריג בנקים קטנים – בדומה למודל שיושם בשנתיים האחרונות. ברקע: המחלוקת החריפה מול בנק ישראל ואגף התקציבים, שמתנגדים למתווה. איגוד הבנקים: "שר האוצר הכריז מלחמה על הציבור"
משרד האוצר פרסם אמש (ב') את תזכיר החוק שיעגן המלצת הצוות הבין-משרדי בנוגע לאופן שבו יש להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים. על פי התזכיר, המס יחול בשנים 2026 עד 2030, וצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026 ובכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. מדובר בהוראת שעה זמנית, כך שאחרי 2030 המיסוי על מה שהממשלה מגדירה רווחים חורגים יסתיים.
התזכיר מציע מודל של "מס רווח דיפרנציאלי", שנועד למסות את מה שהוגדר כ"רווחי יתר" שנבעו מנסיבות חיצוניות ובראשן עליית הריבית החדה, ולא מהתייעלות עסקית. לפי המנגנון המוצע, ייבחנו רווחי הבנק בשנים "נורמליות" של ריבית נמוכה ( הממוצע בשנים 2022-2018 ). הבנקים יחויבו במס נוסף בשיעור של 15%, שיוטל רק על אותו חלק מהרווח שחורג ב-50% מעל הממוצע של תקופת הבסיס. החל משנת 2027, רף הרווח הפטור ממס יוצמד לקצב צמיחת התוצר במשק, כדי לא למסות צמיחה טבעית של הבנק. ...