אבי זלינגר

7 מיליארד שקל בשנה, קוצצו מתקציב החינוך בשנת 2003 במסגרת" תוכנית החירום הכלכלית" של ממשלת שרון, כשנתנייהו היה שר האוצר והכסף הועבר לטובת השקעה בתשתיות מדינה שונות ,ותמיכה בעסקים כדי להגביר את הצמיחה במשק, הנזק שנגרם הוא אדיר כי הצמיחה שנוצרה מאז לא מכניסה מיסים לקופת המדינה כמצופה, אלא מגבירה את הגירעון בקופת המדינה, מה שמחייב הטלת מיסים על האזרחים והגדלת הגרעון,ורמת החינוך בישראל ירדה דרמטית במקביל מאז, ביוון נמצאים הגשרים והמחלפים והרכבות היפים באירופה, אבל המדינה חסרת כושר תחרות, אחרי שקברה את עתידה באדמה בהשקעות תשתית , זאת היתה ההחלטה האומללה ביותר של אריק שרון, שנתן ידו לכך.

אריק שרון קיבל החלטות רבות בחייו, חלקן מוצדקות וחלקן שגויות, אולם ההחלטה לקצץ את תקציב החינוך בשנת 2003 ב7 מיליארד שקל לשנה, כדי "להציל" את המדינה מפשיטת רגל כלכלית בשנת 2003 ,על ידי העברת הכסף להשקעה בתשתיות מדינה כמו גשרים, רכבות, מחלפים, וסובסידיות ממשלתיות לטייקונים ותעשיינים, היתה ההחלטה האיומה מכולן, מה גם שבדיעבד הסתבר שהמצב הכלכלי הנורא שהוצג על ידי האוצר היה מוגזם ,ולווה בפאניקה ממשלתית מכוונת כדי להעביר את הקיצוץ בחינוך בהחלטות הממשלה.

פגיעה ישירה ב d.n.a של המדינה – סוד ההצלחת ישראל הוא החינוך.

חצי דור של תלמידים בישראל ,החל מ2003-2012 כבר נחשב דור אבוד מדעית , והפך לחסר יכולת בהתמודדות עם השווקים הבין לאומיים ברמתו, כשהמגמה רק מחריפה, כי גם המורים נפלטים מהמערכת יוצאים ברמה ירודה יותר, והכשלון הזה הולך להשפיע על רמת ואיכות חייהם ב 50 השנים הבאות .

מאות אנשים מתו בקרבות מיותרים שיזם אריק שרון, ואלפים נפצעו במלחמות, חלקן מוצדקות וחלקן לא, אלפי אנשים פונו מבתיהם בגוש קטיף וחטפו טראומה לכל החיים, כל זה הוא כאיין אפס לעומת הפגיעה בD.N.A של המדינה, כשהמנוע העיקרי שהצמיח פה את העלייה ברמת החיים, החינוך המעולה שהיה כאן מהקמת המדינה , נפגע ללא היכר על ידי פגיעה ישירה של " פגז הקיצוץ התקציבי " בצורה חסרת תקדים ,והבעיה של הפגיעה הזאת, הוא עוצמתה שמשפיעה על הדורות הבאים שיחיו כאן בכל המובנים, ותיקונה מסובך עד בלתי אפשרי .

חוסר הבנה בסיסית בעובדה שאיכות ההשכלה הניתנת לאזרח ,משפיעה באופן ישיר על הכנסות המדינה ממיסים במשך כל השנים שבהם האזרח הוא אדם פרודוקטיבי, הביאה לקיצוץ חסר תקדים של 7 מיליארד שקל, בכל מערכת החינוך והאוניברסיטה , והפגיעה הזאת אחרי 8 שנים בלבד מתחילה להשפיע לרעה על כלכלת ישראל, וההשפעה רק תחריף ותפגע בכלכלה, שרובה הייטק ובנויה על מצויינות אישית, ומחקר וכושר תחרות עם העולם.

אור אדום-רמת הלימודים מתחילה לרדת לאורך כל המערכת ומגיעה לצבא.

