x




רועיסל

לידיעת החרדים: גם גביית הריבית בבנקים אסורה ביהדות

דרג מאמר זה
מעניין לראות את הפוליטיקאים החרדים מזעזעים מדינה שלמה כשפוגעים בשבת, אבל נכנעים ללא קרב לתהליך גביית הריבית של הבנקים, ששקול בתורה למעשה רצח. איך הם מסבירים את זה?

Rue_mea_shearim1-326zjlj9fwi1347gvbwg00.jpg

בניגוד למה שאנו עלולים לחשוב בנקאות, ריבית, והלוואות, אינם המצאה של הדור שלנו או של המאה ה-20. התופעות האלה היו כאן עוד מתקופות קדומות. מסתבר שגם אז הקדישו לסוגיות אלו זמן רב ודנו באריכות בשאלות שעלו בעניין.
ובכן, לתורה היתה עמדה בלתי מתפשרת ביחס להשמת הריבית. הם רשמו על כך באופן מפורש:
“אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ” (שמות פרק כ”ב פסוק כ”ד). רש”י כתב על פסוק זה כך: “ריבית, שהיא כנשיכת נחש כנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו, כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה”.

גם יחזקאל הנביא מנה את הריבית כאחד הדברים החמורים שניתן לעשות. הוא השווה אותה לרצח וגילוי עריות (פרק י”ח פסוק ח’) . הוא אף פסק שיש להרוג אדם שלקח ריבית, עד כדי כך (פרק י”ח פסוק 13). גם בתהילים מוזכרת הריבית לשלילה. בקיצור התנ”ך מאוד עקבי ביחסו השלילי לריבית בישראל. ואגב, גם החכמים שבאו לאחר תקופת התנ”ך המשיכו את הקו והתנגדו באופן עקבי לריבית.
מדוע אבותינו התנגדו כל כך לגביית ריבית? היו לכך כמה סיבות עיקריות שהובאו בפרשנות התורה. אחת מהן מתיחסת לצדק חברתי. כן – מסתבר שכבר אז היתה מודעות לעניין זה. הריבית היא הרי כלי לשאיבת כסף מאלה שאין להם (הלווים) לאלה שיש להם (המלווים). כנראה שכבר בתקופה ההיא לא רצו שבקרב העם ישרור חוסר שוויון שכזה. סיבה נוספת היתה החשש שהלווה לא יוכל להחזיר את הריבית יחד עם החוב כי הרי הוא מתחיל כבר את שלב ההלוואה במחסור בכסף.
אז מדוע היום בכל רחוב יש סניף בנק שגובה מכם ריבית? מדוע אנשי הדת, ובמיוחד הפוליטיקאים שבהם, יכולים לזעזע מדינה שלמה בגלל הפרת חוקי השבת, אבל לא מצייצים כאשר אחד האיסורים הגדולים בתורה מופר בכל יום במאות מקומות בארץ?
מסתבר שהבנקים הצליחו לכופף גם את היהדות. את האיסור של גביית ריבית החליפו הפוסקים במכבסת מילים שנקראת “היתר עסקה”. היתר זה ניתן לכל הבנקים בישראל ומאפשר להם לגבות ריבית על הלוואות.
אז איך נוצר הקסם הזה? היתר זה רואה את הבנק והלווה כאילו הם “שותפים” בעסק, כך שהריבית המשולמת לבנק היא לא באמת ריבית אלא “חלוקה ברווחים”. אם לא הבנתם אז פשוט החליפו את המילה ‘ריבית’ במילה ‘רווחים’ והנה כל האיסורים בתורה על הריבית הפכו פתאם ללא רלבנטים. על אותו משקל אפשר היה לקרא ליום השבת “יום השישי השני” ובכך לבטל את כל האיסורים החלים בו.

אז מסתבר שאפילו ביהדות יש כאלה שמקמבנים את התורה בדרך מאד יצירתית על מנת לבטל איסור חמור. די לקרא את ההסברים של הפוסקים המודרניים סביב היתר עסקה כדי להבין עד כמה נואשים היו במאמציהם להתאים את האיסור הדתי לפי מידותיו של המגזר הבנקאי.
בכל אופן – אפשר להניח שמלחמה משותפת של חרדים וחילוניים נגד גביית הריבית של הבנקים היתה הרבה יותר מעניינת מהמלחמה שמתנהלת היום אחד נגד השני בגלל עבודות הרכבת בשבת.

הכלכלה האמיתית
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

  1. הסמל האישי שלדני
    כמי שקצת יותר בקיא בנושא מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם:
    היופי שביהדות ובהלכה היא היותה כפופה להתאמות לעולם המשתנה.
    כך למשל בוטלו ושונו לבלתי הכר מצוות רבות הכתובות במפורש בתורה כגון לדוגמא:
    1. אין הורגים בן סורר ומורה
    2. אין מענישים ב "עין תחת עין חבורה תחת חבורה ופצע תחת פצע".
    3. מוכרים חמץ לפני פסח במקום לבערו.
    4. מתקינים "עירוב" ומטלטלים בשבת.
    וגם... מלווים בריבית , עפ"י "היתר עסקא".
    למעשה ביטול איסור הלוואה בריבית נעשה לפני אלפי שנים (ממש לא בלחץ הבנקים...).
    הייתר עסקא הותקן (בדומה לתקנת הפרוזבול), מכיוון שפרט לאיסור הלוואה בריבית המופיע בתורה קיימת גם מצווה להלוות כסף לנזקקים. מכיון שראו חכמים שהפסיקו האנשים להלוות מחשש הפסד, התקינו את ההיתר.
    היתר זה מופיע כבר בכתבי הרמבם שחי לפני למעלה מ500 שנה ומבוסס על הגמרה שנכתבה לפני כ 1700 שנה...
    דוקא אוהבים לתקוף את החרדים על כך שאינם יודעים להתאים את עצמם לעולם המשתנה ודבקים בהלכות מיושנות . חבל שבמקרים הפוכים - במקום להעריך , שוב תוקפים שלא בצדק!
  2. הסמל האישי שלאליקו25
    אני חושב שיש יותר מדי תחומים בהתנהלות היומיומית של החברה שבהם החרדים כופים על החילוניים, וכאן מתחיל הבלגן. אולי אתה צודק, והחברה החרדית כן מנסה להשתנות, אבל היא בטח לא מותאמת לחיי היומיום בעולם המודרני.
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות