alma11

הנפילה שאחרי ההיבריס: ארז ויגודמן והדירקטוריון של טבע בתקופת כהונתו עלולים להיזכר כמי שהרסו את חברת הפאר. "הרס" היא מלה קשה מאוד, אבל גם המצב קשה מאוד ■ גילוי נאות.

teva-800.2017806T162130.jpg

---

כבר לפני ארבע שנים, במאמר שכותרתו "טבע תשרת את חובותיה?" (27.6.2013), תהיתי על יכולת החזר החובות של טבע, דבר שנחשב אז דמיוני לחשוב עליו. חובות טבע עמדו אז על כ-17 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת אקטביס המנופחת.
הצבעתי על החוב הגדול יחסית ועל קופת המזומנים המצומקת, ומנגד על התזרים החזק שלה, בעיקר בעקבות הצלחת הקופקסון, התרופה האתית של טבע לטרשת נפוצה. תהיתי מה יקרה אם יתממשו כמה תסריטים רעים בנוגע לקופקסון ובנוגע לשוק הגנרי שיערערו את היכולת של טבע
לשרת חובות עצומים. חטפתי אז כהוגן מטבע, באמצעות אנשי יחסי הציבור שלה. ניסו להגחיך את מה שכתבתי ודרשו ממני לתקן את הניתוח. שלחתי להם את המספרים מתוך הדוחות השנתיים המלאים של החברה והבנתי כבר אז שטבע הפכה לחברה יהירה שלא מסוגלת לספוג שום ביקורת.

בעקבות עסקת הענק של רכישת אקטביס, החטיבה הגנרית של אלרגן, בכ-38 מיליארד דולר (הרוב במזומן), העליתי שוב ושוב תהיות ושאלות קשות על העסקה וחשבתי שעל הנהלת החברה ועל דירקטוריון החברה להוריד את המחיר באופן משמעותי או לבטלה למרות הקנס הגבוה - כ-2.5 מיליארד דולר. חשבתי שטבע, שהתכוונה לבסס את עצמאותה ברכישת הענק, דווקא עלולה לאבד אותה בעקבותיה, והרכישה עלולה להיות אבן ריחיים על צווארה. למרבה הצער, זה בדיוק מה שקרה.


במהלך התקופה הזאת שוחחתי כמה וכמה פעמים עם ארז ויגודמן, אז מנכ"ל החברה. ויגודמן, שהגיע לטבע עם תדמית מוצלחת, היה בטוח מדי בתחזיות שלו, בטוח מדי בעסקה, בטוח מדי בהחזר ההשקעה של העסקה, בטוח מדי במחירה, למרות איתותי האזהרה מסביב, ובטוח מדי בפוטנציאל ובסינרגיות של העסקה. ארז ויגודמן היה בטוח מאוד בעצמו. יותר מדי. בלי שום בדל של ספקנות בריאה, כאילו מדובר בקלפי משחק מונופול ולא בסיכון עצום שהוא מעמיס על טבע. הוא ראה רק את הסיכויים וסירב לראות את הסיכונים. הוא סירב לראות את התחזיות האופטימיות שלו משתבשות.


וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הכי חשובה בדרמה של סוף השבוע בטבע: מדובר בסופו של דבר בפסיכולוגיה של הכלכלה. היבריס הוא תכונה נפוצה אצל מנהלים. ה"מחלה" עתיקת היומין הזו גורמת למנהלים להתבלבל. בחברה שאין בה בעל שליטה דומיננטי ומניותיה מפוזרות בקרב הציבור, בחברה שאין לה דירקטוריון חזק שמקשה על ההנהלה - הבלבול הזה יוצר סחרור מסוכן והוא מוביל להימורים מסוכנים. ההימור על אקטביס, ההימור על עסקת ענק בכל מחיר, היה הימור במחיר אסטרונומי שמינף את טבע לחובות עצומים של כ-40 מיליארד דולר (זו גם "אשמת" הכסף הזול). ויגודמן, שנחשב איש שקול ומחושב, אדם שבא מתחום הפיננסים (רואה חשבון במקצועו), התבלבל, הסתחרר ממחיר מניית טבע שהמריא אז לשיא של כל הזמנים. טחו עיניו מלראות את המציאות, הוא היה חסר בלמים. הבלמים, כלומר הדירקטוריון, היו חותמת גומי. דירקטוריון של מריונטות. זו הייתה עסקה של אגו. הנהלת טבע רצתה להוכיח לשוק מי פה הגבר.