ה"אור האדום" החל להבהב כבר בשנת 2007 4 שנים לאחר הקיצוץ הגדול, כשרמת הלימודים בבתי הספר היסודיים החלה לרדת במהירות, והיה ברור שהחלחול הזה ימשיך אחר כלהדרך, גם לבתי הספר התיכונים, ומשם לאוניברסיטאות, שיצטרכו להתיישר עם התלמידים הפחות איכותיים שמגיעים אליהם, להתחיל להוריד רמה כדי להתמודד עם הסטודנטים שמגיעים אליהם עם ידע ואיכות למידה נמוכים יותר, ואכן כמו וירוס ממאיר עקב קיצוץ שעות לימוד ב20 אחוז לערך , ירידת הרמה חילחלה לאורך כל שרשרת הלימוד שנאלצה להתמודד עם איכות נמוכה יותר של תלמידים משנה לשנה, וגם הורי התלמידים שחוו מערכת חינוך טובה יותר,ראו כיצד מערכת החינוך קורסת, אולם לא הבינו את המשמעות הקולוסאלית של השפעות הקיצוץ בחינוך, על איכות חייהם בעתיד ועל הכלכלה כי ספרו להם שהמדינה צומחת והכלכלה פורחת אולם זה היה זמני .

גם צה"ל החל להרגיש את ירידת הרמה של החיילים שמגיעים אליו לגיוס, אבל צמרת צה"ל שתקה מבושה, משום שזה לא ממלכתי ולא נעים לחשוף את המערכות הממשלתיות המזינות אותו בערוותן המלאה וחוסר תפקודן , ולהודיע בפומבי כי מגיעים אליו חיילים טיפשים יותר, שפחות בנויים להפעיל מערכות מתוחכמות שהיום הן ליבו של הצבא, ובנסף החיילים סבלנים פחות, ועומדים פחות בלחצים, מה שהוא לב בסיסו של הצבא, חיילים עם איפוק גבוה העוסקים במשימות מורכבות יותר, מלמידה לבגרות ורק היום המערכת החלה להתריע על הבעיות שהיא נתקלת בגיוס כוח אדם איכותי, שעליו היא משלמת היום לחברות כוח אדם פי כמה, כי היא חייבת לקנות אותו בשוק האזרחי ,במקום לקבל חיילים משכילים שיתפעלו את המערכות כחיילי סדיר . האנשים האלו עם ההשכלה הירודה יותר, מתחילים להגיע לשרות הממשלתי , והציבור יתקל בהם גם שם , ולא יבין מדוע איכות השירות הממשלתי יורדת כל הזמן.

כל המערכות הממשלתיות האמונות על החינוךואיכותו , שתקו שנים, או שלא זעקו את הצעקה החזקה שהיתה נדרשת מהן, ויותר מכך, הן הסתירו את קריסת מערכת החינוך מהציבור, ואף שר חינוך לא התפטר בטענה שאין כאן באמת חינוך אלא מעונות יום , אלא עוד ניסה לזייף נתונים להצביע על השיגיו, ואילו והממשלות שנהנו מצמיחה נקודתית עקב העברת מיליארדים להשקעה בגשרים, כבישים , ורכבות שאינם מייצרים צמיחה אמיתית לטווח ארוך, והתבשמו בצמיחה הגבוהה שההשקעה בתשתיות מיצרות למשק,וחיבור המדינה לפריפריה, בשעה שבשקט החל משנה שעברה , התחיל להתפתח גרעון ענק , כתוצאה מהפגיעה בחינוך, ואולי הפכנו לפחות תחרותיים כלפי העולם, וזה מקור הפגיעה בכלכלה ולירדה הדרמטית ביצוא שמוסברת כהחלשות אירופה דבר שהוא נכון אבל השאלה היא מי מוכר במקומנו את הסחורה שם. המהנדס היצרן – מול מודל ההטבות לטייקונים

אין דבר שמניע את היזמות העסקית הפרטית, יותר מאיכות היזמים והשכלתם הרחבה ,שמאפשרת להם להשתלב בקלות בכלכלה העולמית ,ולהתאים את כלכלת ישראל לדרישותיה במהירות רבה, ולשתף את כלכלת ישראל בעוגת הביקושים העולמית , ולהרוויח ממנה, וזה היה המנוע שהניע את כלכלת ישראל בשנות ה80 וה90 , כשרמת ההשכלה בישראל היתה גבוהה מאד, לאורך כל שרשרת ההשכלה , החל מבתי ספר יסודיים ותיכונים ברמה גבוהה מאד, כשבהמשך עברו בוגרי בתי הספר התיכוניים למוסדות גבוהים ברמה גבוהה מאד שאפשרה להם למוד לימודים באיכות גבוהה , ולהגיע לתחרות העולמית עם רקע רחב מאד וספקטרום ידיעות רחב מאד במיוחד במקצועות ההנדסה וההיטק והביו והכימיה .

ברור לחלוטין כי מהנדס מוכשר אחד שממציא פטנט בין לאומי, או יוזם חברה תעשייתית מוצלחת מייצר תוצר אדיר למשק, בהיקף של מאות מיליוני דולרים , ותעסוקה של מאות מקומות עבודה שיוצרות צמיחה אמיתית עם מיסים לאורך שנים, הרבה יותר מהשקעה ממשלתית בהקמת מחלפים,כבישים, וגשרים ,שגם נחוצים לצורך תעבורה ויעילות המשק , אולם אינם מייצרים הכנסות ברורות למשק , אלא רק הקטנת הוצאות חיכוחיות תיאורטית למשק , שקשה מאד למדוד אותן. מה גם שבמחיר גשר אחד ניתן להכשיר עשרות מהנדסים שתפוקתם גדולה הרבה יותר מחסכון שנותן גשר או מחלף או רכבת לאורך שנים.

את הנזק האלטרנטיבי בהשקעה ביצירת עסקים אמיתים יוצרי ערך מול השקעה תשתיות מונעיות הוצאות אפשר למדוד בקלות, והפער הזה שבין עסקים משלמי מיסים לקופת המדינה, להשקעות שאינן מייצרות מיסים = גרעון ממשלתי שכמובן מוטל על האזרחים והוא רק גדל בשנה האחרונה.

ישראל בחצי הדרך – 9 שנים ליצירת דור מטומטם.

משנת 2003 תחילת הקיצוצים המאסיבים בכל מערכות החינוך, בסך של 7 מיליארד בשנה, ועד היום עברו 9 שנים בדיוק, או חצי דור של 18 שנה, לתקומת הדור שקיבל חינוך מקוצץ שמונע מישראל להתמודד בשווקים העולמיים בצורה ראוייה בחזית התחרות, משום שהאנשים שהיו בשנת 2003 בבית ספר יסודי, מגיעים היום לאוניברסיטה מוחלשים, ומגיעים גם לאוניברסיטאות מוחלשות, ויוצאים ממנה מוחלשים אמנם עם תואר אוניברסיטאי , אולם השאלה היא האם זה מספק כדי להתחבר לעולם הריאלי והאכזרי ,ולהתמודד עם השווקים הבין לאומיים ביוזמה ובתחרות ברמה גבוהה כשהמתחרים הם הודים קוריאנים וסינים , שפעם פגרו אחרינו נואשות, ועתה עקפו אותנו בסיבוב.

בעוד 9 שנים האנשים האלו המוחלשים חינוכית, ועם נורמות לימודים נמוכות, פשוט יעבירו את הנורמות והאיכות שספגו לילדיהם, וכך נקבל דור מוחלש חינוכית, זה בשעה שבכל המדינות המתחרות בישראל, רמת החינוך ואיכותו רק עולה,החל מדרום קוריאה ,יפאן, הודו, וסין, וארצות הברית, פינלנד, ושבדיה , שהן המתחרות הישירות שלנו ליצוא מוצרים מתוחכמים, כשבחלקן יש למדינות חומרי גלם מה שמחזק את יתרונן הכלכלי איכותי עלינו, בחלקן החינוך הוא המשאב היחידי, שמאפשר להן להתחרות בשווקים הבין לאומיים ומולנו.

מדינת ישראל עדיין מתרפקת על התואר שקבלה כ" סטארטאפ ניישן ", או על היותה המדינה המנפיקה הכי הרבה פרסי נובל, שנבעו מרמת מחקר גבוהה, מאד עקב השקעות גבוהות במחקר וחינוך, אולם התשתית שהביאה לכך, היתה ההשקעה המאסיבית הממשלתית החינוך, שאפשר תחרות בשווקים הבין לאומיים, שהגיעה להישגים מדהימים .

ב 9 השנים האחרונות קוצץ תקציב החינוך ב60 מיליארד שקל, שזרמו למימון כבישים, רכבות, מחלפים, והטבות מס לטייקונים,ובמקביל איכות החינוךהכולל התדרדרה נואשות, מה שהקטין לעתיד את כושר התחרות הבין לאומי של מדינת ישראל, ועתה כבר שנה שהכנסות המדינה ממיסים צונחות דרמטית עקב הירידה הדרמטית ביצוא הישראלי ,שהוא מרכיב גדול בהכנסות המדינה ממיסים, והגרעון השנתי כבר עומד על עשרות מיליארדי שקלים, והשאלה עיקרית היא, האם כושר התחרות שלנו מתחיל להפגע עקב הפגיעה שנעשתה לפני 9 שנים בחינוך בישראל, ויכולת התחרות שלנו יורדת עקב כך, מה שיביא לירידה דרמטית ברמת החיים בישראל אבל יהיו לנו יופי של מחלפים גשרים ורכבות כמו ביוון ?