גרוס

בנק ישראל הוא גוף בעל תקציב אסטרונומי שרוב הצלחתו בשנים האחרונות היתה שמירה על מונופול הבנקים הגדולים. ואם זה לא מספיק- קראו מיהו הנציג מטעם הציבור שמפקח על פעילות הבנק ותקציבו
תקציב בנק ישראל לשנת 2016 עומד על סכום דמיוני של 1.1 מיליארד ש”ח. גם אם נוריד את ההוצאה החד פעמית לצורך הדפסת השטרות החדשים, עדיין נקבל את הגוף הממשלתי עם התקציב הגדול ביותר ביחס לגודלו ואופי עבודתו.
תקציב בנק ישראל ב2016. מקור: בנק ישראל
למרות התקציב הגדול ומשכורות העתק של עובדיו, בנק ישראל כשל בשנים האחרונות כמעט בכל פרמטר שנמדד בו. אחד היעדים המרכזיים של הבנק על פי חוק בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים. הבעיה היא שהדבר היציב היחיד בתחום המחירים בשנים האחרונות היה חוסר היציבות. מחירי הנדלן הרקיעו שחקים והותירו דור שלם קבור בתוך הר של חובות שלא ברור אם יוכל לצאת ממנו. מצד שני האינפלציה הרשמית, זו שלא כוללת את מחירי הנדלן, היא יורדת כבר למעלה משנה, וזאת למרות הנסיונות הנואשים של בנק ישראל להעלות אותה ולעמוד ביעד.
יעד נוסף של בנק ישראל על פי החוק הוא לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית. בדו”ח שהוציאה חטיבת המחקר של בנק ישראל השנה, נקבע כי הוא הצליח לשמור על יציבות המערכת, אך זאת על חשבון היציבות של זוגות צעירים שנאלצו לרכוש דירות במחירי נדלן בלתי נתפסים. כעת מתריע הדו”ח כי בועת הנדלן האימתנית שיצר הבנק, מאיימת על יציבות המערכת כולה. בנק ישראל מודה למעשה שהמדיניות שלו מובילה למשבר, אבל לא משנה אותה או חושב על דרכים פורצות דרך (חוץ מלעשות copy paste ממדיניות בנקים מרכזיים כושלים אחרים בחו”ל) כדי למנוע את ההתרסקות הבלתי נמנעת.
גם בתחום ההשקעות כשל הבנק כשלון חרוץ. מאז נכנסה הנגידה פלוג לכסא הנגידות, הפסיד הבנק סכום עתק של כ-10 מיליארד ש”ח בהימורים פיננסיים. הבנק סחר בבורסות עם הררי המטח שהוא מחזיק בעקבות רכישת הדולרים שלו בשנים האחרונות. יתרת ההפסד הכוללת חצתה כבר את ה-50 מיליארד ש”ח בסך הכל. מכירים עוד גוף שנמצא בהפסד בסדר גודל כזה ואף אחד מקברניטיו לא מוזז מתפקידו?
ומה עם הפיקוח על הבנקים? בשנים האחרונות נחשפות בזו אחר זו שערוריות בהתנהלות הבנקים, שמחובתו של בנק ישראל היה למנוע אותן. בין הפרשיות הבולטות ניתן לציין אתהסתבכות הבנקים הגדולים בהעלמות המס בארה”ב, פרשית ההטרדה המינית בצמרת בנק הפועלים, הזרמת אשראי במאות מיליוני ש”ח למקורבים ללא ערבות, קשרים בעיתיים של מנכלי בנק וטיקונים ועוד..
על דבר אחד אין חולק, שבנק ישראל הצליח לשמר את הדאופול של לאומי והפועלים ולהדוף כל ניסיון להכניס מולם מתחרים תחת התרוץ של דאגה לאזרחי ישראל. זה הגיע לשיאו במלחמה התקשורתית שמנהלת הנגידה פלוג בימים אלה אל מול הרפורמות שמתכנן כחלון בשוק האשראי והבנקאות.
אז מי מפקח על ההתנהלות הכושלת של בנק ישראל?
בדיוק בשביל זה הוקמה המועצה המנהלתית של הבנק בתחילת העשור. מדובר במעין דירקטוריון של חברה עסקית, שתפקידו לפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק ומתפקידו גם לאשר את התקציב השנתי לפעילות המינהלית של הבנק. סעיף 26/3 בחוק בנק ישראל אומר שלא יוכל לכהן בה מישהו שעיסוקיו או עסקיו עלולים ליצור ניגוד עניינים עם התפקיד. כמו כן העומד בראש המועצה חייב להיות נציג ציבור.
אז הכירו את יו”ר המועצה שלכאורה מייצג אתכם – שמו אורי גלילי והוא משמש בנוסף גם כמנהלה של “פיננסים ניהול הון פרטי” בע”מ. בדף הפיסבוק של החברה נכתב כי היא מעניקה ללקוחות הבנקאות הפרטית של הבנקים שירות ייעוץ השקעות ייחודי. בעברו שימש גלילי כמנכ”ל “הבנק לפיתוח התעשייה בישראל” . הוא מילא מיגוון תפקידים בכירים בבנק לאומי – ביניהם מנכ”ל ‘לאומי בריטניה’, גלילי שימש גם כיו”ר דירקטוריון ב’בנק ערבי ישראלי’ והיה חבר ועדת האשראים של “מגדל” ועוד. גלילי אם לא הבנתם אמור לפקח מטעם הציבור על בנק ישראל. אפילו בתור בדיחה זה עצוב. לחובתו של גליל ירשם כי לא מנע את העברת התקציב הגבוה ביותר של בנק ישראל בכל הזמנים (עליה של 23% ביחס לשנה שעברה) דווקא בתקופת השפל הכי גדולה של הבנק ביחס לביצועיו.

הכלכלה האמתית