x




מוטי היינריך

למה ראשי הערים מתנגדים לתכנית תמ"א 38? איפה הבלוף?

Rating: 5 votes, 5.00 average.
ראשי הערים מתנגדים לתוכנית תמ"א 38 לחיזוק בתים לרעידת אדמה. לטענתם, תוספת הדירות תצריך תוספת תשתיות (גני ילדים, פינות משחק, רמזורים, מועדוני קשישים, בתי ספר, ביוב, מים ועוד). הכנסות העיריות ממיסי ארנונה ואגרות, לדבריהם, לא יכולות לממן את תוספת התשתיות הנדרשת; ולכן, צריך לאפשר לעיריות להטיל מיסים נוספים על הדירות החדשות – לאפשר לעיריות לגבות היטל השבחה.

היטל השבחה הוא מס המוטל נכס שנבנה, או מורחב, בזכות שינויים בתכנית בניין עיר קיימת. בעקבות שינוי שמתיר לבנות יותר דירות, יותר שטחים, או ייעוד משתלם יותר על אותו מגרש. השינוי משביח את הנכס מעבר למותר על פי תכניות בניין עיר קודמות. מכיוון שהעירייה "השביחה" את המקרקעין באמצעות ההיתר החדש, "מגיע" לעירייה, לדעת "המחוקק", לגבות מהיזם מס על השבחת המגרש. הפריץ הקל את העול על נתיניו, אז מותר לו לגבות מס כי הקל בגזרותיו.

אבל לעירייה יש בעיה: דירות שנבנות או מורחבות במסגרת תכנית תמ"א 38 פטורות מהיטל השבחה. וזאת כדי לעודד חיזוק בניינים נגד רעידות אדמה. העדר אפשרות לגבות היטלי השבחה קוממה את ראשי הערים נגד התכנית והם עומדים לערער לבג"ץ על ההחלטה.

ראשי הערים צודקים לכאורה. רק לכאורה.

אכן נדרשת תוספת "תשתיות" – אבל מדוע? האם הצורך נובע מתוספת הדירות? האם הדירה הולכת לגן ילדים? האם הדירה מבלה בגינה השכונתית? האם הדירה הולכת להתקלח או יושבת על אסלת השירותים ומשתמשת בתשתית הביוב? ברור שלא!

את התשתיות צורכים האנשים, לא הדירות. האם תוספת האוכלוסייה קשורה או נובעת ממספר הדירות? גם כאן התשובה שלילית. אוכלוסיית ישראל צומחת בכמיליון תושבים חדשים בערך כל 6 שנים (ריבוי טבעי בתוספת עליה נטו). מדהים, אבל זו המציאות. אפילו אם לא יבנו אף דירה חדשה וכל שתי משפחות בישראל יצטופפו ויחלקו בדירה אחת – עדיין יהיה אותו צורך בהרחבת תשתיות. את היקף התשתיות העירוניות קובע הגידול באוכלוסייה ולא הגידול במספר הדירות, או שדרוגי דיור.

אין קשר בין תכניות תמ"א 38 לבין הצורך בהגדלת תשתיות, הקשר לכל היותר רופף מאד. ראשי הערים מנצלים כשל לוגי שבמבט ראשון קשה לחשוף. עם תמ"א או בלי תמ"א – תשתיות צריך כל הזמן להרחיב ולשדרג. זו תפקידה העיקרי של הרשות המקומית. מעניין לראות אם שופטי בג"ץ יעלו על הבלוף... הם בכלל אמורים לטעמנו לפסול את העתירה על הסף ולא לדון בה, כי ההחלטה על מי להטיל מיסים ואת מי לפטור ממיסים היא החלטה פוליטית טהורה. איזה כלים עומדים לרשות השופטים להחליט אם מס מסוים "צודק" או לא?

האם היטל ההשבחה שהעיריות דורשות מיועד ל"הרחבת תשתיות"?

העירייה גובה על כל בנייה חדשה אגרות בנייה ולפעמים גם אגרות פיתוח. הצידוק לאגרות הוא מימון החיבור לתשתית העירונית או הצורך לשדרגה בגלל תוספת הדירות. אגרות בנייה לבניין מגורים בינוני עלולות להסתכם במיליוני שקלים. כלומר, לעירייה יש כסף שנועד לתכלית זו.

האם היטל ההשבחה נועד ל"תוספת תשתיות"? אם יוטל היטל השבחה כפי שדורשים ראשי הערים, הכסף שייגבה ייכנס ל"קופה הכללית" של העירייה. משם הכסף מנותב לפי "צרכי העיר" שאינם מנותקים מלחצים פוליטיים, לא בהכרח "תשתיות". כסף שנגבה כמיסים, ברוב המקרים אינו "צבוע" לייעוד מסוים, אלא "מתערבב" בקופה הכללית. מה שהופך את הוויכוח על היטל ההשבחה לרצון הנחוש של הרשויות המקומיות לתוספת מיסוי – רק מיסוי.

"היטל השבחה" הוא מס נוח מאד פוליטית לעיריות. החשבון אינו מוגש ישירות לבעלי זכות הבחירה, כמו למשל חשבון הארנונה שאנחנו מקבלים בדואר על שמנו ומיד מקללים את העירייה. את היטל ההשבחה משלמים היזמים, לא התושבים, והוא "רק" מוסיף את חלקו ליוקר הדירות.

האם לראש העיר באמת אכפת שהדירות יקרות? הוא תמיד יכול לטעון שאינו אשם – תמיד אפשר להאשים את השטן או "מישהו" אחר. בכל מקרה, אין ל"יוקר הדירות" השפעה בבחירות המוניציפליות. אכן, ראש העיר אינו האשם היחיד הוא "רק" תורם ליוקר.

מוטי היינריך,

בעל האתר "קו ישר" http://www.kav.org.il
למה (כמעט) הכול עקום ואיך אפשר אחרת

הערות

  1. הסמל האישי שלגרוס
    פרויקט תמא 38 ייצר ענף פעילות חדש.
    יש כל כך הרבה רעש סביבו שמכללות פתחו קורסים מיוחדים בפקולטות למשפטים.
    הבעיה היא שכל צד רואה כאן רק את טובתו בלבד ואף אחד כרגיל לא חושב על התושבים.
    כרגיל.
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות