קרלוס
10 עובדות מטרידות לגבי מיזם הבנק החברתי בישראל
by
, 15.09.2014 at 12:19
אופק היא אגודה שיתופית שמובילה את הקמת הבנק החברתי בישראל. אגודה זו שרצה על הטיקט של ערכים חברתיים, דמוקרטיה ושקיפות סוחפת אחריה את אהדת הציבור שצמא כל כך לשינוי המיוחל בתחום הבנקאי. אבל מה קורה באמת בתוך האגודה הזו? האם אופק באמת פועלת על פי הערכים שהיא מדברת עליהם והאם בנק ישראל באמת מסייע לה ,כמו שהוא מציין מעל כל במה תקשורתית, להקמת הבנק? לפניכם תחקיר של הכלכלה האמיתית שחושף תמונה מטרידה במיוחד בכל מה שנקרא 'המיזם להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל'.
הנסיון הרציני הראשון והכל כך חשוב להקמת בנק קואופרטיבי בישראל נראה כי עומד עתה על סף פרשת דרכים. כיום ברור יותר מתמיד שאם האגודה השיתופית אופק לא תשנה, ומהר, את דרכי הניהול והחשיבה שלה ובנק ישראל לא יקל דרמטית ברגולציות, הרי שאז הדרך לפירוק האגודה ,להפסד כספי המשקיעים ולקבירת יוזמת הבנק החברתי ,קצרה.
לתשומת ליבם של מי שרכשו או מתכוונים לרכוש מניה של אופק, לפניכם עשרה סימני שאלה שמרחפים מעל המיזם שאין מנוס מלקבל עליהם תשובות ברורות מאופק ובנק ישראל:
1. האם הנהלת אופק מיצגת את כלל חבריה?
בממשל תאגידי מקובל שקיים דריקטוריון המפקח על ההנהלה והחלטותיה. לעומת זאת, באופק יש רק הנהלה המשמשת גם כדריקטוריון בראשות דורון שורר. שורר, יחד עם שאר חברי הוועד המנהל, נבחרו ביוני 2012 בישיבה בה נכחו רק שבעת המייסדים. מתוכם ארבעת חברי הוועד שמינו עצמם לכהונה בת 4 שנים. התקנון וההנהלה אושררו באסיפה הכללית הראשונה שכללה לא יותר מ-20 חברים.
למעשה, על פי תקנון אופק כל אחד מ-2600 החברים חדשים שהצטרפו למיזם מאז, כמו גם האלפים שיצטרפו בשנים הקרובות, יהיו כפופים לשורר כיושב ראש. זאת למרות שאיש מהם לא בחר בו מעולם. גם אם החברים לא יהיו מרוצים מתפקודו של היו"ר הם יגלו די מהר שבהנהלה מציבים מגבלות וקשיים רבים כל כך, שלמעשה הם חוסמים כמעט כל דרך להדיחו לפני תום הקדנציה.
2. האם אופק הוא גוף דמוקרטי?
למרות הצהרות אופק להפוך לבנק הדמוקרטי הראשון ,נראה שעד כה הוא לא ניחן בערכים דמוקרטיים במיוחד. כך למשל הנהלת אופק חוסמת לאביבה אדור, אחת מבעלי המניות, את האפשרות לגבש אופוזיציה נגד ההנהלה בתוך האגודה. ההנהלה למעשה לא מאפשרת לאדור לקבל את פרטי הקשר של שאר החברים וזאת מטעמי "שמירה על חסיון החברים". מפתיע לגלות שדווקא בתקנון התחייבה ההנהלה לאפשר לכל חבר לעיין בספר החברים ללא סייג. בנוסף, חברים שניסו להעלות את התקנון לדיון דמוקרטי של כלל החברים באסיפה הקרובה בספטמבר, נחסמו בתירוצים שונים ומשונים על ידי ההנהלה. נשאלת השאלה כיצד יתכן שקומץ אנשים שנבחרו על ידי מיעוט ועומדים בראש ארגון חברתי, שומרים לעצמם את השליטה הבלעדית ברשימת אלפי חברי האגודה ואת ערוצי ההתקשרות המרכזיים שלה, תוך מידור שאר חברי האגודה?
3. האם השקיפות באופק היא ברמה הגבוהה ביותר?
למרות שבתקנון נכתב כי אופק מחויבת לשקיפות ברמה הגבוהה ביותר, עד היום מעולם לא פורסם או הופץ בקרב החברים אף פרוטוקול מישיבות הוועד המנהל. כך למשל חברי הוועד המנהל החליטו בינואר השנה להעניק לעצמם משכורות. הם גם החליטו על גובה המשכורות שהם יקבלו. שאר חברי האגודה שמעו על ההחלטה הזו בפעם הראשונה רק אחרי יותר מחצי שנה, באמצעי התקשורת. אופק נזכרה להודיע על כך רשמית לחבריה רק במהלך החודש האחרון. דוגמא נוספת לחוסר בשקיפות היא של אחד הבכירים באגודת הסטודנטים בישראל שסיפר לכלכלה האמיתית את הדבר הבא :“בא אלי לפגישה דורון שורר בליווי עוד כמה פעילים מאופק שנראו בעלי רצון טוב ועם הרבה מוטיבציה וביקשו ממני שהסטודנטים יצטרפו למיזם. מאחר שיש מאחוריי אלפי סטודנטים שיש לי אחריות כלפיהם ביקשתי משורר לראות קודם כל מסמכים המעידים על מצב האגודה. מאותו רגע הוא נעלם ולא שמעתי ממנו דבר.”4. מה בדיוק עושים בהנהלת אופק עם הכסף של החברים?
עד לחודש יולי אף אחד מבין חברי האגודה לא ידע איפה הכסף. אף אחד מהם לא קיבל דו"ח כספי או תשקיף כלשהו על מצב אופק, למרות שכל אחד מהם שילם 3000 ש"ח כדי להיות חבר באגודה. חמור מכך, גורמים בכירים באגודה מסרו לנו כי הכסף שנאסף עד כה מגיוס חברים חדשים (בניכוי 2000 ש"ח שנשמרים בנאמנות) הופנה גם הוא אך ורק לגיוס חברים חדשים. התנהלות זו מזכירה משחק פרמידה מסוכן, או במקרה הטוב תגרום לכך שאופק תאלץ לגייס כמות אדירה של למעלה מ-50 אלף חברים על מנת לעמוד בדרישות הקמת הבנק שעלותו אמורה לעבור את ה100 מיליון ₪. נזכיר פה שעד היום, למרות שכל הכסף נותב לגיוס חברים, גויסו במשך למעלה משנה רק כ-2600 מהם.
5. האם קיימת ביקורת על פעילות הוועד המנהל באופק?באגודה השיתופית טוענים כי היא פועלת בצורה מסודרת, ולראיה יש לה וועדה מבקרת בראשותו של אלדד בריק שאמורה לפקח על הועד המנהל בראשות שורר. אלא שגם חברי וועדת הביקורת נבחרו על ידי קומץ חברים. בכירים באופק טוענים שנכון להיום לא ראו אף דו"ח ביקורת כלשהו שכתב בריק על עבודתו של שורר והוועד המנהל. גם על מבקרת הפנים, רו"ח רוחמה סלמן, הם טוענים שרק "שמעו שיש מישהי כזו באגודה" אך לא ראו אף דו"ח שיצא ממנה. באופק טוענים כי דוחו"ת ביקורת כאלה קיימים אך נכון לזמן כתיבת שורות אלה לא הצליחו להמציא לבקשתנו אף דו"ח כזה.
6. האם באמת החברים באופק הם גם הבעלים?
באופק טוענים שהחברים באגודה הם גם הבעלים. לא ברור לכן כיצד אגודה יכולה למנוע מהבעלים שלה לבחון את מצבה בכל רגע נתון, או לכל הפחות בכל רבעון. באופק מתפארים בכך כי פרסמו עתה את הדוח"ות הכספיים לשנת 2013 למרות שמדובר בשמונה חודשים אחרי. ואיך נראה הדו"ח הכספי מאז תחילת 2014? את זה החברים ידעו על פי התקנון רק עמוק לתוך 2015. נזכיר רק שאפילו בנקים פרטיים, שלא מתיימרים בשום צורה להיות חברתיים, מחויבים לפרסם מדי רבעון דוח כספי מפורט לציבור על מצבם הפיננסי.
7. איפה התכנית העסקית של אופק?
נכון להיום, למעלה משנה אחרי קיום האסיפה הראשונה, גיוסי הלקוחות/משקיעים מתבצעים למרות שאופק עדיין לא השלימה את התכנית העסקית של האגודה. זו עובדה שצריכה להרים גבה אצל הרבה מחברי הבנק ,שכן תכנית עסקית היא הבסיס לבדיקת כדאיות ההשקעה בכל עסק, גם הכי קטן, ובנק חברתי הוא עסק מסובך ומורכב לכל דבר ועניין.
אצל אופק חשיבות התכנית גדולה פי כמה וכמה כי מדובר בתנאי הכרחי של בנק ישראל לצורך קבלת אישור ראשוני להקמת הבנק. בכירים המעורבים באופק מסרו לכלכלה האמיתית כי עד היום התכנית העסקית נכתבה על ידי מתנדבים. על פי אותם בכירים, השלמת השלבים הבאים בתכנית העסקית תצריך התערבות גופים חיצוניים ועלותה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים. לא ברור כיצד אופק תשלים את התכנית כאשר כל ההכנסות שלה מנותבות לגיוס חברים חדשים.
8. מדוע נוטשים מנהלים בכירים את אופק?
תעלומה נוספת סובבת סביב פרישתם של מנהלים בכירים במהלך חייה הקצרים של האגודה. מנכל"ית מטה ההקמה אירה פרידמן פרשה לפני כחודש (לשעבר בכירה בחטיבה המסחרית של בנק לאומי ובמחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), לפניה עזבו המנכ"ל רונן קלר לאחר פחות מחודש בתפקיד (בעבר בכיר בצ'ק פוינט) וראש צוות מוצרים ושירותים פיננסיים ,רונן ישראלי (בעבר מנכ"ל הבנק הישיר הראשון).
9. האם אופק מעמיד סטנדרטים חדשים של "צדק חברתי"?
בזמן שבכנסת יש גל חקיקה נגד הכפיה על לקוחות להתחייב לגופים עסקיים לתקופה ארוכה, דווקא בגוף החברתי של אופק הוסיפו סעיף בתקנון שכובל את בעל המניה לאגודה. מדובר בסעיף הכובל את כספי החבר באגודה לתקופת זמן שיכולה להימשך במקרים מסוימים עד שנת 2019. קשה למצוא היום חברה פרטית עם תקנה מסוג זה. בכל מקרה אין שום דבר חברתי בכבילת חבר לכל כך הרבה זמן או בכלל.
10.האם בנק ישראל באמת פועל למען הקמת בנק חברתי בישראל?
בנוסף וללא קשר להתנהלות הבעייתית של אופק, גם בנק ישראל הוא מכשול גדול בדרך להקמת בנק חברתי בישראל לא רק של אופק אלא בכלל.
על פניו נראה שהסיכוי שהמפקח על הבנקים יפתח היום את שוק הבנקאות לתחרות זהה לסיכוי שהוא לא יעבור עם סיום תפקידו למשרת מפתח באחד מהבנקים המסחריים. למעשה המפקח על הבנקים מתנהל פה על תקן ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. בעוד הוא מצהיר על כוונותיו מעל כל במה לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות בפועל הוא פועל בדיוק הפוך. המפקח דורש הון ראשוני ,בלתי אפשרי להשגה בישראל, של 75 מיליון ש"ח כתנאי להקמת בנק חברתי. זו דרישה שלא קיימת באף מדינה בעולם בה קיימים בנקים חברתיים, כולל בארה"ב ובאירופה. חלק גדול מהבנקים החברתיים שם, גם אלו שמגלגלים סכומים אדירים והפגינו יציבות גדולה יותר אפילו מבנקים פרטיים, לא נדרשו כלל להון עצמי ראשוני על ידי הרגולטור. שם הדרישה (ההגיונית) היא להון עצמי הגדל ביחס שווה לגדילת מספר הלקוחות בבנק. בבנק ישראל מסרבים לאמץ גישה זו, למרות הצלחתה בחו"ל ולמרות שהיא מקלה בצורה דרמטית על הקמת בנק חברתי בישראל.
בנוסף, בנק ישראל מונע אפשרות לממן את הקמת הבנק על ידי גופים פילנטרופים המוכנים לתרום במטרה להכניס שחקנים חדשים למערכת הבנקאות בישראל. מימון בצורה זו מקובל בארצות התומכות בהקמת בנקים חברתיים.
בכך מפחית בנק ישראל דרסטית את האפשרות להקמת הבנק ובנוסף חוסם גם את הקמתם של בנקים חברתיים נוספים בישראל בעתיד. פה נציין שאופק הגישה בקשה לבנק ישראל להפחית את ההון הראשוני ל-10 מיליון ש"ח. מקבילתה, הקואופרטיב "שלנו", שגם הוא מתיימר להיות בנק חברתי, דורש מבנק ישראל ליישר קו עם רוב העולם ולבטל את דרישת ההון הראשוני לגמרי.
המקור: הכלכלה האמיתית