הנה כמה עובדות ומספרים על מה שקרה בסוף השבוע:

טבע עלולה להפוך לכישלון העסקי הגדול ביותר מאז ומעולם במשק הישראלי, במיוחד לאחר הגבהים שאליהם הגיעה.


ארז ויגודמן והדירקטוריון של טבע בתקופת כהונתו עלולים להיזכר כמי שהרסו את חברת הפאר. "הרס" היא מילה קשה מאוד, אבל גם המצב קשה מאוד.


טבע לא איבדה כמה וכמה מיליארדים כפי שכמה כתבי כלכלה מדגישים בשני ימי המסחר האחרונים. טבע איבדה משווייה לא פחות מכ-50 מיליארד דולר מהשיא שנקבע למניה לפני כשנתיים. היא נסחרת כרגע בשווי של כ-21 מיליארד דולר בלבד, בהפרש של כ-20% מצ'ק פוינט. היא עלולה לאבד את ההגמוניה כחברה הישראלית הגדולה ביותר.


הירידה הדרמטית בשווי משקפת את חוסר האמון הקשה של וול-סטריט בחברה. התחזיות התבררו כאשליות. וול-סטריט ידועה באכזריותה לאשליות. התוצאה: גילוח של שליש מהשווי בתוך שני ימי מסחר. אבל אל תטעו: הגילוח התחיל מזמן, באיטיות אמנם, אבל בעקביות.


ירידת השווי הדרמטית תשפיע בצורה מאוד מינורית וממש לא מורגשת על תיקי החיסכון ארוך הטווח בישראל, למרות כל הכתבות הפופוליסטיות. רוב בעלי המניות הם זרים, ושום מניה, כמו שום פשיטת רגל של טייקון כזה או אחר, לא יכולים לפגוע באופן דרמטי בתיקי פנסיה. כדאי שכולם יפנימו זאת.


גם ההשפעה של טבע על הכלכלה הישראלית, על שוק הביומד (היא כבר לא שחקן) והתעסוקה בה היא לא כזו דרמטית. בשנים האחרונות טבע החלה לצמצם את כוח האדם בישראל ותמשיך בכך. אין לה שום ברירה אחרת.


טבע נמצאת עכשיו במאבק הישרדות. לא פחות ולא יותר. במחיר המניה הזה היא בוודאי משחרת לטרף, למי שעשוי למצוא בה הזדמנות, למרות שלל בעיותיה. היא לא תוכל לסרב להצעה כזאת, אם תבוא, למרות מנגנוני ההגנה שיש בידיה (גלולות רעל). בכך יבוא קצה של טבע כחברה עצמאית, כפי שצפיתי בעבר, ובוודאי כחברה המזוהה עם ישראל. אופציה שנייה היא לפצלה ולמכור אותה בחלקים (חטיבה גנרית וחטיבה אתית בעיקר) לכל המרבה במחיר. גם בתסריט הזה היא תאבד את עצמאותה. שני התסריטים עדיפים מהמשך חיפוש מנכ"ל-משיח חדש עם שכר מפוצץ שיעשה בה סדר. הבלגן בחברה גדול. יש אמרה שאם יוצא ג'וק אחד, הג'וקים הבאים יגיעו. כמה וכמה ג'וקים כבר יצאו מטבע, אני לא אתפלא אם ימשיכו לצאת. עדיף למכור אותה עם צרותיה, מאשר לחפש לה מושיע.


להמשך הכתבה ---- > http://bit.ly/2vb9M9f