x




שני

הכנסה בסיסית לאזרח- הזדמנות אדירה או אסון חברתי?

דרג מאמר זה
יישום הכנסה בסיסית לכל אזרח היא מהפכה שיכולה לבשר את השינוי המיוחל באורח חיינו ובמהות הכלכלה. מנגד היא יכולה לגרום למפח נפש אם לא ישתמשו בכלי הזה נכון.

banner-1158374_640-339v7kpijs6itlzwo1cglc.jpg

אין ספק שהיוזמה להנהגת הכנסה בסיסית אוניברסלית צוברת תאוצה ועוברת בהדרגה משולחנם של הוגי דעות ותיאורטיקנים, לשלב המעשה, או לפחות לפסים הרבה יותר פרקטיים. מספר גדל והולך של מדינות החלו או יחלו בקרוב פיילוט של המודל. כך למשל בסיומו של פיילוט מוצלח בהודו, המליץ היועץ הכלכלי הראשי של הממשלה ההודית לאמץ את יוזמת ההכנסה הבסיסית האוניברסלית, במסגרתה תשלם הממשלה לכל אחד מ- 1.3 מיליארד אזרחיה כ- 113 דולר לשנה. צעד זה לפי החישובים שלו יחסל כמעט לחלוטין את העוני המוחלט במדינה. המימון יגיע מתוך התקציב הנוכחי, במקום כל תשלומי הרווחה הנוכחיים. כדי שהתוכנית תהיה ריאלית, שוקלת הודו להנהיגה רק עבור 75% מהאוכלוסייה ללא העשירונים העליונים.


בצרפת, מועמד השמאל לבחירות לנשיאות, בנואה המון, הוא מהתומכים הנלהבים של תשלום הכנסה בסיסית אוניברסלית. הוא מציע תוכנית דו שלבית ליישומה, החל מתשלום לצעירים בלבד ולפי מבחני הכנסה שונים, ועד ליישום מלא ואוניברסלי של תשלום גורף לכל אזרחי הרפובליקה. צרפת והודו מצטרפות להולנד, קנדה ופינלנד שנמצאות בשלב כזה או אחר ביישום חלקי של מודל ההכנסה הבסיסית. גם ההתעניינות של העיתונות הכלכלית והרשתות החברתיות ביוזמה על יתרונותיה וחסרונותיה, הולכת ומתעצמת.


כיון שכלכלנים נחשבים לאנשים פרקטיים, ועל רקע הסקרנות הטבעית המתעוררת אצל כל אחד מאיתנו לגבי המודל ואופן יישומו, עיקר הדיון מתמקד בשאלות לגיטימיות לחלוטין שחשוב שנעסוק בהן, אבל בו בעת נראה כי מרביתנו מחמיצים את “התמונה הגדולה”. מדובר בהזדמנות לחיים חדשים, או להבדיל, מתכון לאסון חברתי וכלכלי.


יש המתייחסים ליוזמה להנהגת הכנסה בסיסית אוניברסלית כאל מכשיר אלגנטי לעקוף את כל החוליים של המנגנונים שמדינת הרווחה המודרנית משתמשת בהם כדי לפרוס רשת ביטחון סוציאלית עבור אזרחיה. במקום מגזר ציבורי לא יעיל, שמרני, לעיתים אינטרסנטי, תפנה המדינה חלק ניכר מתקציב ההוצאה הציבורית ובעיקר מתקציב הרווחה וקיצבאות הביטוח הלאומי, ישירות לכיסם של האזרחים.


לפי גישה זו תמומן היוזמה מתוך הסעיפים החברתיים בתקציב המדינה. השמאל אוהב את היוזמה כי היא מקדמת ערכים של שוויון ואמורה להתבסס על צדק חלוקתי. הימין מהוסס הרבה יותר אבל יכול לתמוך ביוזמה, בתנאי שתחליף פונקציות מרכזיות שנטלה על עצמה מדינת הרווחה המודרנית ובכך תצמצם בפועל את התערבות הממשלה בכוחות השוק החופשי.


