x




אלי אבידר

לחסום את הצונאמי

דרג מאמר זה
לחסום את הצונאמיאי אפשר לחכות לרגע הטלת הסנקציות, שכן אז הנזק כבר נעשה. הממשלה הבאה תהיה חייבת לקחת יוזמה, ולא לתת לצד השני לשחק לבד על הבמה.מסמך פנימי של משרד החוץ הזהיר לאחרונה כי הלחץ על ישראל עומד להחריף בצורה ניכרת לאחר הבחירות. בעוד התקשורת עוסקת בעימותים עם האמריקאים סביב הנאום של נתניהו הקונגרס, שוקלים בבריסל צעדים נוספים נגד ההתנחלויות – החל מסימון ופיקוח על מוצרים ועד לביטול הפטור מוויזה לישראלים שגרים מחוץ לתחומי הקו הירוק.
מבחינת ישראל, זו בהחלט סיבה לדאגה.

כבר כמה שנים שהנכונות האירופאית להפעיל לחץ על ישראל מצויה בעלייה. לפני שנה שנה וחצי פרסם האיחוד הנחיות חדשות המונעות מענקים מגופים ישראליים שכתובתם בשטחים. בחודשים האחרונים העבירו כמה פרלמנטים, ביניהם הבריטי והצרפתי, החלטות סמליות המכירות ב"מדינת פלסטין", וגרסה מרוככת של ההחלטה עברה גם בפרלמנט האירופאי. במקביל, גינו מדינות אמנת ג'נבה את ה"כיבוש הישראלי". גם אם חלק מהצעדים האלו הם סמליים בלבד, הכיוון הכללי מבשר רעות.

בניגוד לתפיסה הרווחת בישראל, האיום בסנקציות אינו מופנה רק אלינו. למעשה, מדובר באחד הכלים המדיניים הפופולריים באיחוד האירופאי מאז כינונו. אין הכוונה במאמץ להביא לנפילת המשטר, אלא יותר ניסיון להתערב בפוליטיקה הפנימית של מדינת היעד. סנקציות ממוקדות הם דרך זולה להגיב ללחץ מקהל הבוחרים ל"עשות
משהו" בסוגיה שעל סדר היום הציבורי. השימוש הגובר בכלי זה הוא גם תוצאה של תסכול אירופאי מהפער שבין כוחו הכלכלי העצום של האיחוד לבין השפעתו השולית בגיאו-פוליטיקה העולמית. מבקרי האיחוד נהגו להתייחס אליו כ"גמד המדיני", שנגרר אחרי ארה"ב וחושש לנהל מדיניות עצמאית, אפילו שמדובר במשברים הסמוכים
לגבולותיו. הפופולריות של הסנקציות מעידה על ניסיון להפוך את העוצמה הכלכלית של אירופה למנוף לחץ פוליטי.
אחת הדוגמאות הבולטות לסנקציות ממוקדות שכאלו הם הצעדים שננקטו בשנת 2000 נגד סרביה, בעקבות המשבר בקוסבו. היעד לא היה המדינה הסרבית כולה, אלא רק שלטון מילושביץ'. חידוש נוסף היה הרכבת "רשימה לבנה" של חברות סרביות הפטורות מסנקציות וצרה "רשימה שחורה", הכוללת חברות ואישים הנתונים לסנקציות.
מרבית הסנקציות שהאיחוד הטיל לאורך השנים היו בתיאום עם ארה"ב. לעובדה זו חשיבות רבה מבחינת ישראל. אף על פי שתרחיש של תמיכה של תמיכה אמריקאית פומבית בסנקציות נגד ישראל נראה בלתי סביר, הסכמה שבשתיקה או אפילו עידוד שמאחורי הקלעים אינם בלתי מתקבלים על הדעת, במיוחד לאור מערכת היחסים העכורה שבין ראש
הממשלה נתניהו והבית הלבן והנשיא אובמה.

על הממשלה הבאה להתייחס ברצינות רבה לאותות מאירופה. אפשר להתגונן בפני סנקציות, אבל טוב יותר למנוע אותן מראש, במישור הפוליטי, צריכה ישראל להשתמש בבעלות בריתה באיחוד האירופאי כדי שאלו יסכלו ניסיונות נוספים לצעדים אופרטיביים נגד ישראל. במקביל, חייבת ישראל להתניע מהלך מדיני רציני, תוך תיאום עם
ארה"ב, אירופה ומדינות ערב המתונות. אין שום ביטחון שהדבר יביא להסכם עם הפלסטינים, אולם הוא יסכל כמעט בוודאות כל צעד נגד ישראל, ואף יקשה על מהלכי הרשות באו"ם ובמוסדותיו.

מאמר שלי, פורסם במעריב



קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות