המכונה

בעית המינוס של רוב הישראלים שוב חוזרת לכותרות בכתבות שפורסמו בשבוע האחרון בYNET ובתכנית המערכת של מיקי חימוביץ. שוב עולה שאלת השאלות: מי אשם במצב האזרחים? האם זו השיטה המשעבדת או האזרח הבזבזן "חסר האחריות". ואולי התשובה טמונה בכלל בשאלה אחרת: מה יקרה לכלכלה שלנו אם כולנו נחליט החל ממחר בבוקר לנהל משק בית ללא חובות? רמז: מדובר בחלום הבלהות של ראשי המשק.









אחת הטענות הרווחות בחברה היא שאילו רוב האזרחים היו יותר אחראיים ומנהלים כלכלת משק בית נכונה - כל הבעיות שלנו היו נפתרות. או לפחות רובן. זו טענה שמגיעה בדרך כלל מאותם אנשים שרואים באזרח כאוטוריטה שיכולה לנתק את עצמה מהשפעות השיטה שהוא חי בתוכה. אבל האם ההשפעה של השיטה על ההתנהגות שלנו היא כל כך שולית שאפשר להתנתק מהשפעותיה ?

כמה מילים על השיטה: היום כבר ברור לכל כלכלן מוניטרי כי תחת השיטה הנוכחית הצמיחה הכלכלית מבוססת על הצורך בהגדלת החובות במשק. ברור גם לכל בר דעת כי הגדלת החובות לא תוכל להתרחש בכלכלה בה רוב משקי הבית מתנהלים בצורה נכונה. התנהלות נכונה, מבחינת רוב הציבור, משמעה החזרת החובות ובמקביל הגדלת החסכונות וההשקעות. מאחר שכל הכסף בכלכלה המודרנית נוצר מחוב הרי שאם כולנו נמחק את החובות לא ישאר כסף בכלכלה, אך כנראה עוד הרבה לפני כן נדרדר לשפל כלכלי גדול. צפו בהסבר הקצר של פוזיטיב מאני הבריטי בנושא זה:

בנקים מרכזיים בעולם, וביניהם גם בנק ישראל, בהחלט מודעים לתרחיש האפוקליפטי הזה. בכל פעם שהחסכונות מתחילים להרים את הראש וכמות האשראי שאנחנו לוקחים מראה סימני האטה, ממהרים בוועדה המוניטרית בבנק להוריד את הריבית. המשנה לנגידה, נדין טרכטנברג, אף העלתה לאחרונה את האפשרות שהבנק אפילו יחיל ריבית שלילית בישראל. מהלך כזה לא יותיר ברירה לאחרון החוסכים אלא רק להוציא את חסכונותיו ולהשקיע אותם בבועה פיננסית כלשהי, או ששיעור הריבית הנמוך יעודד אחרים לקחת הלוואות במחיר אפסי.

ועדיין, למרות הכל, שיטה כלכלית עקומה ככל שתהיה איננה תירוץ כדי להסיר מעצמנו את האחריות האישית ולו רק בשביל שנוכל לשרוד בתוכה. אל תהססו לעשות הכל, ככל שאפשר תחת השיטה, כדי לשמור על הפלוס במאזן משק הבית שלכם, או נסו להחזיר כמה שיותר חובות בתוך פרק הזמן הקצר ביותר (גם אם זה אומר לחיות בצמצום). רק קחו בחשבון שההצלחה שלכם הוא הכשלון של האחר ,כלומר הפלוס שלכם בבנק הוא בזכות המינוס של השכן. אם כולם יתנהגו כמוכם וינסו לצאת מהחוב, אתם תהיו בצרות. אנחנו נהיה בצרות. כולנו נהיה בצרה אחת גדולה כאשר הסולידריות תהפוך במקרה כזה לרעיון בסכנת הכחדה.

אז אחריות אישית זה חשוב, אבל לצידה יש גם אחריות קולקטיבית. כזו שלכל הפחות דורשת מאיתנו לקרוא למנהיגים לבחון את שינוי השיטה הכלכלית בישראל לשיטה שמשרתת את אינטרס האזרחים, במקום שהאזרחים ישרתו אותה, ועדיף לעשות זאת עכשיו רגע לפני שהיא תפיל את הקרבן הבא.

דוגמא לשיטה כלכלית אלטרנטיבית שנידונה לאחרונה בפרלמנט הבריטי:

המקור בהכלכלה האמיתית