אחרים, רואים במודל הכנסה בסיסית אוניברסלית כלי חדש להרחבה פיסקאלית ולהמרצת הכלכלה, לאחר שמרבית הכלים הפיסקליים והמוניטריים המוכרים לנו מיצו את עצמם, והניבו תוצאות מפוקפקות. ההתאוששות של הכלכלות המובילות בעולם מאוד אנמית ושברירית, במיוחד אם לוקחים בחשבון את המשאבים האדירים שבנקים מרכזיים וממשלות נקטו בהם מאז משבר 2008. יותר מכך, העולם משלם מחיר על הרחבה מוניטרית מתמשכת ואגרסיבית. הריבית הנמוכה מעודדת בועות בנדל”ן ובשווקי ההון, משבשת את הכלכלה הריאלית ומניחה את היסוד למשבר הגדול הבא.


ההכנסה הבסיסית האוניברסלית היא לכאורה הטריק האחרון והנועז מכולם בארגז הכלים המוניטרי. הכוונה היא לאפשר הרחבה מוניטרית אגרסיבית, לא דרך המגזר הבנקאי כמתווך הקלאסי בין הבנק המרכזי לבין משקי הבית והעסקים הקטנים, אלא ישירות לחשבון הבנק של כל אחד מאיתנו. פעולה כזו אמורה להגדיל את הצריכה ולחדש את הצמיחה.


הדיון במודל ההכנסה הבסיסית מתלהט כשמגיעים לדרכי המימון של היוזמה. לכאורה, גם כיום המדינות לא יכולות להרשות לעצמן להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית על רווחה, חינוך ובריאות, אז כיצד תממן המדינה קצבאות נדיבות לכולם, ללא קשר למצב התעסוקתי או הכלכלי של האזרח? כאן ההצעות רבות ומגוונות. יש המציעים לממן את היוזמה מתוך ההוצאה הציבורית הקיימת ובמקום תקציבי רווחה קיימים. יש הדוגלים בהגדלת הגירעון והחוב הממשלתי, ויש רבים, בעיקר מהשמאל, שקוראים להנהגת אלמנטים שונים של צדק חלוקתי כדי לממן את התוכנית: מס עשירים, העלאת מיסוי על תאגידים, ביטול פטורים והטבות לקצה העליון של הפירמידה הכלכלית, הגדלת המיסוי על שוק ההון וכדומה.


יש גם הצעות, כמו זו של ביל גייטס, למסות את הפעילות הכלכלית של הרובוטים והמכונות החכמות שיחליפו את העבודה האנושית במס מיוחד ויעודי. בישראל, יש המציעים להשתמש בסכומים האדירים הצפויים להצטבר בהדרגה בקרן הלאומית שהוקמה לניהול הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, אם כי צעד זה יחייב שינויי חקיקה. הצעה מרחיקת לכת נוספת היא להזרים ישירות לכלל האזרחים את טריליוני הדולר והאירו שכבר היום מוזרמים למערכת הפיננסית דרך הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים.


מעל כל המחלוקות בסוגיית המימון, מרבית המומחים מניחים שמדובר בהוצאה שתחזיר את עצמה, דרך המרצת הצריכה והצמיחה. לכאורה על פי תאור זה לא מדובר בכלי שונה בהרבה מכל תמריץ פיסקלי אחר ובטח שאיננו מהפכני. זו נקודת התורפה של כל הגישות שסקרתי עד כה. מרבית הכלכלנים שוקלים להתקדם לקראת יישום כלשהו של מודל הכנסה בסיסית אוניברסלית, אבל בפועל פניהם אל העבר ולא כלפי העתיד. כלומר, הם מחפשים דרכים חדשות ולכאורה עתידניות, להתניע מחדש, להמריץ ולהגדיל את השרידות של השיטה הכלכלית הנוכחית. היום כבר ברור שהשיטה הנוכחית מחשבת את קיצה לאחור, כך שמי שמנסה להחיותה מתכחש לעובדה שבלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור.


הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית מיצה את עצמו והרס את עצמו. בהתאם, עלינו לבחון את הפוטנציאל המלא של היוזמה להנהגת הכנסה בסיסית אוניברסלית עם הפנים קדימה, לקראת כלכלה שתתאים את עצמה לחוקיות החדשה לפיה מתנהל העולם. כלכלה שתשרת את האדם, במקום שהוא ישרת אותה, או כמו שכתב הגארדיאן לאחרונה, שנוכל לבנות כלכלה שמאפשרת לאנשים לצמוח, במקום כזו שממוקדת בצמיחה.

הכלכלה האמיתית
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות